ביקורת: אנדרסן - ארוחה מהאגדות

בשנה החולפת כולם עסקו במפץ הגדול שהתחולל בפוליטיקה הישראלית ובהקמתה של קדימה, אבל המדור היה טרוד יותר במפץ שהתרחש ב"כתית", אחת המסעדות היותר טובות שפועלות בישראל. כזכור, צמד השפים המשובח מאיר אדוני ואלי מזרחי, שכוננו את כתית, לא הסתפקו במקום הצנוע והמוערך ורצו לגדול. לפני כשנה הם עקרו מכפר רות לבניין טמפלרי קדום סמוך לקיבוץ נצר סירני. למרות ההשקעה והשיפוץ המרשים, הצמד החליט להתפצל: אדוני נותר לשמור על שמה הטוב של כתית, בעוד מזרחי נטש וניסה את כוחו במחוזות אחרים (בין היתר עבד במסעדת יוקרה כשרה בירושלים).

למרבה הצער, הקהל לא נהר בהמוניו עד נצר סירני, ואדוני התקשה לתחזק את הבניין המרהיב. הוא סגר את שערי כתית, ובקרוב בכוונתו להביא את המותג סוף-סוף לתל-אביב. בינתיים, מזרחי הקדים אותו ולפני שבועות אחדים השתקע בביסטרו הצחור "אנדרסן" ברחוב ברנר בתל-אביב (באתר בו שכנה בעבר "אלי אולי"), הקרוי על שם הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן.

קודמיו בתפקיד ניסו להנחיל ליושבי הלבנט את מסורת המטבח הסקנדינבי, ללא הצלחה. מזרחי, המיטיב לשלב מטבח אתני (עיראקי וצפון אפריקאי) עם טכניקות צרפתיות, בחר לטלטל את התפריט. בעסקית החדשה כבר אין זכר לקוויזין הדני.

כדי לחקור את המהפך שפקד את אנדרסן נטלתי את ידידתי א', שעובדת בסמוך. היא רק הייתה צריכה לחצות את הכביש כדי להתיישב בגינה הקסומה של המסעדה. למעשה, מדובר היה בארוחת פרידה: א', שייחצנה ערוץ תקשורת מוביל, העדיפה לוותר על המשרה הנחשקת, ועומדת עכשיו לצאת, כמו רבים מבני דורה, למסע בהודו. היא צירפה לפגישתנו את י', שכנה למשרד, התמיר והיפיוף, שבמהלך הבליסה התגלה כקרוב משפחה רחוק של החתום מעלה. אכן עולם קטן.

עלעול בתפריט מבהיר שיש כאן אמנם דרישות שלום מכתית, אבל הכיוון יותר פשוט ופחות מתחכם. גם התמחור יותר נגיש. מחיר העסקית (מנה ראשונה ועיקרית) נקבע לפי המנה העיקרית.

היצע הראשונות חורג מהשגרה: קבב דג ים מוצלח, המוכר לבאי כתית, הוגש עם קציפת שום קונפי וסלט עשבים. המפגש היה מדויק ונעים, אם כי י' הביע הסתייגות: "הקבבונים רכים מדי וגם הטעם לא לטעמי". ניוקי תפוחי האדמה המושחמים השתכשכו בשמנת עם רצועת זוקיני וגזר והסבו לנו עונג.

כדאי לחוות את חוויית סלט ירקות השורש החורפיים, שנחרכו קלות והתערבבו עם עלי בייבי וגבינת רוקפור. למרות הגיבוב, השילוב היה הרמוני למדי, אך א' סברה שהסלט סובל מטעמים עזים מדי.

אם תוסיפו 15 שקל תוכלו לבחור מנות ראשונות יותר מתוחכמות. באגף הזה דגמנו סביצ'ה דג ים מוצלח במיוחד, שכמו שאר המנות הוגש בצורה אסתטית מאוד - במקרה שלפנינו הצלחת קושטה בשאלוט כבוש, בצימוקי זיתים ובזרעי עגבנית. רצוי רק למתן במקצת את המליחות.

בעיקריות הסתערתי יחד עם הקוזין החדש על נתח האנטרקוט המפואר (400 גרם, 89 שקל). אחרי שנפלתי לאחרונה עם סטייקים מאכזבים במספר מסעדות, בשל המחסור והמשבר בשוק הבשר המקומי, שמחתי להיתקל באומצה שטופלה ויושנה כראוי. גם הקוזין התלהב: "האנטרקוט סוף הדרך - אדמדם, בשרני, עסיסי ומפנק". מאחר שמזרחי מצטיין בפסטות, הסתקרנתי לדעת מהי פסטת היום. התברר שהפעם הוא מציע ביף בורגיניון - מנה טעימה, עשירה מאוד, אך קצת כבדה לאביב השרבי.

א', בוגרת בית דתי, אמנם התפקרה אבל החליטה לשמור לפחות על היבט אחד מעברה: הכשרות. לכן היא חמקה מהבשרים והתמסרה לרביולי בטטה, עגבניות שרי וטימין (48 שקל). אל תצפו לרביולי המוכרים - מדובר בכיסונים אימתניים. "הם מאוד מוצאים חן בעיני ואני אוהבת את החיבור של הטעמים המנוגדים - המתיקות של הבטטה עם החמיצות של עגבניות השרי", אמרה א'. היא הופתעה כשנתקלה בתפריט בחריימה בורי (65 שקל) - "מוזר לי לאכול בצהרי היום מנה שאני רגילה לאכול בערבי שבת". החריימה עמד בסטנדרטים של בית אמא מבחינתה. הזיווג בין הדג לחציל השרוף ורסק העגבניות חולל נפלאות בחך.

אל תחמיצו את הדיזרטים (28-35 שקל): טראפלס שוקולד בלגי, צימוקים וברנדי יהפוך את חייכם למאושרים יותר. מוס שוקולד לבן עם תותים יקל על כל עונת חמה מתישה. וזה רק קצה הסורבה. מבחינת באי מתחם שינקין (שלא משופע באופציות קולינריות מלהיבות), "אורנה ואלה" כבר לא לבד. אם מזרחי רק ירגיע את נטייתו לטעמים עזים מדי ואת חיבתו לגיבוב ולכובד, ויזכור שאנו מתקרבים לקיץ - מה שמחייב תפריט קליל יותר - אנדרסן תהיה מקום מהאגדות ולא תבייש את המורשת של האיש שעיצב את הדמיון שלנו.

• "אנדרסן", ברנר 2, ת"א. טלפון 03-5251140.

• מחיר העסקית: בהתאם למנה העיקרית (בין 49 שקל ל-89 שקל)
• מטבח: ביסטרו
• שעות העסקית: א'–ה': 12.00-18.00
• חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החנייה של המתחם (בתשלום)
• אם חורגים מהדיל: קינוחים יצירתיים
• ציון: 9