לגדל בלי להרוס את הטבע

ההרס המהיר המתרחש בעולמנו, הזיהום וכליון המשאבים – כל אלה כבר ברורים לרבים מאיתנו עד כדי הפיכתם לקלישאה. אך הידיעה הזו לא בהכרח מובילה לעשייה לשינוי. ניתן לראות מקומות בעולם בהם החינוך הסביבתי מפותח ביותר, המודעות גבוהה והמידע זמין – ועדיין הם-הם מקורות הזיהום הגדולים ביותר, ואורח החיים הכללי בהם הולך והופך מיום ליום יותר צרכני, בזבזני ומזהם. איך זה ייתכן?

לאורך השנים ניתן לראות מעין תהליך התבגרות העובר על אנשים פרטיים, על קבוצות פעילי סביבה וחברה ואף על מדינות שלמות בעולם:

• בשלב הראשון מזהים צרכים ורצונות אנושיים המביאים לפיתוח פתרונות, המתגלים בהמשך כפוגעים באנשים עצמם ובסביבתם.
• בשלב השני, מובנים הסכנות והאיוולת הנובעות מכך: אנו הורסים בעצמנו את האפשרות לחיים טובים בסביבה שלנו.
• בשלב השלישי, נערך חיפוש אחר פתרונות עשייה חיוביים יותר שייתנו לאנשים משמעות, סיבה להמשיך, התקדמות מעשית, תחושת שייכות לקהילה, כדי ליצור עולם טוב יותר, שניתן להמשיך ולחיות בו.
  

פירוש המילה Permaculture הוא מיזוג בין Permanent = תמידי, במובן של "בר-קיימא" ("מקיים") - המאפשר קיום חיים לאורך זמן; לבין Agriculture = חקלאות, אשר אותה ביקשה השיטה לשפר בתחילה; ולמעשה גם Culture = תרבות בכלל, שכן הפרמקלצ'ר נוגע בכל תחומי החיים שלנו ולא רק בחקלאות.

זוהי מערכת של עקרונות כלליים - ומה שיפה בה, הוא שניתן ליישם אותם בכל מערכת בכל גודל ומקום: מאדנית, דרך גינה קטנה, גינה קהילתית או חוות ענק. מהחדר שלי, דרך הבית, הבניין, השכונה, העיר והארץ כולה, ולבסוף העולם. זה דורש זמן, סבלנות ואמונה חזקה שניתן לחיות, לעבוד, ללמוד ולייצר מבלי לפגוע בסביבה. וגם הרבה חינוך, שיתוף ודוגמא אישית - כך שעוד אנשים ירצו לנהוג כך וייווצר שינוי של ממש. אין כאן פתרונות קסם מהירים, יש כאן השקעה לפי תכנון נכון (וגם הרבה כיף).

אלו הם עקרונות חשיבה ופעולה שילכו איתנו לחיים עצמם ויעזרו לנו לעשות סדר בראש בכל פעם שאנו עומדים בפני בעיה או התלבטות. אפשר לקחת אותם לא רק הביתה, אלא גם ליחסים בין אנשים, לעבודה ולכל מקום. לפרמקלצ'ר מספר עקרונות בסיסיים, שאלו הם מאפייניהם הכלליים:

לעבוד עם הטבע ולא נגדו

חשוב לזכור שהטבע נותן לנו המון "שירותי-חינם" שאנו לוקחים כמובנים מאליהם, ושבלעדיהם נהיה בבעיה. טיהור אוויר, טיהור מים, פירוק חומרי פסולת וחומרים מזיקים, יצירת אדמה והגברת פוריותה, האבקת של גידולים חקלאיים וצמחיה טבעית, הפצת זרעים, שמירה על מגוון מינים ביולוגיים המשמש מקור לחקלאות, לרפואה, לתעשייה. וגם יופי, ריח, צל, השראה, רגיעה, מקום לטייל בו ולאהוב. מי יעשה את כל זה כשהטבע לא יוכל עוד? אנחנו? וכמה זה יעלה לנו?

לתת חשיבות לדרך בה אנו מתייחסים לאדמה, לעצמנו ולאחרים

• יש לטפל באדמה, כדי שתמשיך לעשות את מה שהיא יודעת לעשות בחכמה כל השנים על פני כדור הארץ וכדי שנוכל להמשיך ליהנות מפרייה. 
• יש לטפל באנשים, ללמד, לחנך, ללמוד איך לשתף פעולה ולמצוא פתרונות אחרים מאשר אלימות. אין דבר פחות אקולוגי ממלחמה. 
• יש להתחלק בעודפים, לצמצם את הפערים בין מי שיש לו למי שאין לו. במקום לזרוק כמויות של חומר שיש מחסור ממנו במקום אחר, לקיים מערכות המחלקות את מה שיש בין האנשים הזקוקים לכך.
  

"הכלל העיקרי של הפרמקלצ'ר הוא לקחת אחריות על הצרכים שלנו ושל הדורות הבאים"-  ביל מוליסון. הסיבה העיקרית למשבר האקולוגי העולמי היא תרבות הצריכה והייצור של האדם, בעיקר במדינות ה"מתקדמות". הפרמקלצ'ר מכירה בכך, ולכן גם בצורך לקחת אחריות אישית על הפעולות שלנו ביומיום, לשנות הרגלי חשיבה וצריכה, כדי שנוכל לחיות בעולם ללא זיהום והרס. אוטופיה? תלוי בנו.

אין מה לצפות מאחרים סביבנו שישתנו. הדבר הכי טוב שנוכל לעשות יהיה לשנות את עצמנו. הדוגמא האישית היא הגורמת לשינויים העמוקים ביותר אצל האחרים. עם פחות דיבורים ו"מלחמות" לשכנע את המשפחה והחברים ללכת בדרכנו; ועם יותר עשייה אישית-  התוצאות מפתיעות לטובה.

פתגם הודי אומר כי "יש רק פינה אחת של היקום שאתם יכולים לשנות, והיא אתם עצמכם. אבל כשאתם משנים פינה זו אתם משנים את היקום כולו."

יצירת שלם הגדול מסכום חלקיו - ההצלחה ההמשכית נמצאת בשיתוף פעולה בין אנשים, שילוב הכישורים שלהם, שיתוף באנרגיה ובידע, סחר חליפין במוצרים ושירותים, תמיכה אחד בשני, עזרה הדדית, פיתוח תקשורת טובה, יצירת קשרים ומציאת פשרות – כל אלה יכולים לסייע לנו לבצע שינויים מהם נפיק כולנו תועלת. הם גם האתגר הגדול ביותר שלנו – לעבוד יחד בצורה יעילה ונעימה. לפעמים יותר קשה לעבוד עם האנשים מאשר לעבוד עם הטבע עצמו... שלא לדבר על מלחמות הנולדות מגישה של תחרות.

עושר אמיתי לא בהכרח מושג על ידי צבירת נכסים וכסף רב אלא לעתים דווקא בחיים צנועים ומלאים ובחשיבה חיובית. עושר יכול להיות גם מגוון רב של אוכל טרי ובריא במקום מאכלים מוקפאים ומשומרים. גם חברות ושיתוף פעולה עם אנשים. יכול להיות שהרבה ממה שאני באמת "צריך" יכול להגיע אלי בדרך קלה יותר ממה שנדמה לי. מה אני באמת צריך?

לחשוב עולמי - לפעול מקומי

לא נוכל להציל את העולם בדרך אחת גורפת. לכל אזור תנאים משלו - האקלים, המים, האדמה, הצמחים המקומיים, בעלי החיים, האנשים, התרבות והצרכים שלהם. על כל אחד מאיתנו לפעול במקום הו הוא נמצא, אותו הוא מכיר הכי טוב ובו הוא "מרגיש בבית".

מי שגר במקום גם יודע הכי טוב: איפה הכי נעים להיות ובאיזו שעה של היום? מה צומח ואילו בעלי חיים נראים באיזו עונה? על אילו מקומות בנוף אסור בשום אופן לוותר כי הם "החיים של המקום"? מה עשו כאן האנשים בעבר - ממה התפרנסו ומה אכלו? מה האנשים כאן רוצים וצריכים? מה המפגעים והבעיות?

כשלכל אחד אחריות ומחויבות ל"אזור הביולוגי" שלו, קשה יותר יהיה לבוא ולזהם ולהרוס אותו. וכשמצטרפת יחד קבוצת אנשים שאכפת להם ממקום – הוא מתחיל לחיות, ואנשים נוספים רוצים להצטרף. זה כבר נקרא "מקום עם איכות חיים". לכל אדם הדעות, הצרכים והרצונות שלו, האזור בו הוא חי עם הדאגות הסביבתיות המקומיות שלו. אך עקרונות הפרמקלצ'ר מספקים מסגרת בת-קיימא אותה אפשר ליישם על כל הנסיבות ועל כל מערכת בכל מקום בעולם.

כדאי לזכור שדווקא בעיר (יותר מאשר בפרברים ובישובים חקלאיים) קיימים הכי הרבה משאבים: הרבה אנשים, הרבה כישרונות, המון זבל נהדר מכל הסוגים, כסף, תחבורה ונגישות, תקשורת, יותר זמן פעילות סביב השעון, בקיצור – המון הזדמנויות פז שעם קצת חשיבה והרבה גישה חיובית אפשר לעשות איתן חיים טובים יותר בעיר.

שילוב שיטות נוספות

הפרמקלצ'ר אינו רק שיטה "טכנית" עם עקרונות מוכתבים. רבים הולכים בדרכו ממילא, מבלי לקרוא למעשיהם בשמות מסובכים. חשיבתם מונחית על ידי התפיסה האקולוגית והם בודקים עצמם שוב ושוב ומשתפרים תמיד. שיטות אחרות רבות מדברות על עקרונות דומים, על הקשבה לחכמה של הטבע ולמידה ממנו במערכות האנושיות. כמו למשל פנג-שוואי, תרבויות האדמה והאינדיאנים, גינון טיפולי, אדריכלות אקולוגית וכן הלאה.

הפרמקלצ'ר מעודד תרבות וייחוד מקומיים - אחרת כולנו נלבש "פוקס" ונשתה "קוקה-קולה" - זה יהיה משעמם ולא בריא. שפות, מאכלים, מוזיקה, מנהגים וחגים, ידע ואמנויות של קבוצות אנשים שונות זו מזו - יש לעודד אותם שיתקיימו זה בצד זה ולא שייעלמו מהעולם. זהו עקרון נוסף של השיטה, המציעה ביטוי עצמי והכנסת שינויים לסביבה ולחיים של כולנו.

נועה פלד היא צלמת גיאוגרפית, מעצבת פרמקלצ'ר, עוסקת בחינוך סביבתי ומתעדת פעילות חברתית - סביבתית ברחבי העולם. ב-19/5 ייפתחו בחווה החקלאית האקולוגית - "הר יללת התנים " שבכרמל סדנאות העוסקות באקולוגיה יישומית בבית המודרני, ובהן גם סדנת פרמקלצ'ר בהדרכתה.