שתף קטע נבחר

הדרך לליבו של גבר - חומוס כאפרודיזיאק

טל פיחוביץ' מסבירה מה הדרך הקצרה ביותר לליבו של גבר (אוכל כמובן), מספרת על ארוחת פיתוי יוצאת דופן ונותנת מתכון ללזניה מפתה במיוחד

לזניית פיתוי רוטב בשאמל ראגו בולונז 
"לפעמים צוחקת, ככה סתם. היא פשוט כזאת, נועה של הים...". זהו זה, זה קרה, מסרנו באהבה רבה את אחותנו הקטנה/גדולה, נועה וקיבלנו בתמורה את נוי, אח חדש שהצטרף לחבורה מגובשת של אחים, אחיות, גיסים וגיסות. חתונה מעורבת, דרום-צפון, סוציאל-קפיטליסטית, כפכפי אצבע מול חליפות של הוגו בוס, פיחוביץ'-סבן, קיבוצניקית עם רמת שרוני. אוכל משובח שלא ממש הצלחנו לטעום, ויסקי שנשפך כמים ופיצה על אובדן נוזלים מהרבה דמעות של התרגשות (בעיקר בשלוש לפנות בוקר כשרקדנו כל האחים סביב כלה יפהפיה והקדשנו לה את "נועה של הים"), שמחה, הילולה, והמון אהבה.

 

בתור אחות גדולה אני עוקבת בעניין רב אחרי הקשר הזה, ולמרות שלא תמיד היה קל, הוא בעיני אחד היפים שנתקלתי בהם. לא היו פה ניצוצות בהתחלה, לא קליקים ולא אהבה ממבט ראשון, אלא אהבה ענקית שצמחה עם הזמן ומתחזקת בכל יום שעובר. יש פה חברות, הקשבה, הערכה, הערצה וזוג אנשים מקסימים שעושים טוב אחד לשני והרבה יותר חשוב מזה, מפיקים הרבה טוב אחד מהשני.

 

כמה שבועות אחרי שהכירו, עוד בשלב הרושם של הקשר ולפני שבכלל פגשתי אותו, נוי חגג יום הולדת. איך חוגגות האחיות פיחו' לאהוביהן? ארוחה רומנטית, משקאות פיתוי, נרות, אמבט ריחני, מסאז', פינוקים (מסורות פולניות עתיקות אסור לשנות). איך רוקחות האחיות את שיקויי האהבה והמזונות הממכרים? בבגרותן הן מתקשרות אלי לקבלת מתכונים, בצעירותן, הן יושבות אצלי במטבח, פוכרות אצבעות במתח וממתינות בסבלנות לקופסאות הקסמים שאמורות לכבוש את לב אהובן.

 

"ספרי לי, מה הוא אוהב לאכול?", אני מבצעת בעדינות בירור ראשוני לפני הרכבת התפריט. אני נחשבת למכשפה, אמנית וודו של החך וחייבת קודם כל לבחור את החיצים הנכונים, כי הרי החוכמה היא לא להפליא בלהטוטי מטבח עם חומרי גלם נדירים אלא לקלוע בדיוק לנקודות החשופות בליבו של האובייקט.

 

"עזבי טולפי, הוא לא מבין כלום באוכל. זה סתם יתסכל אותך, אני אקח אותו למסעדה או משהו כזה". נועה משפילה מבט וממתינה לנזיפה מאחותה הגדולה עדינת החך וחובבת הטעמים המושבעת.

 

"נועל'ה, תקשיבי ותקשיבי לי טוב, אם הוא לא אוהב לאכול כלום, תיפטרי ממנו כמה שיותר מהר כי אלינו הביתה הוא לא נכנס ואני לא אתן לאחותי הקטנה לחיות חיים חסרי תשוקה. אם הוא אוהב לאכול משהו, ולא משנה מה, זה אומר שהתשוקה קיימת והמצב לא אבוד, אז כדאי שתפשפשי טוב ותמצאי מה הוא באמת אוהב לאכול". נזפתי, ונועה שמיהרה להגן על אהובה השפילה עוד את המבט, שכבר גירד את הרצפה ומלמלה בלחש "חומוס. הוא הכי אוהב חומוס".

 

זיק של תקווה ניצת בעיני, "הוא אוכל חומוס או שהוא ממש אוהב חומוס?", עינייה החמימות של נועה התחילו לעלות למעלה, מופתעות מהשלווה שבה קיבלתי את רוע הגזירה, "לא, לא, הוא מת על חומוס, מוכן לעבור חצי מדינה בשביל לאכול חומוס טוב, מבחין בין סוגים, הוא מכור לחומוס. יושב בסלון ומשחרר נפיחות בגאווה ערבים שלמים".

 

זהו, לא צריך יותר מזה בשביל לקנות אותי. שלחתי את נועה לרכוש מצרכים שנמצאים בכל מכולת שכונתית ואפילו, לא יאומן, במרכולית של הקיבוץ. את המיז-אן-פלס לארוחת הקטניות המפוארת עשינו במטבח שלי, ונועה, אחרי תדריך מקיף, דף הוראות לטיגון ובדיקת כלים "על רטוב" של סידור צלחת חומוס, נסעה עמוסת קופסאות עם מיני קטניות, לארגן היכל תשוקה ופיתוי לבחיר ליבה. השבעתי אותה שעד החתונה (כי לי, משום מה, כבר היה ברור שתהיה אחת) היא לא תגלה לו שהארוחה הזאת אינה מעשה ידיה להתפאר.

 

כשנוי חזר בערב מהעבודה הוא מצא בית חשוך, מלא נרות, אמבטיה עם שמנים ושושנים, בלונדינית בלבוש מינימלי ושולחן ערוך לשניים: בקבוק יין, חומוס עם פטריות, חומוס עם כבש וצנוברים, מסבחה, סלט גרגרי חומוס, טחינה בכמה צבעים, סחוג ביתי, רוטב שום ולימון, סלט עגבניות פיקנטי, כדורי פלאפל פריכים ופיתות טריות.

 

נוי טוען ששם הוא התאהב ואני טוענת שהארוחה הזו היא אחת ההשקעות המוצלחות יותר שאי פעם עשיתי.


מפתה. חומוס 

 

חומוס? שאני אתן פה מתכונים לחומוס? קטונתי. למרות שהחומוס הביתי שלי מקבל ציונים לא רעים בכלל. למרות שגדלתי בבאר שבע ואני רגילה לחטוף על הראש בגלל שאני אשכנזיה ולא יודעת מה זה אוכל אמיתי. למרות כל זה אני עדיין לא מספיק בטוחה ולא מחזיקה מעצמי מבינה גדולה בזוויות ניגוב, אז נוותר על מתכון של חומוס להיום. יום אחד, כשיהיה לי אומץ, אולי.  אני כן מוכנה לתת מתכון של לזניה מנצחת, שתאמינו או לא, שימשה פעם מרכיב עיקרי בארוחת פיתוי (הסיפור בפעם אחרת). 

 

לזניית פיתוי

 

רצוי שכל המרכיבים יהיו בטמפ' החדר או קרים, כדי שיהיה קל לעבוד איתם.

 

המרכיבים:

2 חבילות עלי לזניה מוכנים (בכל סופר במדף הפסטות)

ראגו בולונז

רוטב בשאמל

גבינת פרמזן

כלים: תבנית מלבנית בגדול 20X30 ס"מ (הכי טוב חד פעמית - לא צריך לנקות)

 

אופן ההכנה:

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות.
  2. משמנים קלות בחמאה את דפנות התבנית. מניחים בצורה שווה רבע מכמות הבולונז בתחתית התבנית. מעל מסדרים רבע מכמות הבשמל ומכסים בעלי לזניה.
  3. חוזרים על התהליך - כשהשכבה האחרונה צריכה להיות רוטב בשמל (שלוש שכבות של עלים). מגררים פרמזן בנדיבות על הבשמל.
  4. אופים את הלזניה כארבעים דקות. מוציאים ונותנים לה לנוח כחצי שעה לפני ההגשה.
  5. לקבלת לזניה עשירה במיוחד מוסיפים פרמזן בכל שכבה של רוטב בשמל.

 

חזור למעלה
רוטב בשאמל

 

המרכיבים:

1 בצל גדול קלוף וחתוך לטבעות גדולות

2 מסמרי ציפורן

אגוז מוסקט

2 עלי דפנה

מלח ופלפל לבן

600 מ"ל חלב

50 גרם קמח לבן

50 גרם חמאה לא מלוחה

 

אופן ההכנה:

  1. מניחים בצל, מסמרי ציפורן, עלי דפנה, פלפל לבן, מעט אגוז מוסקט מגורר טרי וחלב בסיר קטן. מחממים בזהירות, כמעט עד לנקודת הרתיחה. מסירים מהלהבה, ממליחים לפי הטעם, מכסים במכסה ומניחים בצד. כעבור כרבע שעה מסננים את החלב ומחזירים אותו לסיר ללא התבלינים.
  2. ממיסים את החמאה במחבת מתאימה מעל להבה נמוכה. כשהחמאה הומסה, מוסיפים את הקמח. בעזרת כף עץ מאחדים בין הקמח לחמאה ומבשלים בזהירות רבה כשתי דקות - יש לשמור שהתערובת לא תחרך.
  3. מורידים את המחבת מהאש (לא מכבים את הגז) ויוצקים לתוכה את החלב המתובל תוך בחישה מתמדת (החלב צריך להיות חם למדי), עד שמתקבלת תערובת אחידה.
  4. מחזירים ללהבה נמוכה ומבשלים תוך ערבוב מתמיד על סף רתיחה, עד שהרביכה מסמיכה. טועמים ובודקים שלא נותר טעם "קמחי". מסירים מהאש, מתקנים תיבול עם מלח, פלפל לבן ואגוז מוסקט לפי הטעם. מניחים יריעה של ניילון נצמד על פני הרוטב כדי למנוע היווצרות קרום. מניחים לבשמל להתקרר.

 

חזור למעלה
ראגו בולונז

 

אפשר כמובן להשתמש בראגו כרוטב לפסטה, לא חייבים לשים אותו בלזניה.

 

המרכיבים:

100 גרם שינקן מעושן, קצוץ דק

בצל גדול קצוץ

2 גזרים קצוצים גס

2 מקלות סלרי קצוצים גס

50 גרם חמאה

300 גרם בקר רזה טחון פעמיים

100 גרם חזיר רזה טחון פעמיים

200 גרם כבד עוף קצוץ

1/2 כוס יין לבן יבש

300 מ"ל ציר בקר

2 כפות רסק עגבניות

מעט אגוז מוסקט

מלח פלפל

 

אופן ההכנה:

  1. קוצצים דק מאוד שינקן, גזר, בצל וסלרי - אפשר בסכין ואפשר במעבד מזון בפולסים קצרים (להיזהר שלא יתקבל מרק).
  2. מחממים מחבת עם החמאה. כשהקצף שוכך מוסיפים את הירקות הקצוצים. מטגנים על להבה בינונית תוך ערבוב, כ-10 דקות, עד שהירקות מתחילים להשחים קלות.
  3. מוסיפים את הבקר, החזיר וכבדי העוף למחבת, ומטגנים עד שהבשר מאבד את צבעו. במהלך הטיגון מפוררים את הבשר בעזרת כף עץ, כך שלא נותרים גושים והתערובת אחידה.
  4. יוצקים את היין למחבת, מגבירים את הלהבה ומאדים אותו תוך ערבוב מתמיד. כשהתערובת כמעט יבשה (להיזהר לא לשרוף אותה), מוסיפים את הציר ואת רסק העגבניות. מגבירים את הלהבה, מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. לאחר שהראגו רתח מכסים ומורידים את האש למינימום. מבשלים בין שעה לשעתיים (עדיף שעתיים), תוך ערבוב מזדמן. אם הראגו מתייבש במהלך הבישול, מוסיפים מעט ציר.
  5. לפני תום הבישול מוסיפים קורט אגוז מוסקט טחון טרי ומתבלים במלח ופלפל. מורידים מהאש ומניחים להתקרר. עדיף לאחסן את הראגו לילה במקרר לפני השימוש - המנוחה גורמת לאיחוד טעמים (אגב, עניין המנוחה נכון לגבי רוב התבשיל שמבוססים על רוטב).

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הכל התחיל בחומוס. חתונה
צילום: רויטרס
מומלצים