סיכום תשס"ו: עלייה בתלונות על אלימות

אלימות מצד מורים ובעלי תפקידים בבתי הספר, פגיעות מיניות, בחינות בגרות לא הוגנות, מצוקות נפשיות, ענישה משפילה, אלימות בין תלמידים ופגיעה בהישגי תלמידים בשל הההתנתקות - כך נראית מערכת החינוך בישראל בשנת 2006, לפחות על פי אלפי התלונות שהגיעו למשרד החינוך מתלמידי בתי הספר.

במהלך שנת הלימודים תשס"ו שהסתיימה לא מכבר התקבלו ב"קו הפתוח" של משרד החינוך כ-8,000 תלונות של תלמידים בנושאים שונים, חלק גדול מהן היו קשורות בפינוי גוש קטיף ויישובי צפון השומרון והשפעתו על התלמידים. יש לציין כי תלמידים רבים כלל לא מודעים לכך שביכולתם להתלונן וכי תלונות של תלמידים בבתי הספר עצמם אינן נכללות בסטטיסטיקה.

אז על מה מתלוננים התלמידים: 57 תלמידים התלוננו על אלימות מורים ובעלי תפקידים כלפיהם, נתון המהווה עליה ביחס לאשתקד ו-2 תלמידים אף התלוננו על פגיעה מינית מצד מוריהם. 252 תלמידים התלוננו על אלימות מצד תלמידים אחרים ובכללם אותרה גם עלייה במספר התלונות על פגיעות מיניות בין תלמידים. 2,013 תלונות היו קשורות בבחינות הבגרות, 375 תלמידים התלוננו על ענישה לא הוגנת ו-112 תלמידים התלוננו על מצוקות נפשיות. יותר ממחצית מהמתלוננים, אגב, הם בנים ורובם תלמידי החטיבה העליונה מהמגזר הממלכתי. בין התלונות נרשמה גם אחת מעט משונה - תלמיד הסובל מקלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים) והתלונן על כך שבית ספרו לא משלבו בכיתה המתאימה לצרכיו. 

למרות פניית ynet סירב מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, להגיב לנתונים ולהסביר כיצד מתכוון משרד החינוך להתמודד עם התלונות. במועצת התלמידים, מנגד, כבר מתכוונים לפעול בעניין.

"התלונות החמורות מאד משקפות את המצב המזעזע של מערכת החינוך. הנתונים מזעזעים ומצב מערכת החינוך רע מאד", אומר יושב ראש מועצת התלמידים, חגי אורן. בימים אלה מנסחים במועצת התלמידים אמנה משותפת עם משרד החינוך כדי לקיים מעקב אחר התלונות והטיפול בהן. "להרבה מנהלים יש אינטרס להשתיק את התלונות ואנו רוצים לעקוב אחרי הפניות ולמנוע טיוח".

"התלמידים לא מודעים לזכויותיהם"

חלק גדול מהתלונות בשנה החולפת עסקו בפינוי היישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון.  תלמידים והורים ממשפחות המפונים פנו ל"קו הפתוח" וביקשו לקבל סיוע בתהליכי ההסתגלות של התלמידים למציאות החדשה, בבתי-המלון וביישובים הזמניים. המפונים התעניינו גם בהתמודדות חברתית של בני נוער להסתגלות לימודית בבתי הספר החדשים, השלמת פערים, התאמת הרקע הלימודי לדרישות החדשות, השלמת חומר שהפסידו בתקופת הפינוי, שיבוץ בבתי הספר, הסעות והתמודדות עם מצוקות אישיות-רגשיות הקשורות לפינוי.

מי שמעודד את התלמידים להתקשר לקו הפתוח הם אנשי היחידה לזכויות תלמידים במשרד החינוך, שתפקידה לקדם מדיניות חינוכית של זכויות במערכת החינוך, הנגזרות מהאמנה הבינלאומית לזכויות הילד ומחוק זכויות התלמיד. גם צוות "הקו הפתוח", שכולל אנשי מקצוע בעלי הכשרה בייעוץ, חינוך, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית, פועל לעידוד התלונות.

בחודשים האחרונים התגברו התלונות הקשורות בבחינות הבגרות: החל מתלונות על ציוני מגן נמוכים ועד לתלונות של תלמידים מיישובי קו העימות שהתלוננו על הקושי להתכונן ולגשת לבחינות בזמן של מתח וחרדה תמידיים.

בתווך בין תלונות המפונים לתלונות על הבגרויות נמצאים הנושאים המטרידים את התלמידים באופן יומיומי. בכל הקשור ליחסי מורים-תלמידים התלוננו התלמידים על ענישה לא הוגנת, ענישה קולקטיבית, ענישה משפילה, יחס פוגע מצד מורים, זלזול, פגיעה בכבוד ואפליה.

התלונות הקשורות באלימות עסקו בפגיעות מיניות, אלימות מצד מורים, אלימות בין תלמידים והקושי של בתי הספר להתמודד עם גילויי אלימות מצד המורים והתלמידים. סוגיה נוספת שמצאה את דרכה ל"קו הפתוח" היא יחס לא מותאם לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים - תלמידים מחוננים, תלמידים בחינוך המיוחד, תלמידים בעלי ליקויי למידה, עולים, נכים וחולים. בנוסף, מתמודדים אנשי "הקו הפתוח" עם סוגיות מינהלתיות כמו תלונות הקשורות להיעדר מסגרת חינוכית, אי קבלה למוסדות חינוך והרחקת תלמידים מבתי ספר.

ראש מועצת התלמידים סבור כי התלונות היו מתרבות אף יותר אם התלמידים היו מודעים לזכויותיהם. "חוק זכויות התלמיד מקנה לתלמידים זכות להתלונן וחשוב שהתלמידים יהיו מודעים לכך. ברגע שכל תלמיד יידע את הזכות שלו יהיו יותר תלונות", הוא מסכם את המצב העגום.