שתף קטע נבחר

מערת צדקיהו: המלך האחרון והכלב הראשון

מעטים מבקרים במערה העצומה שנחצבה מתחת לרובע המוסלמי בירושלים, וחבל שכך. האולמות הגדולים וקול טפטוף המעיין הם רקע מרהיב לסיפורים על המלך שברח דרכה, הכלב שמצא אותה ואגודת הסתרים שקיימה בה טקסים סודיים

מאה מטרים מזרחה משער שכם ומתחת לחומת העיר ישנה דלת ברזל קטנה וצנועה המובילה אל אחד המקומות המרשימים והמסתוריים בירושלים – מערת צדקיהו. זוהי המערה המלאכותית הגדולה ביותר בישראל. 320 מטר אורכה, 9,000 מ"ר שטחה ובסופה מעיין פועם אחד. היא עוברת מתחת לרובע המוסלמי ומגיעה עד לויה דולורוזה, צפונית להר הבית.  

 

 

את השם מערת צדקיהו קיבלה המערה בשל הסיפור התנ"כי המתאר כיצד ברח צדקיהו, מלך יהודה האחרון, מירושלים לכיוון יריחו (שם נתפס) לאחר שהבבלים כבשו את העיר (שנת 586 לפנה"ס): "וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיִּחַן עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב. ב וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. ג בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא-הָיָה לֶחֶם, לְעַם הָאָרֶץ. ד וַתִּבָּקַע הָעִיר, וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל-הָעִיר, סָבִיב; וַיֵּלֶךְ, דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה." (מלכים ב', כ"ה).

 

המערה כונתה בידי יוספוס פלביוס מערת המלכים בשלהי תקופת בית שני, וחכמי התלמוד (במאה השלישית) הזכירו אותה בתלמוד הבבלי (עירובין סא, ב).  רש"י, בפירושו למקרא, סיפר כי היתה מערה גדולה שהובילה את המלך צדקיהו בברחו מירושלים ובמדרש מוזכרת מערה "גדולה כמערה שברח בה צדקיהו מלך יהודה" (תנחומא, במדבר, א, ט). על פי מסורת מוסלמית מהמאה ה-10, אגב, במערה זו נבלעו דווקא קורח ועדתו.

 

בין אם נסכים ובין אם לאו, על דבר אחד אין עוררין: המערה שימשה כמחצבה לבניית העיר כנראה בתקופת בית ראשון, הורדוס השתמש באבניה לבניית המקדש השני ויתכן שגם לבניית הכותל המערבי עצמו, ובמאה ה-19 נחצבו ממנה אבנים, בין השאר לבניית מגדל השעון שנחנך בשער יפו בשנת 1904 ועמד שם עד לתקופת המנדט הבריטי. המערה נחסמה כנראה במאה ה-11 בידי הפאטימים, שפחדו שמא יכנס האויב אל המערה ויפרוץ דרכה אל העיר, ונחשפה מחדש, באקראי, על ידי החוקר האמריקני ברקלי במאה ה-19, או ליתר דיוק: על ידי כלבו. במהלך אחד מטיוליהם באזור נעלם הכלב, והחיפושים אחריו הובילו את ברקלי בעקבות הנביחות אל המערה הנסתרת.

 

את שרידי החציבה, ריבועים ומלבנים בקירות ובתקרה, רואים לכל אורך המערה ועל אף שאין תארוך מדוייק של כל שיטות החציבה, ניתן לזהות בה שיטות האופיניות לימי בית ראשון ובעיקר שרידי טכניקות של ימי בית שני. אותן אבנים היסטוריות היו מהמשובחות בעיר: צבען הלבן הזכיר שיש והקלוּת בה ניתן היה לעבד אותן העניק להן את הכינוי הערבי "מלכּה". בנוסף כונתה המערה גם "מע'רת אלקטאן" – מערת הכותנה, כי גם לשם כך שמשה בעבר.

 


אולם הבונים החופשיים (צילום: רון פלד)

 

הירידה במערה מובילה לאולם הגדול המכונה "אולם הבונים החופשיים". האנגלים האמינו שמכאן לקח שלמה המלך אבנים לבניית המקדש הראשון, ולכן כונתה המערה בפיהם "מחצבות המלך שלמה" (King Solomon Quarries). מאחר שחברי אגודת הסתר הבינלאומית "הבונים החופשיים" מאמינים בין השאר כי שלמה היה גדול וראשון הבנאים (ומכאן שם האגודה), הם ראו בה אתר הולם לביצוע טקסיהם הסודיים והחלו בכך עוד בשנת 1854, לאחר שקיבלו אישור מהשלטונות העות'מניים. אחד מהמשתתפים בטקסים אלה היה קפטן צ'רלס וורן, מגדולי חוקרי ירושלים במאה ה-19 שהיה גם הראשון למפות אותה בשרטוט מדוייק ואף מצא בה ציור קיר שהא ייחס לתקופה האשורית (מאות 7-8 לפנה"ס). וורן, אגב, נאלץ לעזוב את הטקסים ואת ירושלים משנקרא חזרה ללונדון, שם התמנה למפקד המשטרה המטרופולונית והופקד על פענוח פרשיית ג'ק המרטש.

 

הלאה במורד המערה נובע מעיין צדקיהו. המעיין הפועם (שאסור לשתות ממימיו) מכונה "מעיין דמעות צדקיהו המלך" בשל בכיו של המלך על בניו. בהמשך, בימין המורד, מחכה לב המערה וחלקה היפה ביותר לטעמי. כאן ניתן להבחין בסימני חציבה מכל עבר. 

 

למעוניינים בקריאה נוספת על המערה והאגדות הקשורות בה, אני ממליץ על "אנציקלופדיית וילנאי לירושלים כרך ב'", מאת פרופ' זאב וילנאי ז"ל, שמביא ומצטט רבות מהמסורות הקשורות במקום.

  

  • מערת צדקיהו פתוחה למבקרים בקבוצות (מינימום 25 איש) בימים א'-ה', אך ורק בתיאום מראש.  כניסה: 16 שקלים. עם קצת התעקשות אפשר לתאם ביקורים גם בשישי בבוקר. החברה לפיתוח מזרח ירושלים: טלפון 6277550 02, פקס 6277962 02, דוא"ל Davidson@pami.co.il

 

  • הסיור הבא: קברי המלכים - מציאות או אגדה
  • לסיורים הקודמים לחצו כאן

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מערת צדקיהו. סימני החציבה ניכרים
צילום: רון פלד
הביקור רק בקבוצות מאורגנות
צילום: רון פלד
מומלצים