Google Earth,
התוכנה הגיאוגרפית התלת מימדית של גוגל, מאפשרת למשתמשים לצאת לטיול עולמי ולערוך חיפושים אחר מידע מהחלל עד רמת הרחוב. זאת, באמצעות צילומי לוויין מהחלל או תמונות שצולמו ממטוסים. מדובר באחד היישומים היותר מלהיבים של מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS) והמחשה של הפוטנציאל הטמון בהן, שצפוי להתממש בדור הבא של האינטרנט.
אחת התכונות היותר משמעותיות בשירות היא התרומה של הגולשים. חברי הקהילה של Google Earth יכולים להצמיד הערות למקומות מסוימים – ולדעת, למשל, כיצד הם התרשמו מנוחות הכסאות בבית קולנוע מסוים, לקרוא ביקורות על בית ספר שכונתי או להתעדכן במידע לא שגרתי כמו איזו אישיות מפורסמת נרצחה ברחוב
| Google Earth. הכפרים הפלסטינים חזרו למפה |
כלשהו.
כלומר, אפשר לשכוח ממדריכי תיירות לא מעודכנים – בעזרת קהילת הגולשים, אפשר לדעת איזה בית קפה אופנתי נפתח לאחרונה, מהו המועדון הכי בוער ובית המלון המספק את התמורה הכי עלובה לכסף. גולשים אמריקנים אף הוסיפו למפות קישורים למצלמות רשת המוצבות באיזורים מסוימים. וכך, בלחיצת כפתור, לעבור ממצב מפה לתצפית על איזור מסוים בזמן אמת.
אך Google Earth מציעה גם פן חתרני יותר. באמצעות הכלים הקהילתיים גולשים ממיעוטים מדוכאים יכולים לכתוב את ההיסטוריה האלטרנטיבית שלהם ולייצג, לפחות באינטרנט, את מה שנמחק במציאות הפיזית. ההיסטוריה מוכתבת, אמנם, על ידי המנצחים, אך האינטרנט מספק מרחב לנרטיבים חלופיים.
טיבט, למשל, יכולה להתקיים ברשת כמדינה
גאה ועצמאית, כפי שהיא בזיכרון של תושביה המקוריים. ניתן להוסיף למפות דיגיטליות שכבות על שכבות של זכרונות, ולתקוע אנדרטות וירטואליות המקשרות אירועי עבר למקום מסוים. באמצעות מחשבים ניידים תומכי GPS אפשר לנוע בארץ ובעולם ולחוות את העבר בצורה מוחשית למדי.
בעוד בעבר עיקר הפעילות הקהילתית ב-Google Earth התמקדה בעיקר בארצות הברית, בחודשים האחרונים החלו גם גולשים בישראל למפות את הארץ בתכנים משלהם. מגמה זו צפויה להתגבר בחודשים הקרובים, לאחר שגוגל שדרגה את המפות של ישראל בגירסה האחרונה של התוכנה.
הכפרים הנטושים עלו על המפה
גולש המכונה "תמין דרבי", המעיד על עצמו כי הוא פלסטיני המתגורר בג'נין, תיעד בחודשים האחרונים ל-Google Earth מאות כפרים פלסטינים בישראל, שנעלמו כליל מעל פני האדמה ב-1948. במקום חלקם הוקמו יישובים וערים ישראליות חדשות.
"במהלך מלחמת 1948 בין הישראלים לערבים, 800,000 פלסטינים גורשו, או ברחו מכפריהם בפלסטין, בהם חיו אלפי שנים", הוא כותב,
"הם הפכו לפליטים מאז. הכפרים שלהם נהרסו לחלוטין או באופן חלקי. זכות
השיבה היא המכשול העיקרי להשגת שלום בין הישראלים לפלסטינים ולפתרון הסכסוך המר והארוך".
דרבי תיעד במפת ישראל ב-Google Earth מאות כפרים במיקום המקורי שלהם. הנה מקבץ קצר של חלק מהישובים האלה: הכפרים אל-טנטורה ואל-מנרה בצפון (ליד עתלית, שאף היא שוכנת על אדמות כפר ערבי), הכפר שיח מוניס בתל אביב (על שטחו הוקמה אוניברסיטת תל אביב) ופראהט בדרום (חולות חלוצה כיום). סמל כחול בצורת האות i (קיצור של information, מידע) מוצמד על המפה לציון כל כפר שהוחרב, ולחיצה על הסמל מציגה מידע נוסף והפניה לאתר הנכבה www.palestineremembered.com.
מפגש שיכול להתקיים רק ברשת
דרבי, שלא ענה על בקשות שנשלחו אליו להתראיין לצורך כתבה זו, מסתמן על פי הדיונים בפורומים של קהילת Google Earth כאיש מתון למדי. "יש מאות אלפי פליטים יהודים שנאלצו לברוח מבתיהם במדינות ערב באותו זמן..אולי כדאי לתעד גם את הרכוש שלהם במפות לצורך האיזון", כתב לו אחד הגולשים. ותשובתו: "אני מסכים ב-100 אחוזים. הלוואי שהיה לי זמן לתעד את מגורי היהודים בעולם הערבי, אך אין לי. אשמח אם מישהו יקח זאת על עצמו".
בהמשך התפתח דיון עם גולשים ישראלים שיכול להתרחש בימים אלה רק באינטרנט. "אני מתנחל מקיבוץ כפר עציון, על אדמה שנרכשה על ידי יהודים", כתב לו בחודש שעבר הגולש "מירון", "אני חושב שהדברים שכתבת מוטים אך לגיטימיים. הם מציגים צד אחד של הסיפור, בדרך רבת עוצמה אך הוגנת".
"גם עלינו להכיר בכך שמלחמת העצמאות שלנו הייתה קטסטרופה לפלסטינים, שהייתה נמנעת אילו העולם הערבי קיבל את החלטת החלוקה. גם אנחנו טעינו, בגלל פחד, מתוך להט הקרב, או בעקבות מעשי שכנינו. לא נוכל להתעלם מחוסר הרגישות המוסרית שלנו".
האינטרנט יכול, לכאורה, להכיל אמיתות שונות ולאפשר להן להתקיים יחד, זו לצד זו, מבלי למחוק זו את זו. אך בינתיים המציאות המקוונת קרובה מאוד לזו הפיזית. רוב הישראלים שיגיבו לכתבה זו יחשבו, באופן צפוי למדי, כי הנצחת כפרי הנכבה ב-Google Earth מאיימת עליהם וישאפו למחוק אותם גם מהמפה הווירטואלית.
