הוא רוצה תשובה, והוא רוצה אותה עכשיו
יש צ'יטוטים שעושים לי חשק להריח את הבן אדם במציאות, יש כאלה שעושים לי חשק לישון (לבד). הוא שאל בקוצר רוח אם לא בא לי להיפגש. טון השיחה שלו השתנה: המילים התקצרו, זמן ארוך יותר בין תשובה לתשובה, פחות אייקונים של פנים מחייכות בשלל פוזות. הבן אדם תבע את השורה התחתונה - טלפון, מסנג'ר, יום, תאריך, שעה. אבל הוא לא קיבל אותה. אני צריכה קצת יותר מחמש דקות ורבע כדי לפתח עניין
נכנסתי לחדר שמיועד לקבוצת גיל 30. בחרתי את הניק הראשון שעלה לי בראש, "מחפשת אקשן", והוצפתי בפניות מעבדים נרצעים ודומיהם. שיניתי לניק סולידי, "מתעוררת ליום חדש", וקיבלתי את "ירון 32 ת"א" אל תוך החדר האינטימי שלי. מכיוון שהוא נידב חצי מקורות החיים שלו כבר בניק, לא הייתי צריכה לשאול "מאיפה, בן כמה", מה גם שבדרך כלל אינני נוהגת לשאול שאלות כאלה.
ירון שלח תיאור שלו (עיניים ושיער שחורים על 178) מבלי שנתבקש ודרש בתמורה תיאור שלי "מתוך עיקרון ההדדיות". כיוון שזה היה לו "מאוד חשוב", שלחתי לו בסוף רשימת צבעים ומספרים שהיו אמורים לתאר אותי. הוא ביקש שאמתין רגע. רגע עבר והוא שב עם אייקון מחייך ענקי וקבע - "לפי הטבלה, 172 על 58 זה מצוין!"
דווקא יותר מעניין אותי הטעם שלו בדיסקים וסרטים
באופי אישי מה שיותר מעניין אותי זה הטעם שלו בדיסקים וסרטים, לא איך הוא נראה. זה כל כך שטחי, טפו! ממילא הרוב מתארים את עצמם כבעלי שיער ועיניים שחורות על 178 ס"מ, זה בערך התיאור של רוב הגברים במדינת ישראל. והתיאור הזה דווקא מאוד מוצא חן בעיניי, אבל עד שיהיה אפשר להעביר בשיחה או בתמונה פרומונים של ריח בשביל בדיקת כימיה, אין לי מה לעשות עם התיאור בצ'ט. בעצם, אם להיות כנה, היה מקרה אחד שכן נפלתי בו - גבר מקסים שתיאר את עצמו כמאוד שמן. קצת, אין בעיה בכלל, להפך אבל מאוד? סליחה ומחילה ממירי בלקין ומהצוות של "לרדת בגדול". אבל זה הסעיף היחידי, נשבעת! בעצם......יש לי גם קצת בעיה עם בעלי עור בהיר מדי, אף מחוטט, ואצבעות קצרות. חטוטרת, אני אעצור כאן, אם לא אכפת לכם.
נחזור לירון. המשכנו בשיחה שהייתה שנונה במידה, מעניינת, שמרה על קצב טוב, הנושאים קלחו, והיתה תחושה שמצאתי את מה שרציתי - שיחה מעוררת. כעבור זמן מה ירון במרכאות זרק לחלל הסייבר את השאלה הבלתי נמנעת, "מה את מחפשת בצ'ט?" בשיחות אחרות ישר הגיעו לשאלה הזו אחרי ה"היי" המתבקש, והיו גם שקיצרו ל"מה מחפשת?". אמרתי לו שבאופן עקרוני אני לא נכנסת לצ'ט חדורת מטרה. מה שנופל נופל.
"אז אני מבין שאת זורמת", קבע (מילה שמתחרה במידת הפופולריות שלה במילה "מתחברת").
עניתי לו שבאמת אין לי מושג. יש שיחות שעושות לי חשק להריח את הבן אדם במציאות, יש שיחות שעושות לי חשק לישון (לבד).
"לא בא לך להיפגש?" שאל בקוצר רוח. טון השיחה שלו השתנה. כבר במילים מרגישים איך הבן אדם איבד עניין. המילים שלו מתקצרות, מופיעות הרבה נקודות, זמן ארוך יותר בין תשובה לתשובה, פחות אייקונים של פנים מחייכות בשלל פוזות. הוא רוצה תשובה, והוא רוצה אותה עכשיו. הבן אדם תבע את השורה התחתונה: טלפון, מסנג'ר, יום, תאריך, שעה. אבל הוא לא קיבל אותה. למה? כי אני צריכה קצת יותר מחמש דקות ורבע כדי לפתח עניין.
"מצטער, אבל השיחה נתקעה ולא זורמת! שיהיה לך בהצלחה" (הוא התכוון יותר ל"אינשאללה תמותי").
"ירון 32 ת"א יקר - גם אני מצטערת אם בזבזתי את זמנך, אבל באמת שלא חשבתי לפני שנכנסתי לצ'ט מה הם היעדים שלי ובאיזה אסטרטגיה לנקוט".
אני מודה, אני רוצה את התכל'ס. תהרגי אותי
הבן אדם החביב שהיה רק לפני כמה דקות הפך למפלצת, ממש בפרק של "אזור הדמדומים". התקשיתי לענות מיד, אז הוא שלח לי אייקון של פרצוף עצבני והתנתק מהצ'ט. השיחה תמה בנימוס יחסי. היו כבר מקרים שהבחורים בצד השני קינחו ב"לכי חפשי מי.." וכולי.
טוב, אז לא מתאים לי יותר, לא רוצה ככה. ספק אם אתחבר שוב לצ'ט (למסירה רשימת ניקים). אני מוכנה להתקדם עם הטכנולוגיה, אבל בקצב שלי. אני הטיפוס הנוסטלגי הקלאסי, בן אדם "של פעם". מתגעגעת לריחות ולטעמים ההם, לימים שהכל עוד התנהל בעצלתיים, עם חיוך. תהרגו אותי, אני אוהבת וינטאג' - בגדים יד שנייה, רכבי אספנים, לד זפלין, ריהוט עתיק מעץ.
אני משתדלת, בחיי. יש לי כבר דיסק של פול אוקנפולד. בגדים ממנגו. טוסטר (לא מיקרו, יש גבול). אבל הייתי רוצה קצת יותר זמן לפורפליי. בצ'טים, באתרי היכרויות ובכלל. מעדיפה את הרומנטיקה שלי על אש נמוכה. אני יכולה לסבול פאסט פוד, אבל לא פאסט אהבה. רוצה להתרגש ממגע יד לפני ביצוע תנוחות 69, 22, 51, והמספר הנוסף- 33. אנשים, לאן אתם ממהרים?
רותם ליאור היא יוצרת "המשחק", דרך אחרת להיכרויות.
לפנייה לכתב/ת 
