אובדן מוחלט של אמון

חברות הביטוח אוהבות את הלקוחות שלהן. במיוחד הן אוהבות אותם כאשר הם משלמים פרמיות עבור ביטוח שרכשו. עם זאת, היחס האוהד עלול להשתנות אם וכאשר אותו לקוח נאלץ לתבוע את חברת הביטוח בגלל נזק שנגרם לרכבו. במקרה כזה, עלול המבוטח לגלות צד אחר של חברת הביטוח, ולגלות פתאום כי לפוליסה שלו יש גם "אותיות קטנות", אותן נוהגת החברה לפרש בדרך כלל לטובתה.

כך נהגו חברות הביטוח במשך שנים רבות בביטוחי רכב. כאשר אדם פנה לחברה וביקש לבטח את רכבו, נפרש לפניו שטיח אדום. לא נשאלו יותר מדי שאלות לגבי עבר התאונות של הרכב, מספר הבעלים הקודמים וזהותם. החברות לא שאלו ולא בדקו את מצבו המכני של הרכב ואת מספר הקילומטרים שצבר. הרכב "נשאב" לתוך חברת הביטוח, והלקוח שילם את הפרמיה שדרשה.

כשחס וחלילה קרה המקרה, ורכבו של אותו מבוטח נגנב או הוכרז כאובדן מוחלט (טוטל לוס) בתאונה, החלו חברות הביטוח עם מקח ומכר. כאשר זה קרה, החליטו לפתע לקזז מסכומי הפיצויים עשרות אחוזים בגלל העובדה שהרכב האמור היה מיד שלישית או רביעית, או משום שבעבר היה מעורב בתאונה קשה, או בגלל שבעת בדיקת הקנייה של הרכב, נקבע כי הצמיגים שחוקים, או אפילו המנוע "כבר לא מה שהיה".

לא הועילו הסבריו של בעל הרכב כי מאז שיפץ מנוע, החליף צמיגים ומה לא. כל עוד חברת הביטוח הייתה זו שצריכה לפצות את המבוטח, המשיך הרכב לשאת אות קין. כמובן שכל ה"נכויות" הללו של הרכב לא הפריעו לחברת הביטוח לגבות פרמיה מלאה ושמנה תמורת הרכב בעת חתימת הסכם הביטוח קודם לכן.

זאת ועוד, חברות הביטוח אפילו קבעו לעצמן כמה שווה הרכב לפי הערכת השמאי שלהן. שלא במפתיע, הפערים היו תמיד לרעת המבוטח. החברות טענו כי המומחים המועסקים על ידן, יודעים טוב יותר מהמחירון את מצב השוק ואת שווי המכונית. הן ידעו להסביר למבוטחים שלעולם לא יוכל אדם להיטיב את מצבו באמצעות הפיצוי שהוא מקבל מחברת הביטוח, לעומת מה שהיה לפני מקרה הביטוח. בנוסף לכך, אם הרכב היה שייך בעבר לחברת השכרה למשל, הרי שערכו נמוך ב-6%-12% מערכו של רכב מקביל מיד פרטית.

המפקחת מחליטה להתערב

חברות הביטוח נהגו כך שנים, עד שהדבר היה לצנינים גם בעיני המפקחת על הביטוח אז, ציפי סאמט. בנובמבר 2000 היא החליטה לעשות סדר בענף, והוציאה חוזר מיוחד למנהלי חברות הביטוח. וכך נאמר בחוזר: "בשנתיים האחרונות הובאו בפנינו פניות ציבור רבות שעניינן אופן חישוב תגמולי הביטוח ששולמו למבוטחים בביטוח רכב (רכוש) במקרה של אובדן גמור, או אובדן גמור להלכה של הרכב. עוד נטען כי המבטחים לא יידעו מראש את המבוטחים כי בחישוב ערך הרכב במקרה הביטוח כמצוין לעיל, הם יתחשבו בגורמי הפחתה שהיו ברכב לפני קשירת עסקת הביטוח". ובמילים שלנו: עד היום עבדתם על המבוטחים.

מה שחברת הביטוח לא שואלת מראש - לא יכול לשמש כנגדכם (צילום ארכיון: תומריקו) 

בחוזר פירסמה סאמט כללים חדשים להסדרת הענף, במטרה ליצור, בעת קשירת העסקה כמו-גם בשלב יישוב התביעה, הבנה ברורה של היקף ומהות הכיסוי למקרה ביטוח של אובדן גמור לרכב מבוטח. זאת באמצעות הוראה לפיה כבר בשלב הצעת הביטוח - עוד לפני החתימה על הפוליסה - תפרט חברת הביטוח את הכללים לקביעת תגמולי הביטוח במקרה של אובדן מוחלט.

כלומר, המפקחת קבעה כי חברת הביטוח צריכה בעת "עשיית הביטוח", לשאול את המבוטח את כל השאלות הרלוונטיות שבגינן היא מתכננת לקזז את הפיצויים להם יהיה זכאי במקרה ביטוח. מה שלא תשאל מראש, לא יוכל לשמש את חברת הביטוח בעת הגשת התביעה.