שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    על הקשר המסתורי בין השר מולוטוב, מחתרת הלח"י ונערה צרפתיה אחת
    עם מטען נפץ של 3 ק"ג בידיה, חייכה בטי קנוט חיוך כובש אל השומרים ונכנסה אל בניין משרד המושבות הבריטי
    רגע לפני בחזרה ללונדון אחרית דבר 

    איזה אדם מסוגל לבצע במו ידיו משימת הרג המוני מבלי להניד עפעף? מה בחינוכו ובמסלול חייו מכשיר אותו להלך ברחובות או במסדרונות בניין כזה או אחר כשהוא נושא עימו מטען נפץ קטלני? כיצד הוא מסוגל להביט בקור רוח בעיניהם של אלה האמורים למות מידיו? ייתכן שתקבלו תשובה על כמה משאלות אלה בסיפורה המרתק של בטי קנוט.

     

    באמצע חודש אפריל, בשנת 1947, הגיעה בטי קנוט, נערה צרפתיה בת 19 צנומה וחיננית, אל עמדת המכס בנמל דובר באנגליה. היכן תתארחי באנגליה? שאלו

    אותה הבודקים. לאחר הרהור קצר השיבה הנערה כי פניה מועדות אל פרופסור סיני ידוע המתגורר בסאסקס ומלמד אותה את רזי הדת הסינית. על פניו ההסבר נשמע מעט תמוה, אולם נראה שמעטים הם בודקי המכס הבריטים המסוגלים לעמוד מול חיוכה של נערה, ולבסוף השתכנעו ואישרו את כניסתה לתחומי הממלכה המאוחדת. זאת מבלי לדעת כי הנערה העומדת מולם נושאת ייחוס משפחתי לשר החוץ הסובייטי ויאצ'סלב מיכאילוביץ' מולוטוב, וכן כ-3 ק"ג של חומר נפץ רב עוצמה.  

     

     

    רגע לפני

    לפני שנתחיל בפרישת עלילותיה של קנוט וחומר הנפץ בבריטניה, הדייקנות הכרונולוגית מחייבת לשוב מספר שנים לאחור אל תחילתה של עלילת חייה המפותלת של גיבורת הפרשה. בטי (אליזבת) קנוט/לזרוס נולדה ב-1928 בפריז. אמה, אריאנה סקריאבין, היתה בת אצולה רוסית, אחייניתו של השר הסובייטי ויאצ'סלב מיכאילוביץ' מולוטוב ובתו של המלחין המפורסם אלכסנדר סקריאבין, אשר לאחר נישואיה הראשונים (לאביה של בטי) התגיירה ונישאה למשורר היהודי דוד קנוט.

     

    בגיל 12 עבר עולמה של בטי טלטלה עזה עם כיבושה של צרפת בידי גרמניה הנאצית. כמו רבים מהילדים בני דורה קטעה המלחמה את תקופת הילדות שלה באבחה חדה, ובגיל 14 כבר שימשה כאשת קשר בתא מחתרת אנטי נאצי שהקימו הוריה. ב-1944 התייתמה מאמה כאשר נורתה אריאנה על ידי אנשי מילציה צרפתית ומשתפי פעולה עם הגרמנים. לאחר פלישת בעלות הברית לצרפת באותה שנה הפכה קנוט בת ה-16, לכתבת צבאית בעיתון "קומבה", אך נאלצה לחדול כאשר נפצעה מפיצוץ מוקש באחד הקרבות.

     

    בגיל 18 פירסמה בטי את חוויותיה מימי המלחמה בספר "לה רונד דאן מוש" (מעגל הזבובים), אולם למרות ההצלחה היחסית התקשתה למצוא שלווה בכתיבה בלבד. בהשראת צוואתה של אימה, אשר לאחר התגיירותה היתה לתומכת נלהבת בלאומיות יהודית אגרסיבית, החליטה הסופרת המתחילה להתגייס לטובת המאבק הציוני והצטרפה לשלוחה האירופית של מחתרת הלח"י. שנים לאחר מכן כשנשאלה בראיון עיתונאי לפשר ההחלטה ענתה: "האמת היא שהאצ"ל פנה אלי לפני הלח"י. אולם אני נמשכתי יותר ללח"י. שמעתי שמנהיגם נפל חלל ושהם היו מעטים. ברי כי אלו לא היו הסיבות היחידות, העיקר היתה אימי".

     

    ב-1947 עסק הלח"י בתכנון פעולות אלימות נגד מטרות בריטיות גם מחוץ לגבולות הארץ, כחלק ממהלך זה אומנה קנוט במשך שבועיים בהרכבה והפעלה של מטעני נפץ. במהלך האימונים, כך סיפרה, שאלה בתמימות: "ומה עושים כשכל החוטים האלה (של מטען הנפץ) מתבלבלים ומתהווה פתאום קצר, למשל?" על כך ענה לה המדריך במלה אחת: "מתים".

     

    חזור למעלה
    בחזרה ללונדון

    עם הגיעה ללונדון שכרה קנוט חדר במלון והקדישה את היומיים הבאים לתצפיות על המטרה - משרד המושבות הבריטי (הממונה על שלטון המנדט בא"י). ביום ג', ה-16 באפריל, היא מסתגרת בחדרה ומתחילה בהרכבת מטען הנפץ, רק כדי לגלות כי השעון שנועד לשמש מנגנון השהיה נשבר. לאחר מסע לילי הזוי בחנויות לונדון היא מצליחה למצוא שעון חלופי מתאים.

     

    בשעות הבוקר שלמחרת מפקידה בטי את מזוודתה בתחנת הרכבת "ויקטוריה" ויוצאת לעבר היעד, חובשת כובע מהודר, עוטה מעיל פרווה ואוחזת מטען חבלה קטלני, מתקתק ומתוזמן לפיצוץ.

     

    בשער הבניין היא מבחינה בקבוצת שומרים המונעים את הכניסה (יום לפני כן בתזמון מקרי תלו הבריטים את איש האצ"ל דוב גרונר ועל כן הוגברה השמירה).

     

    למרות זאת ממשיכה החבלנית הצעירה במשימה. בקור רוח היא ניגשת אל עבר השומרים ומבקשת להיכנס לחדרי השירותים בבניין. נאמנים לפקודות שקיבלו השומרים מסרבים, אולם בהשראת שלוש הדקות שנותרו במנגנון ההשהיה המתקתק בחיקה, מצליחה קנוט לנפק קסם נשי ועוקפת את הדרישה למסמכים מזהים במשפט: "שמעתי כי האנגלים הם ג'נטלמנים, והנה כשאשה מוכרחת להיות כמה דקות ספורות לבדה, דורשים ממנה ניירות כדי לדעת בת כמה היא".

     


    בטי קנוט מספרת על עלילותיה כמטמינת פצצות בשירות הלח"י

     

    כשתי דקות נותרות בשעון העצר לפני הפיצוץ וקנוט עוברת את השומרים וממהרת אל השירותים שם היא מבחינה במנקה ועוצרת. היא ממתינה מספר שניות לצאתה ואז מסתגרת באחד התאים, מצמידה את המטען למושב האסלה, יוצאת מהבניין ונמלטת מהמקום במהירות. 

     

    דקות לאחר מכן שבה ליזי הארט, אותה מנקה תמימה אל חדרי השירותים ומבחינה בחבילה מונחת באחד התאים. היא מסירה את נייר העטיפה ותוך כדי כך מנתקת מבלי משים את חוטי החבלה. רק בדרך נס המטען אינו מתפוצץ בידיה. החבלנים הבריטים מגיעים במהירות למקום ומפרקים את הפצצה.

     

    בזכרונותיו מתאר אחד מראשי ה"סקוטלנד יארד" את האירוע: "אחד ממחוגי השעון היה לחוץ מדי אל הזגוגית שלו, והשעון כולו עמד מלכת בטרם הגיעו המחוגים לשעת האפס. היה לנו מזל שאם לא כן היה נפער במשרד המושבות חור גדול מזה שנפער כשנה לפני במלון המלך דוד בירושלים".

     

    בעוד החבלנים הבריטים עסוקים בפירוק המטען, מצליחה קנוט להימלט מבריטניה. עם הגיעה לפריז היא שומעת לראשונה על הכישלון ופורצת בבכי חסר מעצורים.

     

    חזור למעלה
    אחרית דבר

    מספר חודשים לאחר מכן נגמר מזלה הטוב של נערת הנפץ, והיא נתפסת בבלגיה כשברשותה תשעה ק"ג חומר נפץ, שנועד לחבלה באוניות בריטיות, ומזוודה בעלת תחתית כפולה ובה מעטפות נפץ, שנועדו לסייע בהבאת כמה מנהיגים בריטיים לבתי הקברות בלונדון.

     

    טרור, כמו פורנוגרפיה כנראה, הוא עניין של גיאוגרפיה, ומערכת החוק הבלגית אינה מקבלת באהדה את פעולות הלח"י בשטחה. בתום משפט סוער נשלחת קנוט לשנת מאסר בבית סוהר לפושעים צעירים. שנים לאחר מכן סיכמה את החוויה: "עשרים שנות מחסור וסיכון במחתרת, הם כאין וכאפס לעומת אותה שנה באחד ממדורי הגיהנום של דנטה - בית הסוהר לנשי העולם התחתון של בלגיה".

     

    ב-1948 היא יוצאת לחופשי ושבה לארץ מולדתה צרפת. השלטונות הצרפתים זוכרים לה את חסד פעילותה במחתרת ומקבלים אותה בזרועות פתוחות לצד הפגנת חשדנות קלה. כך למשל כשמגיעה אליזבת, נסיכת הכתר הבריטית לביקור, מעניקה המשטרה הצרפתית לקנוט המלצה חמה לצאת לחופשה קצרה ברביירה עד לסיום הביקור.

     

    במהלך מלחמת השיחרור מגיעה קנוט לארץ ישראל בכסות הכתבת הצבאית של העיתון "קומבו", לאחר רצח הרוזן ברנדוט בידי אנשי הלח"י היא נעצרת לזמן קצר, לאחר מכן היא מודיעה על פרישה מחיי המחתרת בכלל והלח"י בפרט.

     

    ב-1951 מגיעה קנוט לבאר שבע ומקימה בעיר את מועדון הלילה הראשון בעל השם הסמלי "ההזדמנות האחרונה". ב-1960 היא מתראיינת לאליהו עמיקם, כתב "ידיעות אחרונות" וחושפת לראשונה את חלקה בהטמנת מטען החבלה בלונדון. גם קיומו של המועדון בעיר הדרומית זימן למורדת המתבגרת מאבקים רבים, עד שלבסוף בגיל 37 נכנע גופה להתקף לב קטלני שהביא למותה בטרם עת.

     

    יודעים פרטים נוספים? כתבו לנו - yinon-ro@y-i.co.il

     

    בשבוע שעבר

     

    המלחמה שלא היתה - בחזרה אל "ליל הברווזים"

     

     


     

     

     

    חזור למעלה

    פרסום ראשון: 29.06.06, 15:00
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "על הקשר המסתורי בין השר מולוטוב, מחתרת הלח"י ונערה צרפתיה אחת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מלון המלך דוד, פעולת חבלה שהצליחה
    צילום: לע"מ
    ומה עושים כשכל החוטים האלה מתבלבלים ומתהווה קצר?
    הדוד המפורסם, ויאצ'סלב מולוטוב
    סמלה של מחתרת הלח"י
    מומלצים