חברה פרטית: נקים מכון נוסף לרפואה משפטית
אחד ממקימי חברת מד"ן, שהיה בעבר בכיר במכון לרפואה משפטית באבו כביר, אומר כי בכוונת החברה להקים מכון פרטי לרפואה משפטית בישראל. בערוץ 1 פורסם כי בידי החברה מכתב ממנכ"ל משרד הבריאות בו נאמר כי אין כל מניעה להקמת המכון, אך במשרד הבריאות טוענים: "לא ניתן אישור להקמה". מקימי החברה: למכון באבו כביר יש מונופול. יש שיטות נוספות לרפואה משפטית וצריך לאפשר לאנשים בחירה
האם יוקם בישראל מכון נוסף לרפואה משפטית? ד"ר חן קוגל, בכיר לשעבר במכון לרופאה משפטית באבו כביר, מאמין שכן. ד"ר קוגל מאמין כי המכון החדש יוקם עד ינואר 2007.
ד"ר קוגל, ששימש בפועל כסגנו של פרופ' יהודה היס, הקים יחד עם אנשים נוספים חברה ששמה מד"ן במטרה להקים מכון נוסף לרפואה משפטית בישראל. החברה אף קיבלה ממשרד הבריאות מכתב בחודש האחרון בו נכתב כי אין מניעה להקמת מכון לרפואה משפטית, כל עוד הם יעמדו בתקנות שמציב להם המשרד. הסיפור פורסם לראשונה בתכנית "ערב חדש" בערוץ הראשון.
במכתב, שהגיע לידי ynet, כותב מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, כי "מבדיקת החקיקה הרלוונטית עולה כי אין צורך באישור פרטני של משרד הבריאות להקמת מכון פרטי לרפואה משפטית. למותר לציין כי על המכון ועובדיו לעמוד בכל דרישות הדין הרלוונטיות לעיסוק ברפואה, נתיחת גופות, טיפולים רפואיים, כללי הרפואה הנאותים וכו' ובדרישות כל דין לניהול עסק מסוג זה".
ד"ר קוגל: "יש כמה סיבות להקמה של מכון נוסף, הסיבה הראשונה היא שיש במדינת ישראל אסכולה אחת של רפואה משפטית השולטת מזה עשרים שנה וגם ברפואה משפטית יש כמה אסכולות. יש דרכים נוספות לבצע את העבודה וזה בעצם כמו שברפואה רגילה אתה יכול להתייעץ עם כמה רופאים בעלי גישות שונות, כך הדבר גם ברפואה משפטית".
קוגל מסביר כי סיבה נוספת להקמת המכון החדש היא המונופול שיש למכון הקיים באבו כביר. "זה לא דבר טוב. מונופול הוא דבר משחית ואם תהיה תחרות זה רק יעזור. אנחנו רוצים לפתוח מכון שייתן גם ליווי למשפחות ויעבוד בשיתוף איתן. שתהיה להן מעטפת רפואית משפטית". החברה נמצאת במשא ומתן להקמת המכון, שיהיה בבעלות פרטית, באחד מבתי החולים ברחבי הארץ.
מנכ"ל החברה, אורי סגל, אומר כי בכל העולם נהוג שיש מספר מכונים לרפואה משפטית. "לא המצאנו שום דבר, זה דבר שנהוג בעולם והמערכת לא כל כך אוהבת אותו. אנחנו לא נבוא במקום המכון באבו כביר אלא בנוסף".
"לגופים שעובדים עם המכון, כמו משטרה או בתי משפט תהיה אפשרות לבחור היכן הם רוצים שהעבודה תתבצע. יש שינוי בחברה הישראלית וצריך לתת לאנשים לבחור", אומר סגל.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לא ניתן אישור להקמה של מכון נוסף". ד"ר קוגל אומר כי תגובת המשרד מתמיהה וכי הוא אינו מבין את ההכחשה של משרד הבריאות לאור העובדה שיש בידי החברה את המכתב שעליו חתום מנכ"ל המשרד. קוגל אמר עוד כי בכוונת החברה "לעמוד בכל הסייגים והתקנות שיציב למשרד הבריאות ולפעול על פי החוק".
המכון באבו כביר: התנהלות רצופת פרשיות
סביב המכון לרפואה משפטית באבו כביר נקשרו פרשיות בעייתיות רבות. בינואר השנה הגיע מנהל המכון, הפרופסור יהודה היס, להסדר טיעון עם פרקליטות המדינה לפיו יקבל נזיפה בלבד בפרשת הוצאת האיברים מגופות.
לפי ההסדר, הפרקליטות תדרוש מבית הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה לגזור על פרופסור היס עונש נזיפה, לאחר שזה יודה בכתב תובענה מתוקן. בית הדין המשמעתי ובראשו אב בית הדין, יוסף תל רז, שמע את הסדר הטיעון וטרם הגיע להחלטה. אם בית הדין המשמעתי יקבל את ההסדר יורשע היס בעבירות משמעתיות של התרשלות בקיום המוטל עליו כמנהל המכון, בכך שנמנע מלקבוע נוהלי עבודה מסודרים שיבטיחו את קיומו הקפדני של החוק ובסעיפים נוספים.
תחקיר "ידיעות אחרונות" חשף בשעתו את פרשת הוצאת האיברים והרקמות מגופות במכון לרפואה משפטית. ועדת סגלסון, שבדקה את הטענות בתחקיר, חשפה ממצאים קשים לפיהם הוצאו אברים מגופות בלי הסכמת המשפחות, בעשרות מקרים.
לאחרונה הגישה פרקליטות מחוז תל אביב את התובענה המשמעתית נגד היס לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בתובענה הואשם היס כי "התרשל בקיום המוטל עליו כמנהל, בכך שנמנע מלקבוע נוהלי עבודה מסודרים שיבטיחו את קיומו הקפדני החוק באופן שתימנע נטילת דגימות למחקר ללא הסכמה מפורשת של בני המשפחה". הליקויים הטכניים בהם הודה פרופסור היס תוקנו כבר ונקבעו נהלים ברורים לדרך עבודת המכון לרפואה משפטית תחת ניהולו של היס.
