קמבוזולה - אמצע הדרך בין קממבר לגורגונזולה
מריץ ורץ, יוצר ריצ'רץ'. ומה יוצא ממקממבר וגורגונזולה? קמבזולה כמובן. ענבל קליין מספרת על אחת הגבינות הכי מושחתות (וטעימות) שיש
בשנים האחרונות יצא לי כל החשק מהחג הזה. בעיקר בגלל המחלבות הגדולות, שתפסו עליו טרמפ מטורף. ובמקום לחגוג את שבעת המינים, חג הקציר ומתן תורתנו – אנחנו טובעים בדליים של גבינה לבנה 5% ודיפים שום-שמיר.
יכול להיות שהבעיה טמונה בכך שאני פשוט לא אוהבת עוגות גבינה. מצד שני, עוד אף פעם לא אמרתי לא לבורקסים, קישים או פשטידות צ'יזיות. אין לי בעיה עם הגבינה עצמה – אלא עם הקרנבל המטורף שמתחולל סביבה. אבל נניח לזה לרגע.
מאז חג שבועות האחרון נכנסה לחיי גבינה חדשה. התאהבתי בה עם הביס הראשון ומאז אני מכורה קשות – הקמבוזולה. קמבוזולה היא גבינה גרמנית, מאזור בוואריה. כשמה כן היא: שילוב של גבינת קממבר צרפתית וגורגונזולה איטלקית, גם קרמית וגם כחולה. מה עוד אפשר לבקש?
הקמבוזולה מיוצרת מחלב בקר. היא רכה, קרמית, עדינה ומתקתקה. בתוכה משתרגים עורקים קרנצ'יים כחולים של פניציליום רוקפורטי... ביס אחד ואתם מכורים, באחריות. רן בוק, האיש שמייבא את הגבינה הזאת סיפר לי שמדובר בלהיט מטורף. שקולע בול לטעם הישראלי.
תמצאו אותה בגבינריות של "ספייסס", ברשת "טיב טעם" ובמעדניות מובחרות. המחיר: בין 14-17 שקל ל-100 גרם (תלוי במצב הרוח ובמבצעים העונתיים). יקר. אבל אנחנו לא נעשה ממנה פונדו ולא נשלח עם הילד לבית הספר.
את הגבינה הזאת אוכלים על לחם טרי או בלי לחם בכלל. בביסים קטנים.
אם לא הצלחתם להשיג קמבוזולה, תחליף קצת יותר נפוץ הוא הברס-בלו (Bress Bleu) האמריקנית, אבל היא פחות עדינה ופחות כחולה מהקמבוזולה.
