המצאה עם פלפל
חוקרים באוני' העברית פיתחו זנים חדשים של פלפלים עמידים יותר, בעלי חיי מדף ארוכים ואפילו טעימים במיוחד. האם יצליח הפיתוח הישראלי לדחוק את המתחרים מהעולם משוק הפלפלים?
אחד הצרכים המרכזיים בחקלאות המודרנית הוא פיתוחם של זנים עמידים המסוגלים לגדול ולהתפתח גם בטמפרטורות קיצוניות ובתנאי סביבה בלתי-נוחים. חוקרי האוניברסיטה העברית שהצליחו להשביח זנים חדשים של פלפל, המתאימים לגידול בחממות בתנאי חורף מתון בעלות נמוכה יחסית, יקבלו מחר (ג') את פרס קיי לפיתוחים חדשניים.
ד"ר יונתן אלקינד והפלפלים (צילום: אייל פישר)
רוב הזנים החדשים הם אדומים ומקצתם צהובים, והם מניבים יבול גבוה גם כאשר טמפרטורות הלילה נמוכות ומגיעות ל-10 מעלות צלזיוס. בדרך כלל, דרוש לפלפלים טמפרטורה הגבוהה מ-18 מעלות צלזיוס לצורך התפתחות וגידול תקינים. בנוסף, עונת הגידול של הפלפלים ארוכה יותר מאשר הזנים המקוריים, הם עמידים במיוחד לנגיפים, חיי המדף שלהם ארוכים יותר והטעם שלהם נחשב טוב יותר מטעמם של פלפלים רגילים.
במסגרת פרוייקט ההשבחה, ערכו החוקרים שורה של ניסויים בקנה מידה גדול. במחקר השתמשו ביותר מ -25 אלף צמחים בשנה באזורים שנועדו לכך - בישראל, בעיקר באזור הערבה, ובדרום ספרד. ד"ר יונתן אלקינד מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות שעמד בראש המחקר, אומר כי השיטה של ייצור ירקות בתנאי חורף מתון ובשימוש ברשת או בפלסטיק להגנה מתפשטת במהירות ברחבי העולם. המקומות העיקריים שעושים שימוש בתהליך, נוסף על ישראל וספרד, הם מקסיקו וסין.
לדבריו, הזנים שפיתחו החוקרים מחליפים במידה רבה מגוון של זרעים שיובאו בעבר מהולנד. הזנים הפכו מסחריים באמצעות חברת יישום למו"פ של האוניברסיטה העברית. את הזרעים מפיצה ברחבי העולם חברת "זרעים" גדרה.
בשנת 2005 הסתכמו מכירות הזרעים של הפלפל החדש בכ-½9 מיליון דולרים והצפי הוא שימשיכו לעלות. 50% מן הפלפל האדום הגדל בערבה הם תוצר של הזרעים שפיתחו חוקרי האוניברסיטה העברית ואף תרמו תרומה של ממש לרווחיהם של חקלאֵי האזור. בעונת הגידול 2005-2004 הניב ייצוא הפלפל מישראל כ-80 מיליון דולרים והיה לירק המוביל בייצוא מהמדינה. הפלפל הוא אחד מענפי הירקות החשובים בארץ ובעולם וישראל היא יצואנית הפלפל השנייה בגודלה לאירופה.
פלפלים בפעולה
מומלצים
