netvibes: מחזיר את הקסם לרשת

Netvibes, מעין פורטל בהתאמה אישית, גנב לי את האינטרנט.

מלכתחילה, הרשת נתפסה כמקום או כסדרת מקומות, מחוברים זה לזה בסבך קשרים ערטילאי. אין צורך להרחיק לכת כדי להבין זאת, מאחר שהתפיסה הזו מוצאת את ביטויה בשפה. כשאנחנו אומרים שאנו "גולשים" "באינטרנט" או "בבלוגוספירה", אנחנו מתכוונים לכך שאנחנו עוברים ממקום למקום בתוך הרשת.

Netvibes מערטל מן הרשת את המרחב המדומיין, המטאפורי, שהאדם הדביק לה, והופך אותה לאתר הבית שלך. כלומר,

הרשת אינה עוד סדרות מקומות, אלא מקום אחד, שאתה בנית.

כדי להשתמש באתר, על הגולש להזין את הרססים (RSS) שבהם הוא מעוניין, לבחור את התג החביב עליו בפליקר, לבחור מנוע חיפוש ואתר מזג אוויר, ולסדר את הכל בקדירה אחת, לפי טעמו.

כדי להגדיל את התוכן שנמצא בתוך אתר הבית שלו יכול הגולש גם להוסיף רשימת מועדפים לתוך האתר. לבסוף, מתקבל אתר, ובו כל האינטרנט שתרצו אי פעם – החדשות האהובות עליכם; הבלוגים שאתם קוראים, וה-Gmail.

יותר טוב מתוכנת RSS

Netvibes, כמו כל תוכנת RSS רק יותר טוב, הורג את הגלישה. אין צורך לבדוק מה התחדש באתר "הארץ", כמו שאין צורך לרפרש את הבלוג של מדאם בובארי. הם כולם מרוססים אצלך, באתר אחד, מתרפרשים עצמאית. הגולש כבר לא גולש, ואתה לא צריך לעבור ממקום למקום כדי לקרוא. כל שנותר הוא לשבת ולהביט כיצד הרסס שיעמם לך את הגלישה לנצח.

כי כאשר אין עוד צורך לגלוש ואין עוד צורך לרפרש, מרחבי זמן עצומים מתפנים לקריאה. ואין, בעצם, על מה לנצל אותם. נותר רק לחכות, להביט באינטרנט, מרוח על אתר אחד, ולחכות לריפרוש מוצלח, שיעלה בחכתו קצת תוכן.

במובן מסוים, ניתן להתייחס לגלישה כאל דפדוף. אנחנו לא נעים ממקום למקום, אלא נשארים במקום אחד ומסתכלים מסביב.

אנחנו לא "גולשים", כמו שאנו מביטים הלאה. במקום לנוע, אנו פשוט משנים את המקום שאנחנו מביטים אליו, בדומה להעברת דף בספר.

מוציא את הטעם מהדפדוף

לכאורה, Netvibes מוציא את הטעם מן הדפדוף, מאחר שכל התוכן שלך מרוכז באתר אחד, מתעדכן מדי מספר דקות. אולם כשהוא

 עושה זאת, הוא מגלה מחדש עד כמה הדפדוף הזה מרכזי לחוויית הרשת. המעבר מאתר לאתר אינו פשוט הטיית אוזן וחיפוש אחר תוכן חדש. זהו מעבר לסט צבעים שונה, ממשק אחר, ולפעמים סדרת נורמות חדשות ותת-שפה חדשה. כלומר, העברת הדף אינה מביאה עימה רק את התוכן שכתוב בעמוד הבא, אלא גם את צורתו של העמוד הבא. הנטוויבס מבהיר כי ברשת, הצורה חשובה לא פחות מהתוכן.

האינטרנט אינה אלא ממשק תקשורתי ענק ויפה. אנשים מדברים עם אנשים, אבל הם עושים זאת בסדרות סימנים שונות, ומתוך מארג יחסים שונה. כתיבה בפורום חיות מחמד בתפוז אינה דומה לכתיבה בפורום חיות מחמד בנענע. גם אם הממשק דומה מאוד, האנשים שונים, ושפתם שונה. ולכן האינטרנט, במובנים רבים, היא גם סדרת מקומות.

הקסם האבוד חזר

ניתן לדפדף מדף לדף, אבל כל דף כזה שונה – בצורה, תוכן וברקמה החברתית של הגולשים בו – כל דף כזה הוא מיקרוקוסמוס קטן, שחג סביב עצמו. ו-Netvibes, איך לומר, יעיל מדי. הוא מפקיע את כל האינטרנט הזו לתוך סדר אחד, מפשיט מהרשת את כל מה שמסביב לה, והופך אותה לספקית תוכן בלבד.

ופתאום אתה מגלה, שבעצם אתה לא קורא כל כך הרבה תוכן ברשת הזו, ודי משעמם לך, לשבת כך, מול אתר אחד, ולקוות שמשהו יתעדכן. ואולי גם זו לטובה, כי בעצם Netvibes לא מערטל את הרשת מן המרחב, כפי שטענתי קודם, אלא רק מתחושת המרחב. הוא חושף את החומרים שמהם עשויה אותה תחושה: מלים, צבעים, נורמות.

פתאום אתה יכול לשים את האצבע במדויק על הדברים שחסרים לך כשאתה יושב כך מול אתר אחד. וכך מחזיר Netvibes את הקסם האבוד של המקור.