"תחגור, או תעוף מהאוטו"

183 בני אדם נהרגו עד היום (ה') על כבישי ישראל מאז תחילת השנה. ב-2005, שנה "טובה" יחסית, נהרגו בכבישים "רק" 471 בני אדם. ומה המדינה עושה כדי להקטין את המספר הנורא הזה? לא הרבה, בוודאי לא מספיק. כך מבהירים לנו פעם אחר פעם מבקרי מדינה, ועדות חקירה, נתוני משטרה ודפי סטטיסטיקה שבועיים.

בין היתר, המדינה בפירוש אינה עושה די בנושא הסברה. בכל מקום בעולם בו הוחלט להלחם בנגע התאונות באופן ממוסד, נרתם מערך הסברה מקצועי ובעל תקציב נכבד, לעזור ולמנוע את התאונה הבאה. שלטי חוצות, סטיקרים, מודעות ופרסומים באמצעי תקשורת שונים, ימי עיון וסדנאות ומה בעצם לא. אצלנו? יש מהכל, אבל ממש, ממש מעט.

אז החלטנו לנסות ולתרום מעט, לעורר בדרך שונה את מקבלי ההחלטות הנוגעות למלחמה בתאונות דרכים. לכן פנינו לבית ספר לפרסום, וביקשנו מהסטודנטים רעיונות מקוריים, כאלה בהם ניתן יהיה לשדרג את מערך ההסברה. העבודות הטובות לפניכם. גם לכם יש מה להציע? שלחו לנו wheels@y-i.co.il

או תחגור, או תעוף

מתן ידידיה, סטודנט לקופירייטינג, חושב שההסברה כיום "כבדה" מדי. "לדעתי ההסברה נגד תאונות הדרכים לא עובדת, בעיקר כי היא מזעזעת מדי את אלה שנחשפים לה. אין מה לעשות, הציבור מעדיף לברוח ולהדחיק, ופחות להתמודד עם הבעיה". לכן כדאי לאמץ שפה צעירה וקלילה. למשל, השימוש בסלוגן שמעל.

אפוד בסבבה (התמונות מימין)

יפתח עמבר, סטודנט לארטדיירקשן, מגיע לנושא מתוך חוויה אישית. "בינואר השנה נכנס לתוקף חוק שמחייב להחזיק אפוד זוהר בכל רכב, ולבישתו בכל יציאה מהרכב על הכביש. כניסת החוק לתוקף עוררה אמנם עניין, אך כמעט ולא לוותה בהסברה הולמת. היום בכלל נראה שאנשים שכחו מהעניין. לי לפחות נראה שממעיטים בערכו של האפוד. לעדתי, החוק הזה הכרחי ונכון. למעשה, הוא יכול היה למנוע תאונה שעברתי בעצמי".

הבעיה היחידה עם האפוד, לדעת עמבר היא שחבר'ה צעירים עשויים להתבייש בלבישת האפוד. "את זה אני רוצה למנוע. אני רוצה שבעקבות הקמפיין שאני מציע, הם יוכלו ללבוש את האפוד ואפילו להתייחס לזה בסבבה, למרות שזו חובה".

כיתוב מזעזע

הילה וייסלר, סטודנטית לקופירייטינג, חושבת בניגוד לשני חבריה כי ההסברה כיום אינה מזעזעת מספיק. "לצערי, בתקופה בה כמות תאונות הדרכים רק עולה מיום ליום, לא נותרה לנו ברירה אלא לזעזע את הנהג הישראלי ואת יושבי הרכב. מסע הפרסום חייב ללחוץ על העצב הכי רגיש אצל בני האדם, המוות". לכן היא מציעה להשתמש בתמונות אמיתיות של אנשים שנהרגו בתאונות דרכים, ולידן כיתוב מזעזע. כך למשל במקרה של התמונה מעל.

צריך לזעזע

אודליה אלקבץ, גם היא סטודנטית לקופייריטינג, מסכימה עם דרכה של וייסלר: "במלחמה כמו במלחמה, אין מקום לעדינות. הכל כשר. אחרי הכל מדובר כאן בהרוגים ופצועים. לדעתי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים צריכה הייתה לשנות את שמה - באותה רוח - ל'רשות למלחמה בתאונות דרכים', להסיר את הכפפות ולהתחיל לפעול בנחישות. בהתאם, המטרה שלי בעבודות שהגשתי היא לזעזע, לפעמים בכל מחיר".

שפה צעירה וקלילה

גיא פייל, סטודנט לקופירייטינג, חושב אחרת. "התדמית של הרשות היא של אירגון כבד שאינו מכיר את השטח, ובעל השפעה מינימלית. לכן אני מציע להצעיר את הארגון, ולשוות לו נועזות של מותגי הסברה מחאתיים. ברמת השטח אני מציע להקים מותג, בסגנון המותג 'Esc', שידבר לצעירים בשפה שלהם ובגובה העיניים, ויילחם כך בנהיגה פרועה, בצורה של יותר מחאה, פחות הסברה מלומדת". את זה מציע פייל לעשות במספר אופנים, למשל הטבעת כיתוב על תחתיות כוסות בירה, שייחשף רק כאשר סיימת לשתות את המשקה והכוס ריקה: "אם אתה מצליח לקרוא את זה, כדאי שתתן את מפתחות הרכב למישהו אחר".

העבודות נשלחו על-ידי סטודנטים לקופירייטינג בבית הספר לפרסום "עבודי קריאיטיב"