הבעל מת, האשה מגורשת מהארץ: אם הנך עובדת זרה, גם אם היית נשואה לישראלי שנפטר בנסיבות טרגיות - עילה זו עדיין אינה משכנעת את משרד הפנים להעניק לך אשרת שהייה. ועל הליך לשם קבלת מעמד בישראל - אין בכלל על מה לדבר. בג"ץ ייאלץ לפסוק בקרוב בסוגייה העקרונית הזו, של איזרוח זרים שבני זוגם הישראלים נפטרו.
אנלין מזרחי, בת 35, עובדת זרה ממוצא פיליפיני, הגיעה לארץ באופן חוקי לפני 10 שנים ועבדה כמטפלת סיעודית. ההתחלה היתה קשה. שנתיים מאוחר יותר היא נכנסה להריון ובמשרד שהעסיק אותה הודיעו לה שאם היא מעונינת להמשיך ולעבוד, עליה לשלוח את הילדה לפיליפינים. מזרחי, אשר הייתה זקוקה לכסף, נהגה כבקשת מעסיקיה. אבל כשחזרה מחופשת לידה קצרה, גילתה שאת מקומה תפסה כבר עובדת אחרת והיא נותרה ללא עבודה.
"שלחתי את הילדה שלי לפיליפינים, כשהיתה רק בת 3 חודשים, כי פחדתי שלא אוכל להמשיך לעבוד. במשרד הודיעו לי שאם לא אשלח אותה לא אוכל להיות חוקית", היא מספרת. הניתוק מבתה וההתמודדות עם קשיי הפרנסה היו קשים מנשוא.
_wa.jpg)
אנלין מזרחי. צילום: ירון ברנר
אלא שאז, ב-2002, פגשה אנלין את ג'קי מזרחי. אחרי שנה של היכרות ואהבה, באוקטובר 2003 הם החליטו להתחתן ולשם כך נסעו לפיליפינים. אנלין החלה את ההליך המדורג לקבלת מעמד בישראל בדצמבר 2004. יש לציין כי מדובר בהליך מורכב, שאורך 4.5 שנים בממוצע. כצעד ראשוני, קיבלה אנלין אשרת שהייה כתושבת ארעית, ויכלה לחיות בשקט בארץ עם בעלה ג'קי.
אבל זמן לא רב לאחר מכן היכתה טרגדיה את בני הזוג. גידול סרטני בשלבים סופיים התגלה בראשו של מזרחי, והוא נפטר במאי 2005 בגיל 48 בלבד. כחצי שנה לאחר פטירת בעלה, הגישה אנלין בקשה למשרד הפנים להאריך את אשרת השהייה שלה - אך אז נתקלה בסירוב. משמעות הסירוב היא למעשה דרישה של משרד הפנים ממנה לעזוב את ישראל עם תום תוקפה של אשרת השהייה, למרות היותה אלמנה של אזרח ישראלי.
במשרד הפנים הבהירו ל-ynet כי כך קובעים חוקיה היבשים של מדינת ישראל. "אין סיבה להמשיך ולתת לאנלין מזרחי מעמד ארעי", נמסר בתגובה
רשמית של המשרד, "העילה שבגללה קיבלה את המעמד הארעי הופסקה עם מותו של בן הזוג - וההליך המדורג לקבלת מעמד הופסק עם מותו של בן הזוג". כלומר, החוק קובע כי הקשר היחיד של אנלין למדינה היה בעלה ג'קי ז"ל, ולאחר פטירתו - המדינה איננה רוצה בה יותר.
וזה לא מקרה יחיד: האלמנות מגיעות לבג"ץ
רק בשבוע האחרון הגיש המרכז לפלורליזם יהודי, בשמה של עובדת זרה, עתירה לבג"ץ בנושא הפסקת ההליך המדורג לקבלת אזרחות, עם מותו של בן הזוג. העתירה הזו היא העתירה החמישית אשר יוזם המרכז מאז מרס האחרון.
מנהלת מרכז הסיוע לעולים במרכז לפלורליזם יהודי, ניקול מאור, מסבירה: "הגישה של משרד הפנים שלהפסקת ההליך המדורג עם התאלמנותו של העובד הזר, אינה סבירה וצריך להבחין בין המקרים השונים להפסקת ההליך. ברגע שמדובר במוות, המקרה שונה לחלוטין מגירושין או פירוד מרצון וצריך להתייחס למקרה התאלמנות בצורה אחרת. אנחנו דורשים שיהיה קריטריון מיוחד לאלמנות או אלמנים. היום, הבקשות למשרד הפנים בעניין זה נתקלות קודם כל בסירוב - אלא אם כן קיימים תנאים הומניטריים חריגים. אנחנו טוענים שלא צריכים להיות תנאים מיוחדים. ברגע שיש מוות, צריך קריטריונים מיוחדים. אנחנו רוצים שהאזרחות תינתן גם לאלמנות ואלמנים, כי הקשר בין העובד הזר לבן זוגו לא הופסק מרצון".
ממשרד הפנים נמסר כי בימים אלו נמצא המשרד בהליכים סופיים של גיבוש נוהל המתייחס לנושא ההתאלמנות ומהלך ההליך המדורג. "נושא הקלות במקרה התאלמנות נמצא בהליכים סופיים ואמור להתפרסם בקרוב, לאחר אישור משפטי".
אנלין מזרחי יושבת היום בביתה חסרת אונים וסופרת לאחור, אל הגירוש. "כל פעם שאני נזכרת בבעלי אני בוכה", היא אומרת ל-ynet. "אהבתי אותו, לא התחתנתי איתו סתם. אם אעזוב את ישראל לא יהיה לי יותר את ההזדמנות והסיכוי לבקר את הקבר שלו עוד לעולם".
מזרחי הוסיפה שהיא לא יודעת מה יהיה הצעד הבא שלה ושהיא אינה יודעת מה לעשות, מאחר ו"המצב הזה מתסכל ומייאש". בינתיים היא מנסה, באמצעות עורך דינה, אלי עמר, להגיש בקשה נוספת לקבלת תעודת תושב ארעי. "חשוב לי להישאר בישראל. התרגלתי לחיים כאן אחרי 10 שנים וטוב לי", היא מסבירה. בינתיים, מכיוון שהיא איננה נחשבת "חוקית" עוד בישראל, היא הפסיקה לעבוד במקצועה כמטפלת ובינתיים נאלצת להתפרנס מעבודות ניקיון מזדמנות. בין לבין היא נקרעת בין הגעגועים לבתה בת ה-7, אנג'ליקה-ג'יין, שמתגוררת עם משפחתה בפיליפינים, לבין העובדה שתיאלץ להיפרד מקברו של בעלה ג'קי בארץ.
תגובה
עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ארגון משפחה חדשה, מסרה בתגובה לפרסום כי "ארגון משפחה חדשה מטפל בכל יום בעשרות מקרים
מסוג זה. אחד הסודות השמורים ביותר במדינת ישראל הוא נהלי משרד הפנים בנושא כניסת זרים לישראל. אזרחי המדינה אינם יודעים כי הדלת לכניסתם של אנשים לתוך ישראל נתונה בידי אדם אחד שקוראים לו ששי קציר. אם הדמוקרטיה הישראלית חפצה לשמור על ערכיה היא חייבת להתקין נהלים קבועים של כניסת אנשים למדינת ישראל עם מנגנוני פיקוח, ולא להפקידם בידיו של אדם אחד. הזוג המדובר אינו חולק ילד משותף ומזרחי נמצאת חצי שנה בלבד בהליך המדורג לקבלת מעמד בישראל".
