איחרו תרופה למכה

הפעם, ברשותכם, נפתח בציטוט מתוך הודעה לעיתונות של משרד האוצר. תקראו: "שר האוצר, אברהם הירשזון, בירך את אנשי האוצר והבריאות על עבודתם ועל מאמציהם להביא להוזלת התרופות ואת נציגי פארמה ישראל על נכונותם להגיע לסיכום. השר אמר, כי 'הוזלת מחירי התרופות הינה צורך חיוני למאות אלפי אזרחים במדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה לסייע לחולים ולאלו שידם אינה משגת. רפורמה זו של האוצר תביא עימה בשורה חדשה לחברה הישראלית'".

עכשיו, בואו ננסה להבין מה קרה פה. משרדי הבריאות והאוצר, בצעד מבורך (בלי טיפת ציניות) הגיעו לסיכום עם פארמה ישראל - ארגון גג של חברות רב לאומיות לייצור תרופות, להוזלת מחירי תרופות המרשם בארץ בשיעור של עד 20%, ובאופן הדרגתי, בארבע השנים הקרובות. יפה וחשוב, וכפי שהירשזון בכבודו ובעצמו אמר: "צורך חיוני". 

כאן נשאלת השאלה איך זה שנמצאה פתאום נוסחה להוזלת מחירים שכזו. התשובה פשוטה ומתסכלת. מסתבר שעד היום נקבעו מחירי התרופות  לפי מודל המשקלל את מחירי התרופות במדינות אירופאיות שרמת החיים בהן גבוהה משמעותית מזו של ישראל. מדינות כמו  צרפת, גרמניה, בלגיה ובריטניה. לפי המודל החדש, מחירי התרופות ייקבעו בהתאם למחיריהן במדינות בעלות רמת חיים דומה לזו של ישראל, כמו ספרד, פורטוגל והונגריה.

אתם קולטים? עד עכשיו החשיבו מתמחרי התרופות את מסעודה משדרות כבעלת כוח קנייה שווה פחות או יותר לזה של מייקל מלונדון או של סטפן מברלין. לכן, לדעתי, עם כל הכבוד "לעבודתם ולמאמציהם של אנשי האוצר והבריאות", כלשון השר הירשזון, ההוזלה הזו היתה צריכה להתבצע כבר מזמן, ו"הבשורה החדשה" היתה צריכה להיות ישנה לפני שנים. 

אבל כמו שאומרים: טוב מאוחר מלעולם לא. ומי יודע, אולי כפיצוי על כל אותן שנים שגרנו בלונדון ובכלל לא ידענו על כך, האוצר יחליט שבקרוב נרוויח בשטרלינג.