אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet

זעקת האותיות

גם בחו"ל מסתדרים: "אוי ויי" בברוקלין צילום: איי פי
גם בחו"ל מסתדרים: "אוי ויי" בברוקלין צילום: איי פי
 
 


 

האקדמיה ללשון נכנעה לאנגלית

ההחלטה לכתוב שמות יישובים בלועזית מבלי להקפיד על כללי התעתיק היא כניעה פוליטית מבישה, שתזיק ללימוד העברית

עוזי ארנן
פורסם: 29.06.06, 09:33

ועדת הדקדוק של האקדמיה ללשון העברית החליטה בדחיפות לאשר את בקשת מע"ץ ומשרדי ממשלה שונים להתקין לשלטי הדרכים "תעתיק אנגלי" לשמות היישובים, בלי הקפדה על כללי התעתיק של האותיות העבריות. זה נעשה לכאורה כדי "להקל על התיירים" למצוא את דרכם, כאילו יוכלו לבטא את השמות כשאלה ייכתבו מבלי שהאותיות יתאימו אחת לאחת לאחת.

 

מדוע לא תשמש האות Q לתעתיק ק'? הרי שום תייר לא יטעה ב''פענוח פונטי'' של Q. אמנם, לא מקובל באנגלית לכתוב Q בלי שאחריה תופיע U, למעט במילים שאינן אנגליות במקורן ובעיקר בשמות מקום:Iraq , Qalqilya ועוד. ככלל, האומנם חייבים אנו לקבל את ה''חוק'' האנגלי, כשאנו כותבים תעתיק של מילה עברית?

 

אנחנו לא היחידים בבעיה החשובה, כיצד יבטאו תיירים זרים את שמות היישובים. זה קורה גם לצ'כים, לנורבגים, לאיטלקים, לצרפתים ולעוד עשרות עמים - גם אצלם שמות היישובים והרחובות אינם אנגליים, והתייר מתקשה לבטאם. באיטליה הוא אינו יודע איך מבטאים chicco (קיקו), uscita (אוּשיטָה) או egli (אֶליִי), בנורבגיה הוא טועה בקריאת gateׁ(גַאטֶה) או tjern (חֵרְן). לפי המילה הכתובה, שום תייר אינו מסוגל לדעת מהי ההגייה בשפה שהיא זרה לו.

 

שמות היישובים בישראל הם לרוב מילים עבריות (או ערביות), וגם כשמופיע בצידם תעתיק לטיני, הם אינם חדלים מלהיות עבריים. כמו בכל העולם, הכתיב של שמות היישובים אינו יכול לכלול הדרכה פונטית מדויקת לדוברי אנגלית. לכל הפחות, מוטב שיהיה בהתאם לכללי התעתיק של האותיות העבריות ללועזית.

 

אצלנו חשובה ההתאמה הזו מעוד סיבה: התעתיק בשלטים משמש גם מאות אלפים מתושבי הארץ, היודעים עברית ברמות לא גבוהות. אנחנו הרי מעוניינים שיוכלו להיהפך בבוא היום לקוראי עברית. אם ניתן לנגד עיניהם תעתיק שאינו מבדיל בין כ' ל-ק', בין ב' רפה ל-ו', בין א' ל-ע' - פשוט נשים לפניהם מכשול בדרך לשליטה בעברית. הרי מכול ילד משלנו אנו דורשים שלא יהיו לו שגיאות כתיב.

 

ההחלטה שהתקבלה בוועדת הדקדוק של האקדמיה אינה אלא חנופה לבעלי השפה הזרה, וכניעה להרגלי הלשון של האנגלית. איך
ייתכן שהאקדמיה, שתפקידה להגן על העברית, נכנעת פתאום ל''דרישה'' להתאימה להרגלי האנגלית? צר לומר שאין כאן שום סיבה לשונית, בלשנית או מדעית כלשהי; יש כאן רק כניעה פוליטית. שפת הילידים חייבת להסתגל לשפת בעלי הבית... אם אומנם תעבור החלטה מבישה זו לוותר על סגולות העברית, יהיה זה עיוות ששנים רבות נתקשה לתקן.

 

התעתיק אינו יכול ואף אינו צריך לשמש מדריך פונטי למי שאינו מכיר את השפה. אשר לתייר האמריקני, בדיוק כמו שהוא לומד לקרוא את השלט האיטלקי, הצרפתי, הסלובני או הצ'כי - כך ילמד לקרוא גם את השלט המתאר את המילה העברית, לפי התעתיק הנכון שלה.

 

פרופ' עוזי ארנן, חבר האקדמיה ללשון העברית

 


תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    שמירהשמרו כתבה  

 
 


 
חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
רכילות
וידאו
הוט
רשת
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
אינדקס
לאישה
לימודים
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
לאתר הסלולרי
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אנציקלופדיה
Israel News
ירוק
לאשה
דילים
כולסטרול
כלכליסט
בלייזר
Go
מנטה
משחקים
mynet
זולי הקיפוד
מוסכים
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
מחירון דירות
רכב חדש
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
מפות
עברית.evrit
מחירון שיפוצים
דירות חדשות

בית המערכות מקבוצת ידיעות אחרונותRealCommerce - ניהול תוכןTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"ם
as33-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©