הבלוגרית "ולווט אנדדרגראונד",
שכתבה בחצי השנה האחרונה יומן רשת על התקשורת הישראלית, חשפה עצמה הלילה בשמה המלא. מדובר בדבורית שרגל, מבקרת הקולנוע של מגזין הבידור "רייטינג".
"השם Velvet Underground היה הראשון שעלה במוחי כשחשבתי אסוציאטיבית על המילה 'מחתרת', כי ידעתי שעיתונאית לא יכולה לכתוב בלוג ביקורת עיתונות בשמה", היא כותבת, "...לא ידעתי מה אני
| מחתרת הכתיבה |
|
| בזכות האנונימיות ולגנותה |
|
"אני לא יכולה לחשוף את זהותי, כי אז לא אוכל לבקר את כל המבוקרים באופן חופשי", כתבה לי שרגל בראיון שנערך איתה בדוא"ל בחודש ינואר. "אני חוששת שאם זהותי תיחשף, יקיץ הקץ על הבלוג, ולכן אני אפילו מפצירה בכולם: הניחו לזה. אחרת לא אוכל להיות חופשיה...ולכן בכל פעם שאני מבקרת מישהו, חושבים שהמתחרה הוא המעסיק אותי". דברים אלה משקפים את היתרונות והחסרונות של האנונימיות. תחת מסווה האנונימיות, "ולווט" הפך לבלוג נקרא ומשפיע בברנז'ה. מנגד, הוא החליש את דבריה וגרם לקוראים לפקפק ביושרה. לטובת עתיד העיתונות (או מה שנשאר ממנה) ראוי שיפעל בלוג לביקורת התקשורת, בשמו המלא של הכותב, במשרה מלאה. האם לבלוג כזה יש הצדקה כלכלית? קשה עדיין לדעת, אך סביר להניח ש"ולווט" לא תישאר לבד |
|
|
|
|
רוצה, איך, כמה ולמה. הכל התגבש תוך כדי תנועה".
לדברי שרגל, רק שלושה אנשים ידעו מי עומדת מאחורי הכינוי, ועל אף שכתבי רכילות ניסו לפצח את זהותה בעולם האמיתי, הם לא הצליחו בכך עד לרגע החשיפה.
"מחר, 30 ביוני 2006 חוגגת Velvet חצי שנה לקיומה, מה שאומר שהגיע הזמן מבחינתי, גם אם אתם מתנגדים לכך נמרצות, לצאת מהמחתרת", היא כתבה, "לא מצליחה להבין את ותיקי המלחמות שהסתתרו בג'ונגלים 40 שנה. אני לא בנויה לזה, כלומר לא עוד".
שרגל כותבת כי היא מצויה במשא ומתן "מורט עצבים" בנוגע להמשך דרכו של הבלוג, שאמור לאפשר לה "להמשיך לוולווט בדרך זו או אחרת, אבל עם הרבה יותר משאבים בעזרתם אוכל להשתכלל ולהתעמק".
Velvet Underground מזכיר יומני רשת שצמחו בשנים האחרונות בארה"ב, כמו Gawker.com,
המסקר את המדיה של מנהטן, "בירת העולם", כהגדרת הבלוג. Gawker.com הוא חלק מחברת הבלוגים המוצלחת Gawker Media, שחתמה לאחרונה על הסכם לשיתוף תכנים עם יאהו!.
האם הבלוג יפסיק לפעול עכשיו או בכוונתך להמשיך להפעיל אותו בשמך המלא?
"אני חייבת מנוחה, ורוצה לראות לאן מועדות פני. אני מותשת לגמרי. אני מניחה שאשמור את המותג".
איך את מסכמת את החוויה?
"התשה נפשית ופיזית חסרת תקדים. צריך מבנה אישיות מיוחד כדי לתחזק שתי זהויות. חצי שנה זה המקסימום עבורי. כך מתברר".
