דרושה בדחיפות: אוניברסיטה בצפון
נייר עמדה שכתבו מרצים ואקדמאים משווה את ישראל למדינות דומות מבחינת היקף האוכלוסיה ומגלה: מספר האוניברסיטאות הציבורית קטן בהרבה מהמקובל במדינות מפותחות במערב. הפתרונות: הקמת אוניברסיטה בצפון, הפיכת מכללות ברחבי הצפון לשלוחות של אוניברסיטת חיפה או הקמת מכון מחקר דוגמת מכון ויצמן
בישראל ישנן פחות אוניברסיטאות לעומת מדינות בעלות שיעור אוכלוסיה דומה. כך עולה מנייר עמדה שחיברו מרצים ואקדמאים המתייחס להקמת אוניברסיטה בגליל. המסמך, שהגיע לידי ynet כולל נתונים ולפיהם בישראל שש אוניברסיטאות, לעומת 12 באוסטריה ו-13 בפינלנד.
המסמך הוגש לאחרונה לוועדה לבחינת הצורך באוניברסיטה נוספת בישראל, על ידי חברי הוועד הארצי של ארגון מרצי המכללות האקדמיות הציבוריות וועדת מרצי המכללות לקידום אוניברסיטה בגליל. לדברי החותמים על נייר העמדה, בצפון פועלות שש מכללות בשטח בו מתגוררים כ-1.2 מיליון תושבים, אזור ובו אין ולו אוניברסיטה אחת (חיפה לא נכללת באזור על-פי נייר העמדה - מ.ז).
מהנתונים עולה באופן ברור (ראה טבלה) שביחס לגודל האוכלוסייה, מספר אוניברסיטאות המחקר הציבוריות בישראל קטן מהמקובל במדינות רווחה מערביות מפותחות. במחוז הצפון (גליל, עמקים וגולן - מ.ז) מיעוט האוניברסיטאות וריבוי המכללות בולט אף יותר בהשוואה לממוצע הארצי בישראל. באזור הצפון פועלות כיום מכללות תל-חי, צפת, עמק יזרעאל, עמק הירדן, בראודה והגליל המערבי בהן לומדים קרוב ל-11 אלף סטודנטים.
לעומת זאת במספר המכללות ישראל נמצאת במקום טוב ביחס לאותן מדינות. בישראל ישנן 18 מכללות ציבורית, לעומת 21 בניו זילנד, 23 בשוודיה ו-30 בפינלנד. באוסטריה ובהונג קונג אין מכללות ציבוריות.
נתון מעניין אחר שהוצג הוא השתתפות הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה בתקציבי מכללות ואוניברסיטאות. מהנתונים עולה שבהשוואה לתקצוב אוניברסיטה מחקרית, תקצוב מכללה בעלת הרכב דומה של חוגי לימוד נמוך ב-10% בלבד. ממצא זה סותר את הדעה שמכללות הן מוסדות פחות יוקרתיים בהשוואה לאוניברסיטאות.
הממשלה החליטה על הקמת אוניברסיטה בגליל, אך ההחלטה מתעכבת
ב-2 במאי 2005 קיבלה ממשלת ישראל החלטה על הקמת אוניברסיטה בגליל ועל הפיכת מכללת יהודה ושומרון באריאל לאוניברסיטה. שבועיים לאחר מכן הקימה המועצה להשכלה גבוהה את הוועדה לבחינת הצורך באוניברסיטה נוספת בישראל. על פי נתוני המועצה, תוספת המימון הציבורי הנדרשת לאחזקת אוניברסיטה היא בין 140 ל-145 מיליון שקלים לשנה ומהווה חלק זעום (2.7%) מהקצאות הוועדה לתקצוב במוסדות להשכלה גבוהה.
בפועל, מתעכבת ההחלטה הביצועית בעיקר בשל הסיבה הטכנית, בעיקר בגלל הביקורת על הפיכת המכללה באריאל לאוניברסיטה. סיבה נוספת לעיכוב היא החלטה של המועצה להשכלה גבוהה משנת 2003, לפיה עד שנת 2008 לא תוקם אוניברסיטה נוספת בישראל.
לטענת חברי הוועד סובלות המכללות מקשיים בגיוס סגל בעל פוטנציאל אקדמי גבוה, משחיקת המרצים בגין עומס הוראה הגורמת למיעוט ולעיתים לביטול פעילותם המחקרית. בנוסף מועסקים מרצים בעלי תואר שני במשרות בתקן כדרך לחיסכון כספי. המכללות נתקלות בקשיים בגיוס סגל הוראה זוטר בגלל העדר לימודים לתארים גבוהים – תואר שני מחקרי ודוקטורט ובבעיות נוספות.
הפתרון המוצע על-ידי אותם מרצים הוא הקמת אוניברסיטה מחקרית רב-מוקדית בעלת מטה מרכזי ומרכזים אקדמיים הפועלים לפי חלוקת עבודה התמחותית. מחברי המסמך מציעים אלטרנטיבות נוספות כמו הפיכת אוניברסיטת חיפה ל"אוניברסיטת הצפון", כך שמכללות הגליל יהפכו לשלוחותיה. הקמת מכון מחקר בנוסח מכון ויצמן או חיבור המכללות הפועלות כיום באזור הצפון למיקשה אחת כ"אוניברסיטה לימודית".
"העיוותים יתוקנו על-ידי הקמת אוניברסיטה"
"את הכשלים והעיוותים הרבים במכללות ניתן לתקן רק על ידי הקמת אוניברסיטה מחקרית" אמר ד"ר אורי זילברשייד ממנסחי המסמך ומרצה בכיר במכללת עמק יזרעאל. "הקמת האוניברסיטה היא צו לאומי היא חיונית לקידום הגליל ולא רק לקידום ההשכלה הגבוהה בישראל, אלא להעלאת רמתה של האקדמיה הישראלית. יש צורך באוניברסיטה חדשה, צעירה דינמית שתתווה דרכים חדשות במחקר. לשרה יולי תמיר אין מנדט שלא לכבד את החלטת ממשלת שרון הרואה בחיוב הקמת אוניברסיטה בגליל".
במסמך של המרצים מצפון הארץ נכתב עוד ש"בגליל קיימת תשתית להקמת אוניברסיטה רב-מוקדית שכזאת: בקמפוסים של המכללות יש מקום וציוד מתאימים, ביישובים ישנה אוכלוסיה שצמאה להשכלה גבוהה מעבר לתואר ראשון יישומי ובסגל המכללות יש קבוצה רחבה של מרצים חוקרים או בעלי פוטנציאל מחקרי. מרצים אלה מעוניינים ואף צריכים לעסוק במחקר, משום שמחקר הוא תנאי לשמירה על רמתו המדעית של המרצה ושל המוסד ולהימצאותם בחזית הידע".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה "על פי החלטת ממשלה מינה פרופסור שלמה גרוסמן, יו"ר ועדת תכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה, ועדה מיוחדת לבדיקת האפשרות להקמת אוניברסיטה נוספת בישראל. הוועדה קיימה דיונים בנושא ובימים אלה שוקדת על ניסוח המלצותיה אשר יועברו לות"ת ולמועצה להשכלה גבוהה לאישור. המועצה להשכלה גבוהה תקבל החלטה בנושא בחודש הקרוב".
יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, שרת החינוך פרופ' יולי תמיר אמרה בתגובה כי "ההחלטה אם להקים או לא אוניברסיטה בצפון תיגזר מהמלצות הוועדה שמינתה הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה".
לפנייה לכתב/ת 
