שתף קטע נבחר

מדיום-רייר

קטעי העבר גנובים מ"חיים שכאלה", הקונספט מ"רואסט", ואפילו חלק מהבדיחות גם הן נשמעו מוכרות מדי. מירב קריסטל צפתה ב"גריל" ולא מצאה דבר אחד מקורי

רבקה מיכאלי הצליחה לאחד על במה אחת את חיים יבין, אילנה דיין, מני פאר, שי אביבי, עלמה זק, אביב גפן, יצפאן וקליברים נוספים, למרות שאינה צ'ק בעל חמש ספרות. ליאור שליין, יוצר התוכנית, ודאי יזקוף לזכותו את הקרדיט על גרירת חיים יבין לערוץ 2 אבל רבקה, ריפקה בפי העם, היא האבן השואבת לכל הכשרונות הרב ערוציים האלה שהצטופפו בתכנית אחת.

 

"גריל" לא התכוונה להיות חיים שכאלה, אבל זה מה שיצא. אולי לא חיים, אבל כן שכאלה. כמו שלא חשבו שהמלה גריל באנגלית משמשת יותר במובן של חקירה נוקבת מאשר התעמרות מילולית, כך יצאה להם הצלייה - בערך.

 

מדגדגים, לא שורטים

 

שאיפתה המקורית היתה לחקות את "רואסט", תוכנית המשודרת בערוץ הקומדי סנטרל האמריקני, בה קומיקאים מתקבצים למטרת שילוח חסר כל רחמים או עכבות של בדיחות אל עבר קולגה, או במקרים נדירים אושיית תרבות המונית כפמלה אנדרסון, שהסכימה "להיצלות" בתמורה לתרומה מהכנסות התוכנית לארגון זכויות בעלי חיים.

 

רבקה מיכאלי היא פמלה אנדרסון הישראלית, הראשונה שהסכימה לשבת בערב שמצייר על גבה מטרה. היא הועלתה "על האש", אבל למנגל היה טעם של מרשמלו. ישיבה במרכז תוכנית שכל כולה ירידות ועקיצות עלייך דורשת סגולות נפש ומוכנות לכל חשיפה. הבדיחות במשדר האמריקני נאחזות לעיתים קרובות בנקודות תורפה, בלי בושה, סליחה או גב להסתתר מאחוריו. יש בזה משהו מזכך לשני הצדדים אך גם מן ההליכה על חבל דק.

 

רבקה נראתה מזומנה להכל, אבל אף בדיחה לא היתה כפגיון לליבה כמו שירידה על "בלאקפילד" מפי ליאור שליין היתה לאביב גפן. גפן הוא סמל ומופת לאלה שלא יודעים לצחוק על עצמם והוא תיבל את צלייתו את רבקה במלמולי "בלאקפילד טובים, בלאקפילד מופיעים, בואי ללונדון לראות את בלאקפילד שולטים".

 

כל המי ומי (או שמא: כל הלמי אכפת. לא לי) דגדגו את ריפקה ולא שרטו. היא זקנה שמרבה בחלטורות, היא שיחקה אמא של כל שחקן בישראל, היא מאחרת כרונית. אלה קללות של ילדים לעומת התיאורים בגרסה האמריקנית את פתיחת הווגינה של פמלה כגדולה יותר מפתיחת "מלחמת הכוכבים: נקמת הסת'" בקופות. מכולם, רק גורי אלפי הצליח לייצר בשר.

 

הברק כן פוגע פעמיים

 

ב"גריל" אין שום דבר מקורי. את קטעי העבר והאורחים היא גנבה מ"חיים שכאלה", את הקונספט מ"רואסט" ואת השם מביסלי. חלק מהבדיחות גם הן נשמעו מוכרות מדי. ישנן שבלונות קבועות לתוכן יוצק כל קומיקאי תוכן משלו, הדבר ידוע ומקובל. אבל "מני פאר לקומדיה הוא מה שמני מזוז לקומדיה" שנאמר אתמול, נשמע יותר מדי דומה ל"דרו קארי הוא לקומדיה מה שמריה קארי לקומדיה", מה"צליה" של דרו קארי בקומדי סנטרל לפני כמה שנים. אולי הדמיון שלי מפותח מדי, כנראה שמדובר בצירוף מקרים מדהים. זה קורה. ואז זה קרה שוב.

 

עודד קוטלר אמר לליאור שליין שהוא תהה אם כל הפוטנציאל שלו מנוצל ב"משחק מכור" והערב הוא רואה שכן. בתוכנית בה "נצלה" דרו קארי אמר לו הקומיקאי ג'פרי רוס: "צפיתי בך עונה אחר עונה בדרו קארי ותמיד שאלתי את עצמי אם הם מנצלים את כל הפוטנציאל שלך. היום הבנתי שכן". כנראה שלפעמים הברק כן פוגע פעמיים.

 

האם זה מה שקיווית, ליאור שליין? שתנועה מגונה של חיים יבין תהיה שיא הערב שבנית? שאף מילה לא יצטרכו אנשי הרשות השנייה לחנוק בביפ? גורי אלפי יותר מצחיק ממך. הכשר בד"ץ יותר מצחיק ממך. לא צחקתי מאף גֵג שלך, אפילו לא צחוק ללא קול כמו שרבקה מיישמת מול פאנל מומחי גריאטריה. סתם. זה לא באמת. בדיחה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יוני המנחם
מיכאלי ושליין. לא מצחיק
צילום: יוני המנחם
לאתר ההטבות
מומלצים