שתף קטע נבחר

"לולא הפסקת החשמל, דודו היה כאן איתנו"

אבל כבד פקד את משפחת דהן בעקבות מותו של הבן דודו, שנהרג בצומת שבו הפסקת החשמל השביתה את הרמזור. "בכל 300 מטר עמדה ניידת בשל מבצע התנועה, למה אף ניידת לא הגיעה לצומת לקראת הפסקת החשמל? הרי ידעו שהיא מתוכננת. איך נתנו לדבר נורא כזה להתרחש?", זעמו בני המשפחה

כאב ואבל עמוק שררו אמש (יום ב') בבית משפחת דהן במושב מלאה שבחבל התענכים. בשעות הערב הביאו למנוחות ההורים ומאות מחברי המושב את בנם דודו, שנהרג בתאונת דרכים בצומת שבו הושבתה פעולת הרמזורים בשל הפסקת החשמל. אחיו של דודו, אביחי בן ה-16, נפצע גם הוא בתאונה ושוחרר מבית החולים למספר שעות, כדי להשתתף בהלוויה.


ההורים רחל ויהודה עם תמונת הבן (צילום: חגי אהרון)

 

לבני המשפחה בטן מלאה על חברת החשמל, על המשטרה ועל הרשויות כולן. "אם לא הפסקת החשמל, הבן שלי היה יושב פה עכשיו לידי", אמרה האם רחל בדמעות. שוב ושוב חזרה על אותו המשפט. דודו ואביחי היו בדרכם חזרה הביתה לאחר שנבחנו בבחינת הבגרות בתנ"ך בבית הספר ניר העמק. אביחי, תלמיד י"א, ודודו שסיים בשנה שעברה את כיתה י"ב אך נבחן פעם נוספת כדי לשפר את הציון.

 

בני המשפחה סיפרו כי על פי עדותו של אביחי, החל דודו שנהג ברכב המיצובישי המשפחתי לחצות את הצומת באור ירוק, כאשר לפתע כבה החשמל והרמזורים שותקו. "הוא סיפר לי שראה את המשאית מתקרבת אליהם כמו מכבש, שאי אפשר היה לעצור אותה. המשאית פגעה בהם בעוצמה אדירה וגררה אותם למרחק של 30-40 מטר", סיפר בן הדוד חגי אזרד. "מה אפשר לעשות, את מי אפשר לתבוע, את חברת חשמל? את המשטרה? ממתי במדינה הזו מישהו לוקח אחריות על מחדלים שלו? ראית פעם שהעמידו בבית משפט מהנדס שתכנן כביש גרוע ואנשים נהרגו בתאונות", הוסיף.

 

לא נסע מטר בלי חגורה

 

האב יהודה סיפר בקול שבור כי דודו היה נהג זהיר. הוא קיבל את רשיונו בנובמבר האחרון. "מאז הספיק לנהוג קרוב ל-4,500 קילומטר", סיפר האב. "יותר מ-3,500 קילומטרים נסע כשאני לצידו. הבן שלי היה נהג זהיר, קפדן, הוא לא נסע מטר אחד בלי לחגור חגורה, סירב לקחת נוסע אחד מעל המותר ואני לא מצליח להבין איך נהרג בצורה כזאת", הוסיף.

 

האב יהודה השתחרר לאחרונה משירות קבע ממושך. האם רחל הייתה כל השנים עקרת בית וגידלה את הילדים. בצר להם, אתמול הוזעקו שניהם בשעות הצהריים לבית החולים העמק בעפולה, לשם הובאה גופתו של דודו, ושם אושפז הבן אביחי. "כשעברתי ליד המכונית בדרך לעפולה הייתי בטוחה ששני הבנים שלי נהרגו", סיפרה האם רחל. "הרכב היה מרוסק כולו. למרות זאת, שעה ארוכה עיכבו אותי בבית החולים ולא היו מוכנים לספר לי שהבן שלי נהרג. רק כשהשוטרים הגיעו, שעה אחר כך, סיפרו לי באמת מה קרה", הלינה.

 

רצף של אבלות

 

קרובי המשפחה והשכנים שנאספו בסוכת האבלים בחצר בית המשפחה במושב, התקשו להסתיר את זעמם לנוכח מה שכינו המחדל של חברת החשמל והמשטרה גם יחד. "איך ייתכן שבכל 300 מטר עמדה ניידת בשל מבצע התנועה, אבל אף ניידת לא הגיעה לצומת לקראת הפסקת החשמל? הרי ידעו שמתוכננות הפסקות חשמל שבעקבותיהן תופסק פעולת הרמזורים, אז איך לא השגיחו, איך נתנו לדבר נורא כזה להתרחש", קבל אחד מקרובי המשפחה.

 

דודו היה אמור להתגייס לצבא בעוד כחודשיים. "הוא רצה לשרת קרוב לבית", סיפרה האם, "ותראו איפה הוא עכשיו. קרוב לבית, וכאן הוא יישאר". רחל סיפרה כי דודו היה נער אוהב חיים. הוא אהב כדורגל, כדורסל וגלישה באינטרנט. "הוא היה אוהד גדול של מכבי תל אביב ובכל פעם שהיא הייתה מפסידה היו צעקות כל הלילה בבית. לא היה יום שהוא לא יצא לשחק כדורגל", סיפרה.

 

את משפחתה של האם פקדו בשנה האחרונה טרגדיות רבות. רק בימים אלה היא מסיימת את שנת אבל על אמהּ, ובשבוע שעבר נפטר אחיה ממחלה. המשפחה לא יכולה היתה לשבת עליו שבעה בגלל חג השבועות. אביה של רחל נפטר לפני שנים רבות, ודודו, ששמו בתעודת הזהות היה דוד, קרוי על שמו.

דודו הותיר אחריו אב ואם, שני אחים וסבתא.


פורסם לראשונה 06/06/2006 00:12

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום רפרודוקציה: חגי אהרון
דהן. מת לחינם
צילום רפרודוקציה: חגי אהרון
צילום: חגי אהרון
התאונה הקטלנית
צילום: חגי אהרון
מומלצים