גלולות שינה גרמו ל-3 חולים במצב צמח להתעורר
שלושה חולים שהיו במצב של צמח וטופלו בתרופת השינה זולפידם הצליחו לחזור ולתקשר עם סביבתם. החוקרים משערים כי התרופה מעוררת באופן זמני איזורים רדומים במוח שלא נפגעו
שלושה אנשים שהיו במצב של צמח, כשאינם מגיבים לסביבתם, החלו לדבר לאחר שטופלו בתרופה "זולפידם" המשמשת לטיפול בנדודי שינה (אינסומניה). כך מדווח כתב העת NeuroRehabilitation. לחוקרים עדיין לא ברור כיצד הוציאה התרופה את החולים מהמצב הווגטטיבי. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן חזרו החולים למצב של ניתוק מסביבתם.
במצב צמח, החולה נראה ער, בד"כ כשעיניו פקוחות, אולם אינו מראה כל מודעות לסביבתו. הוא אינו מסוגל לתקשר בשום דרך עם סביבתו, אינו מגיב לקולות, צלילים או לכל דבר המתרחש סביבו. עם זאת, החולה עשוי לנשום בכוחות עצמו ולבצע תנועות ספונטניות.
בדיווח הנוכחי, קיבל כל אחד מהחולים את התרופה זולפידם מידי בוקר. השיפור אצלם נראה בתוך 20 דקות, וחלף כעבור ארבע שעות כשהם חזרו למצב הווגטטיבי. חולה אחד שהוגדר כצמח במשך שלוש שנים כשהוא אינו מגיב לסביבתו ולמשפחתו, החל לדבר עמם ולהשיב לשאלות פשוטות.
החולה השני הצליח להשיב על שאלות פשוטות ולתפוס בידיו כדורסל. החולה השלישי שנהג לצרוח ללא הרף במצבו הווגטטיבי, הפסיק לאחר קבלת התרופה, והצליח לצפות בטלויזיה ולהגיב למשפחתו.
בראיון לרשת הטלויזיה BBC אמר ד"ר ראלף קלאוס, אחד החוקרים מבית החולים Royal Surrey בדרום אפריקה, כי בכל איזור פגוע במוח קיים איזור רדום המתפקד כאיזור מגן. האיזור הפגוע כולל רקמה מתה, אולם האיזורים הרדומים עשויים להתעורר.
לדבריו, התרופה זולפידם מפעילה קולטנים לכימיקל במוח הקרוי GABA, המעורר פעילות חשמלית בסיבי העצב במוח. כעת, מתכוונים החוקרים להמשיך ולבדוק את השפעת התרופה והאם היא אכן מצליחה להוציא את החולים מהמצב הווגטטיבי.
ומה עם אריאל שרון?
האם גלולות שינה עשויות לעורר גם את החולה מס' אחד במדינה? על-פי מומחה, זה אינו בלתי אפשרי, אם כי נדיר: "במצב וגטטיבי כמו מצבו של אריאל שרון, המוח פועל במחזורים של עירנות ושינה אבל החולה אינו מתעורר", מסביר ד"ר אריה קוריצקי, סגן מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי רבין, "עד עתה התעוררות לאחר כמה חודשים הייתה מבחינת נס רפואי, אם כי היו דיווחים בודדים של אנשים שהתעוררו ממצב וגטטיבי".
קוריצקי מסביר כי בשליש האחרון של השינה, פועלת התרופה באופן פרדוקסלי וגורמת למצב של עוררות. "ייתכן שזהו הבסיס להתעוררותם של החולים במקרה הזה", מוסיף קוריצקי, "המאמר מעניין וחדשני, אבל יידרשו מחקרים רבים נוספים כדי לדעת האם אכן התרופה היא זו שהביאה להתעוררות".
