הבית הלבן כמרקחה: מקלחת קרה לדובר החדש
טוני סנואו, הדובר החדש של ממשל בוש, הגיע אמנם מתחום התקשורת, אך כבר במפגשו הראשון עם העיתונאים נכווה ברותחין. בתדרוך שנמשך 23 דקות ביקש סנואו סליחה 5-6 פעמים והצהיר על בורות בשבעה נושאים. כל זאת מבלי לקחת בחשבון את נושאי החוץ שבהם סנואו סירב לעסוק. הוא כשל אפילו בבחירת מיקום הולם ביחס לכמות המוזמנים
כל ההתחלות קשות: מפלה צורמת נרשמה לדובר החדש של הבית הלבן, טוני סנואו (51), במפגשו הראשון עם כתבי העיתונות. למרות שסנואו הוא עיתונאי ומגיש תוכניות עתיר ניסיון, הוא למד אתמול (יום ו') על בשרו שלהיות דובר הבית הלבן זו אופרה אחרת. לא מספיק לדעת לדבר ברהיטות. הכי חשוב - ללמוד בעל פה את עמדת הממשל האמריקני לגבי אינספור נושאים ולדעת לשגר את המידע הזה בזמן אמת, מבלי להתבלבל, ומבלי לגרום למשבר פיננסי או למתיחות איזורית.
בסוף השבוע קפץ סנואו בפעם הראשונה למים: עדיין לא לבריכה של הגדולים, אלא לבריכת התינוקות. אבל גם שם הוא כמעט טבע. הבריכה של הגדולים היא התדרוך היומי המצולם המתקיים בצהריים, שמבטא את עמדת הממשל האמריקני במגוון נושאי חוץ ופנים. את החוויה יעבור על בשרו בפעם הראשונה ביום ג'.
סנואו העדיף לבצע הופעה ראשונה באווירה פחות מלחיצה, בתדרוך בוקר בלתי פורמאלי בלי מצלמות טלוויזיה. לתדרוך הבוקר קוראים בבית הלבן gaggle, שפירושו גיעגוע של ברווזים. באווירה זו נזרקים לאוויר טיפים ונולדים גם לא מעט ברווזים עיתונאיים.
סנואו ניסה להפוך את התדרוך למפגש חברותי נינוח על כוס קפה בלשכתו, אך אז גילה שני דברים: חלק מהכתבים הבכירים לא עודכנו לגבי השעה הנכונה של הפגישה, וכמה מהם פרצו ללשכה בצעקות רמות כשגילו שאיחרו לתדרוך. ואם לא די בזה, התברר לו ש"המפגש האינטימי" הותיר במסדרונות עשרות כתבים המוצבים בבית הלבן, שצעקו וניסו להידחף בצורה מאוד לא אופיינית לאווירה המכופתרת של הבית הלבן, כדי שיוכלו להתקרב לדובר ולשמוע את דבריו. כשסנואו הבין שטעה והעביר את המפגש לאולם התדרוכים, התברר לכתבים שהרבה לא היה לדובר להשמיע.
סנואו הרבה להתנצל על היעדר היכולת שלו להשיב לשאלות הכתבים והודה כי אינו מתמצא מספיק בכלכלה עולמית בפרט ובנושאי חוץ בכלל, וכי יעברו כמה שבועות לפני שירגיש מוכן להשיב לשאלות בנושאים חובקי עולם. "אני לא מוכן ליצור משבר בינלאומי רק בגלל שאני לא יודע מספיק על הנושא הזה", השיב סנואו בכנות לאחת השאלות.
בסך הכל נמשך התדרוך הראשון 23 דקות, במהלכן ביקש סנואו סליחה 5-6 פעמים והצהיר על בורות בשבעה נושאים. כל זאת מבלי לקחת בחשבון את נושאי החוץ שבהם סנואו סרב לעסוק. "ברור שבשלב זה מדובר בבלאגן", הודה סנואו, שגם ברגעים הקשים לא ויתר על הגינותו וחוש ההומור שלו.
האם ייתכן שכבר בשלב זה הוא חושב בליבו שעשה מקח טעות בהחליפו את המיקרופון הנוח של תוכנית בוקר בלתי מחייבת, בה הוא יכול לבטא את מחשבותיו בחופשי, עם המיקרופון הממשלי שבו כל מילה ופסיק נמדדים ונשקלים בכל פינה בעולם?
לפנייה לכתב/ת 
