הדרך לליבו של גבר - חומוס כאפרודיזיאק
טל פיחוביץ' מסבירה מה הדרך הקצרה ביותר לליבו של גבר (אוכל כמובן), מספרת על ארוחת פיתוי יוצאת דופן ונותנת מתכון ללזניה מפתה במיוחד
בתור אחות גדולה אני עוקבת בעניין רב אחרי הקשר הזה, ולמרות שלא תמיד היה קל, הוא בעיני אחד היפים שנתקלתי בהם. לא היו פה ניצוצות בהתחלה, לא קליקים ולא אהבה ממבט ראשון, אלא אהבה ענקית שצמחה עם הזמן ומתחזקת בכל יום שעובר. יש פה חברות, הקשבה, הערכה, הערצה וזוג אנשים מקסימים שעושים טוב אחד לשני והרבה יותר חשוב מזה, מפיקים הרבה טוב אחד מהשני.
כמה שבועות אחרי שהכירו, עוד בשלב הרושם של הקשר ולפני שבכלל פגשתי אותו, נוי חגג יום הולדת. איך חוגגות האחיות פיחו' לאהוביהן? ארוחה רומנטית, משקאות פיתוי, נרות, אמבט ריחני, מסאז', פינוקים (מסורות פולניות עתיקות אסור לשנות). איך רוקחות האחיות את שיקויי האהבה והמזונות הממכרים? בבגרותן הן מתקשרות אלי לקבלת מתכונים, בצעירותן, הן יושבות אצלי במטבח, פוכרות אצבעות במתח וממתינות בסבלנות לקופסאות הקסמים שאמורות לכבוש את לב אהובן.
"ספרי לי, מה הוא אוהב לאכול?", אני מבצעת בעדינות בירור ראשוני לפני הרכבת התפריט. אני נחשבת למכשפה, אמנית וודו של החך וחייבת קודם כל לבחור את החיצים הנכונים, כי הרי החוכמה היא לא להפליא בלהטוטי מטבח עם חומרי גלם נדירים אלא לקלוע בדיוק לנקודות החשופות בליבו של האובייקט.
"עזבי טולפי, הוא לא מבין כלום באוכל. זה סתם יתסכל אותך, אני אקח אותו למסעדה או משהו כזה". נועה משפילה מבט וממתינה לנזיפה מאחותה הגדולה עדינת החך וחובבת הטעמים המושבעת.
"נועל'ה, תקשיבי ותקשיבי לי טוב, אם הוא לא אוהב לאכול כלום, תיפטרי ממנו כמה שיותר מהר כי אלינו הביתה הוא לא נכנס ואני לא אתן לאחותי הקטנה לחיות חיים חסרי תשוקה. אם הוא אוהב לאכול משהו, ולא משנה מה, זה אומר שהתשוקה קיימת והמצב לא אבוד, אז כדאי שתפשפשי טוב ותמצאי מה הוא באמת אוהב לאכול". נזפתי, ונועה שמיהרה להגן על אהובה השפילה עוד את המבט, שכבר גירד את הרצפה ומלמלה בלחש "חומוס. הוא הכי אוהב חומוס".
זיק של תקווה ניצת בעיני, "הוא אוכל חומוס או שהוא ממש אוהב חומוס?", עינייה החמימות של נועה התחילו לעלות למעלה, מופתעות מהשלווה שבה קיבלתי את רוע הגזירה, "לא, לא, הוא מת על חומוס, מוכן לעבור חצי מדינה בשביל לאכול חומוס טוב, מבחין בין סוגים, הוא מכור לחומוס. יושב בסלון ומשחרר נפיחות בגאווה ערבים שלמים".
זהו, לא צריך יותר מזה בשביל לקנות אותי. שלחתי את נועה לרכוש מצרכים שנמצאים בכל מכולת שכונתית ואפילו, לא יאומן, במרכולית של הקיבוץ. את המיז-אן-פלס לארוחת הקטניות המפוארת עשינו במטבח שלי, ונועה, אחרי תדריך מקיף, דף הוראות לטיגון ובדיקת כלים "על רטוב" של סידור צלחת חומוס, נסעה עמוסת קופסאות עם מיני קטניות, לארגן היכל תשוקה ופיתוי לבחיר ליבה. השבעתי אותה שעד החתונה (כי לי, משום מה, כבר היה ברור שתהיה אחת) היא לא תגלה לו שהארוחה הזאת אינה מעשה ידיה להתפאר.
כשנוי חזר בערב מהעבודה הוא מצא בית חשוך, מלא נרות, אמבטיה עם שמנים ושושנים, בלונדינית בלבוש מינימלי ושולחן ערוך לשניים: בקבוק יין, חומוס עם פטריות, חומוס עם כבש וצנוברים, מסבחה, סלט גרגרי חומוס, טחינה בכמה צבעים, סחוג ביתי, רוטב שום ולימון, סלט עגבניות פיקנטי, כדורי פלאפל פריכים ופיתות טריות.
נוי טוען ששם הוא התאהב ואני טוענת שהארוחה הזו היא אחת ההשקעות המוצלחות יותר שאי פעם עשיתי.
מפתה. חומוס
חומוס? שאני אתן פה מתכונים לחומוס? קטונתי. למרות שהחומוס הביתי שלי מקבל ציונים לא רעים בכלל. למרות שגדלתי בבאר שבע ואני רגילה לחטוף על הראש בגלל שאני אשכנזיה ולא יודעת מה זה אוכל אמיתי. למרות כל זה אני עדיין לא מספיק בטוחה ולא מחזיקה מעצמי מבינה גדולה בזוויות ניגוב, אז נוותר על מתכון של חומוס להיום. יום אחד, כשיהיה לי אומץ, אולי. אני כן מוכנה לתת מתכון של לזניה מנצחת, שתאמינו או לא, שימשה פעם מרכיב עיקרי בארוחת פיתוי (הסיפור בפעם אחרת).
