לאחר דיווחים מדאיגים על הפגיעה הסביבתית הקשה,
שינויי האקלים והתמוססות הקרחונים, מגיעות חדשות טובות בנוגע למצבו של כדור הארץ. סוכנות הידיעות אי.פי מדווחת על מחקר יפני, לפיו החור בשכבת האוזון
מעל אנטארקטיקה צפוי להצטמצם בעתיד, ועשוי אפילו להיעלם עד שנת 2050. זאת, כתוצאה מצמצום פליטת החומרים המזהמים הגורמים לפגיעה באוזון.
| עוד בנושא |
|
| דיווח: ירידה חדה בכמות האוזון בקטבים / טל איתן והסוכנויות |
|
סערות שמש וחלקיקים מזהמים באוויר גרמו לירידה של כ-60% בנפח מולקולות האוזון בשנה שעברה. החוקרים מודאגים, וטוענים: המקרה מוכיח שאיננו מבינים לחלוטין את התהליכים המשפיעים על האוזון |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
צוות המחקר, מהמכון הלאומי ללימודי סביבה ליד טוקיו, בדק את השפעת הצמצום של פליטת הגזים המזהמים לאוויר, בכדי לנסות ולחזות את האופן שבו תשתנה שכבת האוזון בעשורים הבאים. באמצעות מודלים מתמטיים, שבדקו את הסבירות לכמה תרחישים אפשריים, הגיעו החוקרים לתוצאות מעודדות שפורסמו בהרחבה באתר האינטרנט של המכון וזכו להתייחסות נרחבת מצדם של חוקרים ושוחרי איכות הסביבה.
תחילת השינוי - בשנת 2020
לפי הנתונים שנאספו, למרות שהחור באוזון גדול יותר כיום מאשר היה אי פעם, הוא צפוי להצטמצם בהדרגה בשנת 2020, כתוצאה מתהליכים טבעיים של יצירת מולקולות האוזון. לפי המודל המתמטי, צפוי החור באוזון להיעלם לחלוטין בסביבות השנה 2050.
המחקר הנוכחי מאשר מחקרים אחרים, שהצביעו על מגמה דומה ונתנו תקווה למצבה של שכבת האוזון בעתיד. לטענת ארגונים סביבתיים שונים, בזכות צעדי מניעה רחבי היקף שיושמו בהצלחה במדינות רבות בעולם, הצליחה האנושות למנוע אסון אקולוגי שאת מימדיו אנו מתקשים אפילו לחזות. באמצעות צמצום פליטת הגזים שגורמים לפגיעה בשכבת האוזון, נשמר האיזון בכמות האוזון ונמנע הרס אינטנסיבי של השכבה.
האוזון, צורה אלוטרופית
של חמצן
הנוצרת בעת התפרקות חשמלית באוויר, בולע את הקרינה העל-סגולה שמגיעה לכדור-הארץ מהשמש. שכבת האוזון, הנמצאת בגובה של 40 - 80 קילומטרים מעל פני הקרקע, מגינה על החיים שעל פני כדור-הארץ מפני קרינה זו.
החשש העיקרי מפני התדלדלות האוזון ויצירת ה"חור" בשכבה, נעוץ בסכנותיה של הקרינה שיכולה לחדור לכדור-הארץ, ולפגוע באורגניזמים השונים החיים על פניו. אין מדובר רק בפגיעה בבני האדם, אלא גם במערכות אקולוגיות רגישות יותר, שם אפילו התנודות הקטנות ביותר בכמות הקרינה יכולות להביא להרס האיזון הטבעי ולפגיעה בתהליכים ביולוגיים חיוניים לקיומם של החיים. הקרינה יכולה לעורר שורה של מחלות, ובהן מחלות עור, סרטן ועוד.
אסון אקולוגי שמאיים על האנושות
החשש מפני אסון אקולוגי כתוצאה מהתדלדלות האוזון התעורר בתחילת שנות ה-80 של המאה העשרים, אז זיהו חוקרים את מגמת הירידה בשכבת האוזון, ואת החור שנפער מעל אנטארקטיקה. המחקרים הראו כי הגורם העיקרי לירידה בכמות האוזון החופשי הוא גזי ה-CFC, פחמימנים כלוריים-פלואורים, או בשמם המסחרי – פריאונים. גזים אלו נמצאו באותה תקופה בשימוש נרחב ביותר במוצרים רבים, כמו מזגנים, מקררים, תרסיסים לטיהור אוויר, צבעים שונים ועוד.
בעקבות הגילוי על הפגיעה באוזון וסיבותיה, נחתם ב-1987 פרוטוקול מונטריאול שהציג רשימת חומרים הפוגעים בשכבת האוזון ולוחות זמנים לצמצום משמעותי בשימוש בחומרים אלו, לטובת מרכיבים ידידותיים לסביבה. בעקבות מאמצים אלו, מעריכים חוקרים ברחבי העולם, צומצמה הפגיעה באוזון בדיוק לפני שהגיעה לנקודת האל-חזור, וכעת ייכנס האוזון לתהליך של שיקום עד לסגירת החור לחלוטין.
למרות המחקר האופטימי, חוקרים אחרים טוענים כי החור באוזון לא יעלם במהרה, אלא רק בשלב מאוחר יותר. זאת, משום שגזים שונים הפוגעים בשכבת האוזון עדיין נמצאים במקררים ומזגנים ישנים שעדיין נמצאים בשימוש נרחב, בין היתר בארצות-הברית ובקנדה.
מוצרים חשמליים אלו, שנוצרו בשנות ה-80, ממשיכים לפלוט גזים מזהמים הפוגעים בשכבת האוזון וגורמים לפירוק המולקולות המרכיבות אותה. לאחר שמכשירים אלו ייצאו משימוש ויושלכו למזבלות, תיפלט כמות גדולה ביותר של פריאונים, שישובו לפגוע בשכבת האוזון ולהקטין את נפחה.
