"עזבו אתכם מטכנולוגיה, לכו על הרתעה"
הוא עמד בראש מחלקת אמל"ח בזרוע היבשה של צה"ל, השתתף בעשרות דיונים על מענה לקסאם, והשקיע שעות על גבי שעות בניסיון להשיב מנה אפים ל"רקטה הטיפשית". ודווקא הוא סבור שאין שום טעם בפיתוח מענה טכנולוגי לקסאם. אז מה הפתרון? "קו אדום אמיתי"
"על מנת להתמודד באופן ראוי עם איום הקסאם, ישראל צריכה ליצור מאזן הרתעה ברצועת עזה. הפתרון לא יבוא בהכרח מהכיוון הטכנולוגי, משום שמדובר בהתמודדות עם נשק מאוד זול, ופרימיטיבי. לא נכון ולא ישים להשקיע הון עתק נגדו, ולכן צריך לקבוע קו אדום ברור - לא להזיז אותו. יש להימנע מ'פיחות זוחל' באותו קו. מאותו רגע ייקבע מאזן הרתעה ברור", כך אמר אתמול ל-ynet אלוף-משנה (מיל') דודו מרסיאנו, מי ששימש כראש מחלקת אמצעי לחימה במפקדת זרוע היבשה בצה"ל, וכיום הוא סמנכ"ל לפיתוח עסקי בקבוצה הביטחונית "מיקאל".
לדברי מרסיאנו, "הנחת העבודה היא כי ארגוני הטרור הפלסטינים ישפרו וישכללו את הרקטות שלהם על הציר הזמן ורק הבנה - בדומה למה שנעשה בגבול הצפון - תשנה את התמונה".
זולה. קטנה. טיפשית. רקטת הקסאם (צילום: יהודית מור)
אל"מ (מיל') מרסיאנו, שהשתחרר מצה"ל לפני כשנה, השתתף בעשרות דיונים שעסקו באיום הרקטות מרצועת עזה, ובחן אינספור אמצעים טכנולוגיים להתמודדות עם האיום. "הקסאם הוא רקטה טיפשית, זולה, חומרי נפץ פשוטים, קצת דשן, עבודת רתכות מהירה וזהו. לדעתי, לומר שעד כה הושקעו מיליון שקל בכל הקאסמים שנורו לעבר ישראל, זה יהיה בגדר הגזמה. מצד שני, המציאות מכתיבה למערכת הביטחון את הצורך לתת מענה הולם ובזמן קצר - ומכאן מתקיים דיסוננס שראוי שנהיה ערים לו. המערכת באופן טבעי נשאבת לפתרונות טכנולוגיים יקרים. הדגש הוא על יקרים. אני אישית מטיל ספק בנחיצותם וביעילותם המעשית".
משחקים לידיים של הצד השני
לדברי מרסיאנו, "פתרונות כאלה, עלותם כה יקרה עד כדי כך שאנחנו משחקים לידי הצד השני. משחקים לידי היריב. צריך לזכור שאחד ממאפייני האיום הוא תהליך של ניסוי וטעייה. תחילה נורו קאסמים משטחים פתוחים ולאחר שצה"ל יירט בהצלחה חלקית, הצד השני העתיק את ירי הקאסמים לתוך השטח האורבני, ולימים שכלל את פעילותו בניידות ובירי מדויק יותר ולטווח ארוך יותר. לכן המסקנה המתבקשת היא מענה משולב. לפי התרשמותי אנחנו עדים בימים האחרונים לשינוי כיוון של צה"ל, בו יש שילוב של חיפוש מתמיד אחר מענה טכנולוגי - מענה שעל פי תפיסתי ראוי שיהיה חכם בפשטותו ובזמינותו - לצד פעילות מבצעית.
"היעד המרכזי שצריך להציב הוא יצירת הרתעה לאוכלוסייה ולהנהגה. עד כמה שזה ישמע מוזר, היא קודמת למענה הישיר לקאסמים, שכן המענה לקאסמים מצוי בפעילות עקיפה ולאו דווקא ישירה כנגד אותן חוליות שמשגרות את הקאסם. אסור להיגרר לרצון למצוא פתרון מורכב ויקר לאיום זול וטיפשי". אמנם, כך לדבריו, בסופו של דבר, לאחר השקעת משאבים רבים, ניתן למצוא אמצעי טכנולוגי שימנע באופן כזה או אחר את נפילת הקסאם בשטח ישראל, אולם הדבר אינו פרקטי. "זה סיפור יקר ולא נכון ללכת לכיוון הזה. זה לפחות להשקיע מאה מיליון שקל כנגד כל מיליון שקל שהצד השני משקיע ביצירת האיום", הסביר.
אז מה הפתרון? לפי מרסיאנו "צריך לפעול כנגד האיום הזה לא בקו ישיר, קרי תגובה על כל ירי, אלא בצורה שהצד השני יבין שלא משתלם לא לשגר קסאמים". מרסיאנו סבור כי "הבעיה היא שאין קו אדום קבוע, שמביא לפעולה משמעותית של צה"ל ומייצר את אותה הרתעה. כל הזמן מזיזים את הקו. צריך לאזור אומץ, לקבוע קו - ואם הוא מופר לדעת לבצע את מה שנקבע תוך התמודדות עם הלחץ הבינלאומי. כך ניתן ליצור את ההרתעה. אבל מה שקורה בפועל זה הפוך, ישנה נסיגה של קווים אדומים, וגם בראיה לעתיד זה דבר שלא יביא לפתרון".
