סייברספייס: טוקבק עם אלוהים
תשכחו משופרות , חמורים לבנים, מים קדושים או יום הראמדאן. הדת של האלף השלישי נמצאת בכל מקום, בעיקר באינטרנט. אירית מילוא וצורי שמר על הקשר בין טכנולוגיה ודת, דומיין ותפילין, חמורו של משיח וחמורו של eMule
השאיפה ליצור אדם משופר בעזרת אמצעים טכנולגיים גירתה תמיד את הדמיון
האנושי ותוארה באינספור ספרים וסרטים. זה התחיל בספר "סייבורג" של פיליפ ק. דיק שתיאר כיצד אסטרונאוט עובר שורה של שדרוגים שהופכים אותו ליצור על אנושי, אך משבשים עליו את דעתו (סטיב אוסטין, כבר אמרנו?) וזה הגיע לשיא בסרטים מסוג "טרון" ו-"המטריקס" בהם התקיימו ישויות אנושיות במרחב המצוי בתוך המכונות.
הפזילה לעבר המימד הרוחני היא רק טבעית כשמדברים על הקשר האנושי – קיברנטי. מה קורה לנו כבני אדם כאשר הקיום שלנו מתנתק מהעולם הגשמי ומקבל את צורתו האלקטרונית?
האם ג'ון אנדרסון החנון מהסרט "מטריקס" הופך באמת ל"ניאו" המשיח שיגאל את העולם מידי המכונות הרעות? מה בעצם מבדיל בין אדם למכונה? ומה בעצם הקשר לדת?
מיהו אדם?
רשת האינטרנט עוטפת את כולנו בהוויה אלקטרונית מקיפת עולם. קהילות של ישויות מתקבצות ברשת וכוללות אנשים שלעולם לא ראו זה את זה ואינם יודעים דבר על הקיום של חבריהם בעולם 'האמיתי', אלא רק את התדמית הווירטואלית שלהם. האם יש כאן באמת הבחנה בים 'אמיתי' ל-'וירטואלי'?
בואו נבחן לרגע מהי המהות האנושית. באופן פשטני ניתן להתייחס לאדם כאל קובץ נתונים (הקוד הגנטי) הנשמרים ומועברים מדור לדור באמצעי שכפול פרימיטיביים למדי (תמיד החזקנו בדעה שפעולת העתק/הדבק יעילה יותר מסקס מיוזע ודביק).
גם הדרך שבה גוף האדם פועל מזכירה מכונה אלקטרונית. מערכת העצבים מעבירה מידע באמצעות פולסים חשמליים, והמוח שלנו הוא מחשב על משוכלל שאוגר נתונים ומאחזר ומעבד אותם לפי הצורך. הפלט יוצא בצורה של מחשבות, חלומות, שפה, פעולות מוטוריות ועוד.
המחקר של גוף האדם הביא להמצאות טכנולוגיות רבות שמנסות לחקות את הדרך שבה אנו פועלים. אפילו שפת 'היפרטקסט' - html שהביאה לפיתוח האינטרנט, מאפשרת לנו לזנק מנושא לנושא באופן אסוציאטיבי ומסועף ולא באופן לינארי ומאורגן, כמו באינדקס של ספר, למשל.
מודלים מתמטיים מורכבים מחקים את פעולת המוח בדמותן של רשתות נוירונים שנמצאים בבסיס של תוכנות 'חכמות' המסוגלות ללמוד לבד ולהציע פתרונות לבעיות מורכבות.
ואיפה כאן הנשמה, תשאלו. מה עם הנפש? למכונות אין נשמה. ואולי גם לאנשים אין? אולי הנשמה משולבת באדם באופן שאינו ניתן להפרדה?
גאולה דרך מחשבים
השיטפון הגדול שגדש את ערוצי המידע וההעמקה של החיבור בין אדם למכונה, השאיר את מדע הקיברנטיקה מתגולל באבק ההיסטוריה, אולם כבר בשנת 1955 החלו להתגלות סדקים רציניים בתיאוריות התיאולוגיות ששלטו ללא חת בעולם הדת.
קבלו את פייר טייאר דה שארדין, מדען, חוקר מאובנים ונזיר ישועי אוטופיסט בתפיסתו. הוא הציע תגובה אחרת לשילוב של פיזיונומיה, אינפורמציה ותורת הקיברנטיקה כשהוביל את הדעה הממזגת מחקר מדעי טהור עם התכלית הדתית.
הכנסיה התנגדה, כמובן, לדעותיו של דה שארדין ואסרה עליו לפרסם את כתביו והם התפרסמו רק לאחר מותו. דה שארדין התעסק במהות הגאולה, והתלבט בסוגיה האם הגאולה היא אישית או קולקטיבית? האם כל אדם לעצמו או שכולנו חייבים לחכות למשיח על החמור הלבן שיבוא ויציל אותנו.
דה שארדין טען באומץ שההפרדה בין מלאכותי לטבעי אינה רלוונטית יותר. רוח וחומר הם ישות אחת, וההפרדה בין גוף לנפש או נשמה היא מלאכותית ומוטעית ביסודה. עוד טען הנזיר הנמרץ שהאבולוציה האנושית הגיעה לקיצה בצורתה הפיזית, והיא ממשיכה באופן תודעתי טכנולוגי, כלומר, האבולוציה עברה לפסים תרבותיים.
המין האנושי הוא מין שעסוק בפעולות גומלין, בני האדם הם יצורים חברתיים והמין האנושי הופך לקולקטיב שבו כולם תלויים בכולם, משולבים זה בזה וכל אחד הוא משפיע ומושפע.
באמצעות הטכנולוגיה, המין האנושי יכול להיות מרושת בתקשורת וליצור מערכות גומלין ללא מגבלות פיזיות כלשהן, האיחוד הטכני של כדור הארץ מהווה יסוד לאיחוד רוחני כולל.
כך יצר דה שארדין את המונח הנפלא נואוספירה (העולם שבו התודעה של כולם מאוחדת) כמו שהגוף הגשמי מתקיים בביוספירה, כך התודעה של כלל האנושות נפגשת בנואוספירה.
נגן לי שנית, מיסטי
זו בדיוק הנקודה המתאימה לעבור למעט מיסטיקה, בלעדיה אין לאף דת שום זכות קיום. דה שארדין, ידידנו, מציג את האיחוד הטכנולוגי – תודעתי של המין האנושי כמוח קולקטיבי אחד. התחברות של כל פרט לנואוספירה מצפרת אותו לתודעה הכללית ומתאפשר מעבר חופשי של מידע מהשלם לכל הפרטים המרכיבים אותו ולהיפך.
השלם הזה שנוצר הוא בעל ערך הגדול מסך כל חלקיו. הערך המוסף שנוצר מהחיבור של כל המוחות יחד, מדגים את התפיסה הדתית של כמות יוצרת איכות.
בואו נחזור רגע ל"מטריקס". "ניאו", שבעולם הגשמי הוא איש רגיל ודי מוגבל , מתחבר לרשת והופך לגיבור-על חתיך ושרמנטי . הוא מקבל מיד את היכולת ללמוד את כל מה שבמאגר לפי צרכיו. כך, בעת משבר הוא טוען למוחו תוכנה ההופכת אותו ללוחם מיומן.
במקביל הוא מפתח יכולות שעוזרות לו לשנות את העולם הוירטואלי ולעשות בו כבשלו.
במהלך הסיפור, מגיע "ניאו" לדרגה של כמעט אל ועליו להביא את הגאולה לבני עמו החלכאים והנדכאים.
בדתות השונות שלטה תמיד התפישה של גאולה אישית. כל אחד אחראי על עצמו ומעשיו ורק הוא יקבע מה יהיה גורלו ביום הדין. השינוי האבולוציוני שמציע דה שארדין מביא לגאולה קולקטיבית. ההתפתחות של כל העולם מכוונת לקראת נקודה אחת, לה קורא דה שארדין "נקודת אומגה" ומתכוון לאלוהים.
בשבלב הסופי של האבולוציה הזו יגיע המין האנושי למצב של תודעה כוללת אחת, המכילה בתוכה את כל בני האדם היחידים, תוך שמירה על אישיותם בתוך המרק העצום הזה. האלוהים הוא "נקודת אומגה" שלקראתה שואפת ההתפתחות הזו.
יום הדין, כשיגיע, לא יצויין על ידי קטסטרופות שוצפות, אלא על-ידי כך שהאנושות תשיג את השיא של ההתפתחות הרוחנית בדמות אורגניזם עליון מיסטי, הכולל את כל בני האדם באיחודם האורגני עם האל.
אנרכיה ברשת המאוחדת
דה שארדין לא ידע על רשת האינטרנט כשהגה את התיאוריות החצופות שלו אי שם בשנות החמישים העליזות, אולם כיום אפשר להשתמש במודל האינטרנטי כדי להדגים לפחות חלק מהדברים שעליהם דיבר האיש המוזר הזה.
השילוב בין אדם למכונה נראה לכולנו די טבעי היום. אף אחד לא עושה עניין מאנשים שמוקפים בטלפונים סלולריים, מכשירי פקס, קוצבי לב ומכונות אספרסו.
יותר ויותר אנשים חיים כיום חלק מחייהם בתוך הרשת. כולם משתמשים בדוא"ל , נכנסים לחדרי צ'אט, משחקים במשחקים מרובי משתתפים ויוצרים קשרים חברתיים עם עמיתים לגלישה.
האינטרנט כיום מאפשר התגברות אמיתית על מגבלות של זמן ומרחב. בתוך הרשת אין יום ואין לילה. אין מדינות ואין ממדים פיזיים. אין הירארכיות שלטוניות ואין מעמדות. אין רכושנות חומרית והכול משותף.
תחי האנרכיה הטוטאלית בעיצומה! יש שם הכול מקבצי מוזיקה ועד תוכנות פרוצות, ממתכוני פשטידות ועד לסקס עם כבשים והרבה מעבר לזה.
מוח.com
המוח האנושי פושט את ה-Meatwere (בשר ודם), ועובר לרשת של התודעה. למי איכפת איך אתה נראה בחיים? כמה אתה מרוויח? ואם אתה מגמגם? למי איכפת אם אתה זכר או נקבה? או תוכנה חכמה? המיצוי האמיתי של הוויית הרשת שלנו מאפשרת לנו לכונן מערכת טהורה של יחסי גומלין תודעתית כפי שהאמין דה שארדין.
אז קחו נשימה עמוקה , תפתחו לרגע את הדמיון ובואו נביט על האינטרנט כעל מוח קולקטיבי שכזה שמחובר לכל האנשים והמחשבים שקשורים אליו. המחשבות של כל פרט כזה עוברות מהמוח לקצות האצבעות בפולסים חשמליים.
הפולסים מעבירים את המידע מקצות האצבעות למקלדת, ומתורגמים לשפה הבינארית. מהמקלדת המידע עובר למחשב, לשרת לכבלי התקשורת , ללוויינים ו...לכל הנואוספרה. שם המחשבות הללו מתאחדות עם מחשבות שהגיעו מתודעות של פרטים אחרים ברחבי העולם, ויחד נוצר מוח אחד קולקטיבי חי ופועם , או כפי שקרא לזה דה שארדין, "מכונת חשיבה מופלאה", כך נוצר יסוד לאיחוד רוחני כולל. ועל כך נאמר " הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד".
התיאוריות שעומדות לפנינו אינן פשוטות. רק מבחן הזמן יכריע: האם דה שארדין צדק? ואנחנו שואלים האם כשהאנושות תגיע לקראת כמות אינסופית של מידע מאוחסן ומעובד, היא אכן תגיע ל"אומגה", לאלוהות?
או שאולי בדיוק אז יכנס מרפי לתמונה והדיסק הקשיח יקרוס. האם תוסט נקודת הכובד של העולם לנצחיות? או שבדיוק אז יכבה החשמל. האם האנושות תשיג את שיא השיא בהתפתחות הרוחנית בדמות אורגניזם עליון מיסטי ותגלה שאלוהים הוא בעצם... כולנו?
איך יגיב לזה עובדיה יוסף? וכמובן מה שמטריד אותנו ביותר זה האם התשובה לשאלה האולטימטיבית לגבי מהות החיים, היקום וכל השאר היא באמת 42?
הכתבה פורסמה במקור בגיליון מאי-יוני של "זמן דיגטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה. לחצו כאן לרכישת מנוי .
לפנייה לכתב/ת 
מטריקס- אנושיות במכונות
צילום: זמן דיגיטלי
זמן דיגטלי מגזין ברזולוציה גבוהה
עטיפת הגיליון
מומלצים
