חלוץ: קיצוץ בביטחון הוא קיצוץ בכלכלה ובחברה

"מערכת הביטחון היא מעסיק גדול שיש לו השפעה עצומה על כלכלת המדינה", כך אמר היום (ב') הרמטכ"ל רב אלוף דן חלוץ בנאום בכנס איגוד לשכות המסחר בתל אביב, בניסיון לתת "מענה צה"לי" לדיבורים על קיצוץ במערכת הביטחון.

"אין לי על מה להצטדק", אמר חלוץ. "אנשי הביטחון הם אזרחי המדינה והאינטרסים שלהם הם אינטרס של כלל הציבור. מערכת הביטחון מעסיקה 79 אלף

"הדיבורים על קיצוץ גדול ומהיר בביטחון מזכירים דיאטן שאומר למטופל 'תוריד משקל הכי מהר שאפשר', אז הוא מוריד את הרגל. צריך לטפל בתקציב הביטחון בתכנון לטווח הארוך. בטווח הארוך, עם השנים כבר הייתה ירידה גדולה של תקציב הביטחון. השאלה היא היום כמה אפשר לקצץ מבלי לפגוע ביכולתנו לנצח.

"הוויכוח על תקציב הביטחון הוא כסף קטן מאוד ליד התרומה של מערכת הביטחון לצמיחה הכלכלית. כל הדיון נוסב על שליש אחוז מהתמ"ג של ישראל. מה המשמעות של שיפור או הרעה ביטחונית על התמ"ג? מישהו יודע לכמת את זה בכלל? צמיחה היא דבר שתלוי על ציפיות וציפיות מבוססות על ביטחון.

"כשמעמידים גרף של שיעור פיגועי הטרור במשך השנים מול גרף של שיעור ההכנסות ממסים, ההשקעות הזרות או התיירים, רואים שיש קשר ישיר וחד משמעי בין ביטחון לכלכלה.

עוד תרומה של הצבא לכלכלה היא הייצוא הביטחוני שמהווה יותר מ-10 אחוזים מהתמ"ג. צה"ל תורם גם תרומה ישירה לחברה באמצעות סיוע כלכלי של מיליוני שקלים לחיילים מעוטי יכולת, באמצעות מערך המורות החיילות ובאמצעות פרויקטים נוספים. האם הצבא צריך לטפל בתחומים כאלה?

"אחת הבעיות שלנו להסביר למה אנחנו צריכים ולמה אנחנו 'נהנים' מתקציבים שאחרים 'סובלים' היא שאנחנו לא עובדים למרבה המזל בתפוקה מלאה. יש כאלה שאומרים תעשו אותו הדבר עם פחות כסף. השאלה היא האם הם יודעים בדיוק מה אנחנו עושים ומה אנחנו אמורים לעשות, כי חלק ממה שאנחנו עושים לא נראה לעין", אמר חלוץ. 

שר התחבורה שכיהן בממשלה הקודמת כשר הביטחון, שאול מופז, שהשתתף באותו אירוע הצטרף לדבריו של חלוץ באומרו: "התוכנית הכלכלית הטובה ביותר היא יציבות ביטחונית. בתפקידי הקודם רבים מהמשקיעים מחו"ל הגיעו למשרדי כדי לדעת מה התחזית הביטחונית בשביל להחליט אם וכמה להשקיע בישראל".