"המדינה מתעשרת על גב קורבנות סחר בנשים"
בדו"ח שעוסק בנשים שהפכו קורבנות סחר בבני אדם בישראל, מציינים כי בתי המשפט מעדיפים עסקאות טיעון עם הסוחרים והם זוכים בעונשים מופחתים. הקנסות שמטילים עליהם לא מגיעים לסכומים המקסימליים, ולעיתים כלל לא מגיעים אל הנשים המנוצלות, אלא למדינה
מדינת ישראל מתעשרת על גב נשים שהיו קורבנות לסחר בבני אדם, שנותר עסק משתלם מאוד לסוחרים עצמם. כך קובע דו"ח חדש שפרסמו היום (ג') המוקד לסיוע לעובדים זרים והקליניקה למאבק בסחר בנשים באוניברסיטה העברית. ומה עם בתי המשפט? הם ממשיכים בענישה מקילה.
"בשנים האחרונות ישראל חוזרת ומופיעה בדו"חות בינלאומיים כמדינת יעד לסחר בבני אדם וכמדינה שסחר בנשים מתקיים בה כמעט באין מפריע. על אף הצהרות חוזרות ונשנות של הרשויות בדבר טיפול שורשי בתופעה, עדיין הסחר בנשים היה ונותר עסק משתלם לסוחרים". כך טוענים בדו"ח, הסוקר את אופי הפסיקה בעבירת הסחר בנשים בבתי המשפט בישראל בשנת 2005.
הדו"ח מציג ניתוח פסיקה המבוסס על 25 גזרי דין בהליכים פליליים, 61 החלטות נוספות בהליכי מעצר, ארבעה פסקי דין בהליכים מנהליים, ושני פסקי דין בבתי הדין לעבודה, שניתנו במהלך שנת 2005. על-פי הדו"ח, קיים שיפור ביחסה של מערכת המשפט לעבירת הסחר אם כי "המצב עדיין טעון שיפור ניכר".
5 שנות מאסר במקום 16
העונש המקסימלי על עבירות הנוגעות לסחר בנשים נקבע ל-16 שנות מאסר. למרות זאת, לפי הדו"ח, רף הענישה עומד על ממוצע של 6-5 שנות מאסר בלבד. עונשי המאסר הנמוכים ניתנים כתוצאה מהסדרי טיעון הנחתמים בין סוחרי הנשים לפרקליטות. רק בשמונה מבין 25 גזרי דין שנבדקו בבתי המשפט המחוזיים לא היו הסדרי טיעון. "לא פחות משני שליש מן התיקים בשנת 2005 הסתיימו בהסדרי טיעון. בחלק מהם נשמטת עבירת הסחר ובכך יוצאים סוחרי הנשים נשכרים, כיוון שעל עבירת הסחר רף הענישה המינימלי נקבע לארבע שנות מאסר", נכתב בדו"ח.
בדו"ח מציינים כי בשנת 2005 הוטלו על נאשמים בסחר בנשים קנסות בסך 260 אלף שקלים שהועברו לקופת המדינה. מחברי הדו"ח טוענים, ש"בתי המשפט ממשיכים להתעלם מזכותן של נשים לפיצויים, ולא מפצים אותן כלל, או מפצים אותן בסכומים זעומים. במקום שההון שעשו הסוחרים על גופן של הנשים יועבר אליהן, בעזרת בית המשפט, הרי שהוא מועבר מהסוחרים למדינה. הנשים נותרות מרוששות ומוצאות עצמן לרב מושלכות בחזרה אל מעגל הסחר, ומדינת ישראל, שסחר בבני אדם מתקיים בה כמעט באין מפריע, מתעשרת על גבן".
עוד נטען: "התנהלותה הרשלנית של הפרקליטות מונעת מקורבנות סחר לקבל אפילו את הפיצויים הזעומים שנפסקים להן מסוחריהן". על-פי נתוני מקלט "מעגן", בו שוהות קורבנות סחר במהלך עדותן, רק כמחצית מהנשים שהעידו, או שהיו אמורות להעיד בשנת 2005 (בסך הכל 13 נשים), נפסקו פיצויים. הליך של 14 נשים הסתיים ללא כל פיצוי. מחברי הדו"ח טוענים כי קיים פער גדול בין הפיצויים שנפסקים על-ידי בית המשפט לנשים הנופלות קורבן לסחר, לבין הרף המקסימלי שמתיר החוק, 228 אלף שקלים. "בכל המקרים בהם נפסקו פיצויים הם נעו בין 2,000 ל-15,000 שקלים", צויין.
גם כשבית המשפט כבר פוסק פיצויים עבור הנשים, הכסף לא תמיד מגיע ליעדו, כיוון שהסוחרים לא תמיד ממהרים לשלם, ולעיתים לא משלמים כלל. מוקד הסיוע לעובדים זרים פנה מספר פעמים לפרקליטות וביקש ש"כשמגיעים הצדדים להסדר טיעון הכולל פיצויים, יופקדו הפיצויים בקופת בתי המשפט בטרם יינתן גזר הדין". לטענת מוקד הסיוע, "הדבר לא נעשה עדיין בצורה מספקת וכתוצאה מכך, סוחרים רבים אינם משלמים את הפיצויים שעליהם לשלם לקורבנות".
בסיכום הדברים יצאו מחברי הדו"ח בקריאה לפרקליטות ולבתי המשפט, "להתעשת לאלתר ולחדול ממדיניות סלחנית זו כלפי מחוללי עבירת הסחר ומהתנכרות זו לקורבנותיהן. בלא שינוי מדיניות ממשי נותר המאבק בתופעת הסחר בבני אדם בבחינת רטוריקה ריקה מתוכן".
בית המשפט בוחן נסיבות אישיות
ממערכת בתי המשפט נמסר בתגובה כי אנשיה מוצאים חשיבות ציבורית וערכית רבה בטיפול בתיקי סחר בני אדם. "שיטת הענישה משקללת שיקולים שונים, הקשורים לנסיבותיו של כל תיק לגופו, בבואה לקבוע גזר דין. כך על בית המשפט בבואו לגזור עונשו של עבריין, לבחון מהו תפקידו של הנאשם בביצוע העבירה, האם הוא ביצע תפקיד מרכזי או שולי, נבחנות נסיבותיו האישיות, נסיבות העבירה והאם לוותה באלימות". עוד נמסר: "במטרה להבטיח את שמיעת עדותן של המתלוננות, ובה בשעה לסייע להן מבחינה הומאנית, פנתה הנהלת בתי המשפט לאחרונה לנשיאי בתי המשפט על מנת להחיש, במידת האפשר, את מועד שמיעת עדותן".
ואילו הפרקליטות מסרה בתגובה, כי היא "לוחמת בצורה נחושה כדי להביא להרשעת סוחרי אדם ולהענשתם באופן ההולם את חומרת העבירות ויוצר הרתעה. הודות למאמציה, בתי משפט אימצו פרשנות רחבה לסעיף העבירה כמו גם ענישה מחמירה". עוד הדגישו, כי "הפרקליטות דוגלת ככלל בענישה מחמירה. בהקשר זה היא מגישה ערעורים במקרים בהם היא סבורה כי העונש הנגזר אינו הולם את חומרת העבירות.
פרקליטות המדינה הוציאה הנחיות חדשות ליצירת הבחנה בין עבירות סחר לעבירות זנות. ניתנה הוראה ברורה לחוקרי המשטרה לחקור בנחישות מקרים בהם מתעורר חשד לסחר בבני אדם לעיסוק בזנות. כמו כן, ניתנה הנחייה לחקור עבירות נלוות כמו כליאת שווא, חטיפה וכדומה".
על-פי הפרקליטות, בשנה החולפת היא פעלה להסגרת דמויות מרכזיות מעולם הסחר לישראל, כמו למשל שלמה קוזב מבולגריה, יגאל מזרחי מארה"ב וסרגיי מטטוב מאוקריאנה. "בנוסף, עו"ד רחל גרשוני, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, זכתה בחודש שעבר בתואר של 'גיבור העושה מאמצים למגר את העבדות המודרנית'". היא משמשת כמתאמת בפועל בין משרדי הממשלה לבין ארגונים לא ממשלתיים בתחום המאבק בסחר בבני אדם, ונבחרה לקבל את התואר מטעם ממשלת ארה"ב יחד עם שמונה נציגים נוספים מרחבי העולם.
