שתף קטע נבחר

סיפור הפרברים: חמישה אתרים בשולי ירושלים

ההרפתקאות שמזמנת עיר הקודש הופכות לפרה-היסטוריות ולא פחות היסטריות כשיוצאים מהמרכז המוכר אל סביבותיה. טיול מפותל בין אחיות מסתוריות, דינוזאורים אמיתיים, קופסת גלולות ועצים שגדלים באוויר

לירושלים נהוג לעלות ברגל, אבל אנחנו, הפעם, נעלה דווקא ברכב, ובדרכנו נעצור בחמישה אתרים בהם ניתן לבקר ללא תשלום בכל שעה משעות היום.

 

 

1. כביש עם שבע אחיות 

 

מאז נסלל אי שם בתקופת המנדט, נקשרו סיפורים משעשים בשמו של הכביש שהוא התחנה הראשונה בטיול שלנו: שבע אחיות. מכביש מספר 1 פונים במחלף הראל לכיוון הקסטל, ומיד שמאלה ברמזור לכיוון תחנת הדלק (מעוז ציון) ומשם בפניה לכיוון מוצא הקטנה אל כביש שבע האחיות.

 

7 פיתולים העניקו לכביש את שמו ה"משפחתי". השמועה בעלת הקשר הכי הדוק למציאות טוענת, שאת השם לכביש נתן המהנדס הסקוטי שתכנן אותו, כמחווה לכביש דומה בעל אותו שם בארץ מולדתו. אבל האגדה המשעשעת יותר מציעה סיפור אחר: נהגי המשאיות של הפלמ"ח, שנסעו בדרך זו לירושלים בימי טרום המדינה, התקשו, כך מספרת המעשיה, לרדת בשבעת הפיתולים הקשים עם המשאיות הכבדות. לאחר כל עיקול הם נהגו לקלל את אחותו של מישהו באותה קללה ערבית שכיחה ביותר, עד שאותן אחיות מקוללות הפכו להיות מזוהות עם הכביש.

 

כביש שבע האחיות עובר במוצא, בסמוך למה שהיה פעם בית ההבראה המפורסם "ארזה". את השם העניק למרום דוד רמז, בעקבות העץ אותו נטע במקום תיאודור הרצל בכבודו ובעצמו, כשביקר בארץ בשנת 1898. הארז, אגב, היה בכלל ברוש, אבל למה לקלקל סיפור יפה עם עובדות.

 

כשאתם נוסעים בכביש, נסו לספור את פיתוליו. אני, למרות נסיונות חוזרים, מעולם לא הצלחתי לספור שבעה.

 

2. דינוזאור עם 3 אצבעות

 

בסופו של כביש האחיות, פונים ימינה על כביש 1 לכיוון ירושלים. מיד לאחר סיבוב מוצא פונים פעמיים ימינה, לכיוון בית זית. המושב הקסום שנוסד בלב ההרים בשנת 1949, מוכר בין השאר בשל מאגר המים והסכר המרשים שבצדו המערבי. את הסכר שבערוץ נחל שורק ניתן לראות גם משכונת עין כרם, אבל פנינו אל יעד אחר - אל אחד האתרים המוזרים, המרתקים ולדאבוני גם מהמוזנחים שבירושלים - אתר הדינוזאורים היחיד בישראל.

 

את כלי הרכב מומלץ להשאיר במרכז המושב, ליד מגדל המים.

מדרום נמצאת חצר נטועת עצים ובה גם שלט המכוון אל האתר. בסלע שנמצא בסככה העזובה שמתחת לעצים, ניתן לראות את עקבות רגליהם של דינוזאורים בעלי שלוש אצבעות ולהתרשם מהשביל שיצרו ומצורת הליכתם. הציור המשחזר את הדינוזאורים הושחת בחלקו, אבל עדיין ניתן לראות במי מדובר.

 

מחקרים מלמדים שאותם תבועי-רגליים היו דינוזאורים בעלי כושר ריצה על שתי רגליים. פרופסר אבנימלך ז"ל, שהקדיש להם חלק ממחקריו, טען כי מדובר בדינוזאור מסוג סטרוטיומימוס. החיה, שככל הנראה הזכירה את היען, שקלה כ-150 ק"ג בלבד ואורכה היה כ-4 מטרים. את עקבות הדינוזאור הציוני הראשון גילה אחד מתושבי בית זית בעזרת שכנו, מורה הדרך הוותיק מוטק'ה סופר ז"ל.  

 

3. ספסל ב-4 שפות

 

נחזור לכיוון ירושלים, ונחצה את העיר באמצעות כביש בגין עד לקנין מלחה. משם נעלה לכיוון צומת גילה, בו נפנה שמאלה לדרך חברון. כמאה מטרים צפונה מהצומת, לכיוון העיר העתיקה, נמצא מנזר מר אליאס היווני-אורתודוכסי. הביקור שלנו פה יתמקד דווקא בכניסה למנזר, בספסל האבן המוגבה שמול שער הכניסה.

 

על הספסל חקוקות כתובות מקראיות בעברית, ערבית, אנגלית ויוונית. כאן אהב לשבת הצייר הבריטי וילאם הולמן האנט

ולצייר את נופי מדבר יהודה. הצייר, שנקבר בכנסיית סנט פול בלונדון לצד שאר גדולי האומה, הגיע לירושלים בשנת 1854 ושהה בה מספר פעמים, לעתים לתקופות ממושכות. האנט החזיק בבית ברחוב הנביאים 64, באותה חצר בה התגוררה מאוחר יותר רחל המשוררת. כחלק מעמדותיו כנוצרי אדוק, האמין האנט בחשיבות שיבת העם היהודי לארצו ואפילו תמך בסוף ימיו ברעיונותיו של הרצל. כמה שנים לאחר מותו (בשנת 1910), הגיע אלמנתו לארץ והקימה את הספסל כמצבה לבעלה במקום אותו אהב מכל.

 

הספסל המרשים הוא יופי של מקום למנוחה קצרה. הנוף הנשקף מכאן לכיוון המדבר מרתק, וכולל את ההרודיון, הר מונטאר, שכונת הר חומה ומנזר מר אליאס עצמו.

 

4. עמדה עם 4 אחים

 

נמשיך בדרך חברון צפונה עוד כמה מאות מטרים. בצומת המרומזר המוביל לאזור התעשיה תלפיות (ליד מבנה NDC) או לארמון הנציב, ניצבת עמדת שמירה בריטית - פילבוקס.

 

את הפילבוקסים ברחבי א"י החלו הבריטים לבנות לאחר מאורעות תרצ"ו (1936).

המצדיות הוקמו במטרה לשמור על הדרכים הראשיות והן נבנו מבטון עם דלת פלדה, חרכי ירי וכיפה שטוחה. את שמן, "פילבוקס", קיבלו בשל צורתם המזכירה קופסת גלולות (Pill box). בירושלים נותרו כארבעה פילבוקסים נוספים - בעמק רפאים, דרך חברון, רחוב טשרניחובסקי וסנהדריה. עיריית ירושלים מגלגלת יוזמה לשימור ושיפוץ הפילבוקסים, ויש לקוות כי התוכנית תתממש.

 

5. פסל עם 3 עצים

 

נסיעה לכיוון צפון תוביל אותנו לפניה ימינה אל קיבוץ רמת רחל. נעקוף את הקיבוץ ממזרח ונחנה בצמוד לבית הקברות שלו. מולנו אחד מהפסלים הסביבתיים המיוחדים והמרשימים בארץ:

, בגובה 11 מטר, על עמוד מתכת ובטון. את הפסל הסביבתי חנך בשנת 1992 האמן רן מורין, יליד הקיבוץ.

 

שלושת עצי הזית, שלושת העמודים ושלוש המדרגות מסמלים,בין השאר, עבר הווה ועתיד. יש הרואים בעצים סמל לשיבתו של העם היהודי לארצו, ואני סבור כי אפשר לחשוב פה גם על השלום - שנמצא קרוב אבל רחוק מכדי לגעת.

 

שער הכניסה אל המתחם מכונה "שער ההרודיון" והוא עשוי שני עצי זית ופירמידות אבן. מסביב לעצים התלויים יש 17 שורות עצי זית הפונות לארבעת כיווני השמים. מימין לפסל, התצפית על שם אופירה נבון ממנה נפרש נוף מרהיב אל מדבר יהודה, ההרודיון ובית לחם. בסמוך נמצא גם המוצב הירדני "הפעמון", ועליו אנדרטה לזכר חללי צה"ל שנפלו בקרבות באזור במלחמת ששת הימים.

 

  • הסיור הבא: מערת צדקיהו, הבונים החופשיים וג'ק המרטש
  • לסיורים הקודמים לחצו כאן

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שבע האחיות. שבעה פיתולים?
צילום: רון פלד
הספסל בכניסה למנזר מר אליאס
צילום: רון פלד
מומלצים