ראיתי את הסוף על מעבר החצייה
נהג הג'יפ נעצר על סף מותי, ועוד קילל אותי כי נותקה לו שיחה. אני מתחנן בפניך המפכ"ל, חוס עלינו ההולכים
כדאי להיות בחור ישיבה. אין צורך לעבוד, אין צורך להתגייס לצבא. אך הכי כדאי להיות חרדי צעיר, החשוד בהריגת בנו בן השלושה חודשים. בארצות-הברית מעשה זה גרוע ממעשהו של שודד ההורג תוך כדי שוד, אבל לחרדים צעירים כאן אין מה לפחד - מה שעשה אחד מהם נחשב לטעות אנוש. רבנים מגנים עליו. הוא בחור יקר שסתם נקלע לתוך סיטואציה רעה. אולי אילו היה לומד מקרא, ולא רק תורה שבעל-פה, היה לפחות נתקל פעם את עשרת הדברות. והנער הזה יושב בבית, ואישה מסכנה, שהרגה בטעות את בעלה תוך כדי ריב לאחר שהתעלל בה שנים, היא כן רוצחת. אילו הייתה תלמיד ישיבה, הייתה מיד משוחררת.
היה רצוי שמשטרת ישראל גם תנסה להילחם בנהגים הישראלים במלחמתם הבוטה בהולכי הרגל. השופטים הישראלים אינם הולכי רגל, הם מכירים את העיר מתוך מכונית נהוגה לרוב בידי נהג. שנים הכרתי את העיר מגובה הכלב שלי, עכשיו אני סתם הולך. החוצפה שלי להיות הולך רגל כנראה עוברת כל גבול. נהגים מתחרים בדהירה לעבר רמזור אדום הנמצא רחוק, רק כדי לסלק אותי ממעבר החצייה. נהגים חותכים אותי מאחור או מלפנים, רק כדי שאיאלץ לאבד את יכולת העמידה שלי. נהגים מדברים בטלפון הסלולרי, וגם אם אינם מחזיקים אותו בידם - הם מרוכזים בשיחה. הם אינם רואים דבר.
זה קרה לי השבוע. נהג ג'יפ מתקרב לעברי, מנענע את ידיו בהתלהבות. אני מנסה לעבור והוא לא רואה אותי, עד שאני צועק לו ואישה זקנה רצה לעזור לי, והוא נעצר על ספו של מותי הבא. אך גם מקלל אותי, כי נאלץ לעצור ונותקה לו השיחה.
אני מתחנן בפני המפכ"ל, חוס עלינו. שים מעט תשומת לב לאלה מאיתנו שלא כמוך, אינם נוהגים ברכב, אלא סתם
מהלכים. הצב משמרות. חייבים לתבוע מהממשלה לשנות את החוקים על עבירות תנועה ומהשופטים שלנו, שיעלו את רף הענישה. אפשר למשל לקבל משענת מחרדים, אם יבטיחו להם שהרוצח את ילדו הקטן לא ייענש אפילו לא באופן סמלי. חייבים לכונן משטרת תנועה עירונית וארצית, להעלות את גובה הקנסות. אדוני הנכבד, למד במדינה מפותחת כלשהי מהו גובה הקנס על מניעת הליכה במעבר חצייה, למד מה עושים שם לעברייני תנועה, הנח את המכוניות העוברות על החוק בצדי הדרך ושים עליהן שלטים קטנים, שייכתב בהם מה גובה הקנס שזכה בו הנהג המנוול. עשה שישלמו את הקנס הגבוה מיד, עשה שזקנים כמוני וכמו רבים אחרים יוכלו ללכת חופשי על המדרכות ולעבור במעברים.
כתבתי פעם ספר הנקרא "נבלות", ספר בדבר מלחמה של זקנים וצעירים. המלחמה לבשה פנים כבר לא ספרותיות. יש לנו מפלגת זקנים שעוד מעט קט - כך אני מקווה - גם תגדל וגם תצא למלחמה על כבודנו האבוד והרמוס בדרכים ועל המדרכות ובמעברי החצייה. לא כולם יכולים להיות בעלי מזל ולהרוג חופשי את הילדים שלהם או של אחרים, אם זה נעשה, כמו שזה נעשה, לשם שמיים. אולי אם נכתוב דברים יותר חריפים, המאבק על החיים שלנו בעיר או בכפר ובדרכים ישא גם פרי.
