ממשלת ברוגז

אל מול מטחי הקסאמים על ישראל, ריבוי ההרוגים הפלסטינים והסבל של האוכלוסיה הישראלית בשדרות ובדרום, נשמעים קולות הדורשים להפעיל יד קשה נגד חוליות המשגרים. המוטו: אל מול האלימות יש לפעול באלימות, כי "אין עם מי לדבר".

ממשלת ישראל פועלת בהנחה שאין פרטנר, לא רק לגבי הפלסטינים אלא באופן כללי - הנחת היסוד היא שאין עם מי לדבר: לא צריך להידבר עם החברים בקואליציה, אלא רק להנחית הוראות. לא צריך להידבר עם נציגי הארגונים לשינוי חברתי, אלא

 רק לנהוג ב"חמלה". לא צריך לדבר עם העובדים, אלא לשבור את האיגודים. ולא צריך לדבר עם הפלסטינים, אלא להפציץ אותם. זו שיטת העבודה הנהוגה מזה שנים רבות על-ידי רוב ממשלות ישראל. אלא ששיטת העבודה הזו מוכיחה עצמה שוב ושוב ובכל המישורים ככישלון מוחלט.

לא מדברים עם חברי הקואליציה - ומקבלים מורדים מבית; לא מדברים עם העובדים - מקבלים שביתות ועובדים עניים וממורמרים; לא מדברים עם המורים, הארגונים לשינוי חברתי או עם נציגי הקהילות השונות - והמצב החברתי מידרדר; לא מדברים עם הפלסטינים - ומטחי הקסאמים מתגברים.

לפעמים דווקא מדברים, למשל עם תושבי שדרות, אבל גם אז לא אומרים להם את האמת - לא הפצצות על עזה וגם לא "סיכולים ממוקדים" יביאו לשקט המיוחל, אלא רק הידברות והסכם עם הפלסטינים ומי שעומד בראשם - כן, גם אם הם מהחמאס - יכולים לסיים את המלחמה הזו. והאמת היא שיש לנו עם מי לדבר: אבו-מאזן, הנשיא הפלסטיני הנבחר, מוכן וכמעט מתחנן להידבר עם ישראל, אלא שזו אינה משתפת פעולה.

הידברות אינה אחת מן האפשרויות העומדות לבחירה, אלא חלק מההוויה הדמוקרטית המחייבת: ממשלה מנהלת קשר בין חבריה, בינה לבין הציבור הבוחר ובין המדינה למדינות וישויות אחרות. ובכלל, הרי שלום עושים עם אויבים, ולכן מי שרוממות השלום בגרונו ממילא מתכוון להידברות עם האויבים - שככל שהמלחמה עימם נוראה יותר, כך הצורך בהידברות עימם למען השלום דחוף יותר.

אם גופים פלסטינים מסויימים מאמצים את השיטה הישראלית וטוענים כי אין עם מי לדבר או על מה לדבר, גם הפצצות ופגיעה

 קשה בתשתיות ובאזרחים לא תזיז אותם מעמדתם. ראו בעניין זה את ישראל - הקסאמים ניתכים עלינו, אזרחים נפגעים ונפצעים, ואנו בשלנו: אין עם מי לדבר. גם הלחץ הבינלאומי לא משנה - מי שלא רוצה לדבר ולא מעוניין במשא ומתן, לא יגש אל השולחן גם אם אקדח מוצמד לרקתו.

ממשלת ישראל צריכה להידבר עם הפלסטינים המעוניינים בכך, כי אף פעולה צבאית לא תביא להפסקת ירי הטילים, אלא רק החלטה פנימית שלהם ופעולה נמרצת מצידם. הממשלה צריכה גם להידבר עם תושבי שדרות והדרום, כי מגיע להם לדעת את האמת ולספר במה אפשר להקל על המצוקה הנוראה שלהם.