עושים סדר ויוצאים מהארון
הסרט של ארגון הנוער הגאה אינו מעודד את החברה הישראלית לפתיחות ואינו נלחם בהומופוביה. הוא אמנם ערוך היטב ופונה באופן מדויק לקהל המטרה של הארגון המפרסם (בני נוער המתלבטים לגבי זהותם המינית), אולם לא תזיק גם פנייה לכלל האוכלוסייה
בתור צופה בסרט, נראה לי כי הסרט למעשה נותן לגיטימציה לבני הנוער להתמודד עם ההתלבטויות שלהם ו"לעשות סדר" בבלגן הנפשי בו הם נמצאים, ואף מפנה אותם לארגון המציע עזרה חשובה לאותם בני נוער. הבחירה המוקפדת בשחקנים, בלבוש שלהם ובסטיילינג של הסרט, מעבירה לבני הנוער המתלבטים והמפוחדים את המסר שמדובר באנשים רגילים (או.קיי, שבמקרה יצא שהם נראים יוצא מן הכלל טוב...), צעירים ומגניבים (ולא הסטראוטיפ המקובל של פריקים "מוזרים" עם שיער ורוד-ירוק ובגדי עור מאובזרים), שמתלבטים לגבי זהותם בסביבה הרגילה והנורמלית של החברה הישראלית. זו התחלה יפה ואין ספק שהיא עוזרת לרבים לדעת שהם לא לבד.
יחד עם זאת, נראה לי שזו רק תחילת הדרך, ושיש עוד להתמודד בצורה הרבה יותר מאסיבית עם אחת הבעיות הקשות של מי שרוצה "לצאת מן הארון" בישראל ואשר קמפיין טלוויזיוני נכון יכול לעשות עבודה חשובה לגביה. הכוונה היא כמובן לעמדה והדעות של החברה והתרבות הסובבת את אותם בני נוער הנמצאים במצוקה לגבי נטיות מיניות שאינן הטרוסקסואליות. גם אדם בוגר שכבר "יצא מן הארון" וגיבש את הנטייה המינית שלו, נאלץ להתמודד עם השאלה איך להתמודד עם הדעות של המשפחה, החברים, השכנים וכל השאר.
הסרט אינו מעודד את החברה הישראלית לפתיחות, אינו נלחם בהומופוביה ואינו מסביר את החשיבות של העזרה והתמיכה שלה זקוקים בני הנוער. יש לי הרגשה שכל מי שמאמין שנטייה מינית שאינה הטרוסקסואלית היא עניין של "בחירה אישית מוטעית", וכי כל מה שנדרש הוא לשכנע את ה"סוטה" לחזור למוטב (ואני בטוחה שיש רבים וטובים שחושבים כך), יחשוב שהסרט והארגון מעודדים בני נוער לבחור בהומוסקסואליות.
הסרט עצמו ערוך היטב ופונה באופן מדויק לקהל המטרה של הארגון המפרסם, אולם לא יזיקו קמפיינים נוספים שפונים לכלל האוכלוסייה
הקמפיין משודר במסגרת זמן שידור קהילתי בטלוויזיה. הופק בהתנדבות על ידי משרד הפרסום יורו תל-אביב
