החשיפה לטרור: ילדים פלסטינים סובלים יותר

72.8% מהילדים הפלסטינים שנחשפו לטראומה, מדווחים על תגובות שמקורן בתסמונת פוסט טראומתית (PTSD) בעוצמה נמוכה ומעלה. 41% מהם דיווחו על תגובות אלה בעוצמה בינונית או גבוהה. לעומת זאת, רק 25% מהילדים הישראלים שנחשפו למגע ישיר עם פעולות איבה דיווחו על תגובות פוסט טראומתיות ברמות שונות.

נתונים אלה הוצגו היום (ד') לראשונה בכנס אילת בנושא 'התמודדות עם אלימות בחברה הישראלית". הכנס מתקיים באילת שהוכרזה על ידי ועדת השרים לענייני אלימות כמודל חיקוי של "עיר ללא אלימות".

הנתונים שהוצגו עולים ממחקר "אלימות פוליטית והשפעתה על החברה בישראל", שנערך בימים אלה על ידי פרופ' עליאן אלקרינאוי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר נערך בקרב 1,000 ילדים ישראלים - מחציתם ערבים-ישראלים ו-1,000ילדים פלסטינים - מחציתם מהגדה המערבית ומחציתם מרצועת עזה.

המחקר משווה בין תחושותיהם של ילדים ישראלים ופלסטינים ותגובותיהם ביחס לאירועי אלימות שהם חווים. מדובר במחקר המשך למחקר קודם שנערך לפני שנתיים בקרב 1,752 ילדים פלסטינים בגילאי 14-18. עורך המחקר אלקרינאוי מסביר את ההבדל ברמות המצוקה בין ילדים פלסטינים וילדים ישראלים ואומר כי ילדים פלסטינים שחיים באיזורי מלחמה מצויים תחת סיכון גבוה לסבול מהפרעות דיכאוניות. לדבריו, השפעת אירועי הטרור מתבטאת בקרב שני הצדדים בעליה במצוקה הנפשית ובסיפטומים פוסט טראומתיים.

מהמחקר עלה כי רמת הטראומה בקרב המתבגרים הפלסטינים גבוהה מזו של המתבגרים הישראלים. "ילדים ומתבגרים פלסטינים הן בגדה המערבית והן בעזה מדווחים על מצב נפשי וטראומות יותר קשות, ועל גילויי אלימות קשים יותר מאשר בבתי הספר בחברה הישראלית". לדבריו המחקר התמקד באזורים בהם ישנה חשיפה יומיומית לאלימות, "בדקנו גם איזורי פיגועים ואיזורים חשופים כמו קריית ארבע, גוש קטיף לפני ההתנתקות ובכלל איזורי מגע ישיר ויומיומי עם פלסטינים".

אלקרינאוי מסביר כי ישנם הבדלים ברמת הטראומה גם בקרב הצעירים הפלסטינים, "בג'בליה ובית חנון רמת הדיווחים על מצוקות נפשיות מגיעה ל70%. משם הגיעו יותר דיווחים על אלימות נפשיות מאשר מהגדה. בגלל המצור, האלימות פוליטית והמצב הכלכלי שגם הוא משפיע על מצב נפשי".

האידיאולוגיה מחזקת את הילדים

גם בקרב הילדים בישראל נמצאו הבדלים ברמת המצוקה בעקבות חשיפה לאלימות בקרב ילדים ממגזרים שונים. מהמחקר עלה למשל כי בקרב הילדים הדתיים-לאומיים נמצא שיעור נמוך יותר של טראומה מאשר בקרב ילדים ישראלים ממגזרים אחרים.

דווקא באיזורי התנחלויות והתיישבות אידיאולוגית נמצא אחוז נמוך של טראומה למרות החיכוך היומיומי עם אלימות וטרור. "בהתנחלויות ישנה התיישבות מתוך אידיאולוגיה. הפגיעות הנפשיות והשפעת האלימות הפוליטית עליהם באה לידי ביטוי פחות מאשר אצל מתבגרים חילוניים. העלייה בחשיפה לקשיים פוליטיים הובילה לעלייה ברמת המצוקה של ילדים ישראלים בעלי אידיאולוגיה חלשה, אך לא של בעלי אידיאולוגיה חזקה", מסביר אלקרינאוי את הממצאים.  

מהמחקר עולה עוד כי רבע מהילדים הגרים באריאל וסביבתה ונחשפו לאלימות פוליטית דיווחו על תגובות פוסט טראומתיות. "ילדים ומתבגרים שחווים טרור, אלימות ומלחמה על בסיס יומיומי עלולים לפתח תחושה של חוסר יציבות ואמונות שליליות כלפי העולם", מתאר אלקרינאוי את ההשלכות האפשריות של החשיפה לאלימות.   

אלקרינאוי מסביר כי הטראומה יכולה לעבור בין הורים לילדיהם. "ההורים שחיים בטראומה יכולים להעביר את זה. זה משפיע על תפקוד משפחה. היחסים עם ההורים משפיעים על הדור הבא וטראומה אצל ההורים פוגעת בתפקוד המשפחתי ובילדים", מסכם אלקירנאוי.