שתף קטע נבחר

תשכח מלבקש את הטלפון שלה

ראית בחורה שעושה לך את זה. אל תגיד לה "את מאוד מוצאת חן בעיניי, אפשר לקבל את הטלפון שלך?" כשאתה אומר משהו כזה, כאילו אמרת לבחורה "אני אוהב איך שאת נראית, אבל האישיות שלך, האופי שלך, כל זה לא ממש מעניין אותי. תני לי את מספר הטלפון ונראה כבר מה יקרה..." בחורה שקצת מעריכה את עצמה לא תשתף פעולה. אז מה כן לעשות?

אחד הדברים הכי בסיסיים שאני מלמדת בסדנאות שלי לגבי איך להתחיל עם בחורות הוא פשוט - לא להתחיל איתן. מה הכוונה? רוב הבחורים פונים לבחורות בבר עם משפטים מוכנים מראש, מדקלמים אותם, ומקווים שזה יעבוד. אנחנו מרגישות את זה. זה נשמע מגוחך, זה לא יוצר משיכה, ומעבר לכך, אנחנו מיד יודעות שאתה רוצה משהו מאיתנו. וזה מלחיץ.

 

הגישה שלי אומרת: אל תתחיל עם בחורה, אלא תכיר אותה. אתה נמצא בבר, ראית בחורה שעושה לך את זה. אל תגיד לה "את מאוד מוצאת חן בעיניי, אפשר לקבל את הטלפון שלך?" זה עובד במעט מאוד מקרים.

 

הסיבה לכך: כשאתה אומר משהו כזה, בעצם אמרת לבחורה "אני אוהב איך שאת נראית. אבל האישיות שלך, האופי שלך, כל זה לא ממש מעניין אותי, אז תני לי את מספר הטלפון ונראה כבר מה יקרה..."

 

לא יצרת כלום. לא יצרת משיכה, לא יצרת עניין, בסך הכל החמאת לה על המראה שלה. בחורה שקצת מעריכה את עצמה לא תשתף פעולה עם קו כזה. עדיף לך לשנות את הגישה שלך, למקד את עצמך ברצון להכיר מי היא בעצם. ברגע שהפניה שלך לבחורה מגיעה מהמקום, הזה אתה משיג כמה דברים:

 

* אתה נהנה מההערכה שלה, כי היא מבינה שאתה רוצה לדעת עם מי יש לך עסק, לא סתם מחפש לקבל מספר טלפון מכל כוסית על הבר.

* אתה מתיידד איתה ולומד להכיר במעט מי היא ומה הסגנון שלה ואם זה באמת מתאים לך.

* אתה מרוויח היכרות עם אדם נוסף. כלומר, גם אם היא לא תרצה בסופו של דבר להמשיך את ההתקשרות, עדיין יצרת קשר עם אדם נוסף שמכיר אותך בצורה ידידותית, מכבד אותך.

* ייתכן גם שהיא תכיר לך בחורות נוספות, אולי חברות שלה.

 

התרבות הישראלית מאוד שונה מהתרבות האמריקאית לעניין זה. בשנים שהתגוררתי בארצות-הברית מעולם לא נתקלתי בפניה ישירה של "היי, את מוצאת חן בעיניי, אפשר לקבל את הטלפון שלך?" לא רק בגלל שהאמריקאים לא אוהבים יותר מידי ישירות אלא בגלל שתרבות השיחה קלילה יותר. אנשים אומרים שלום אחד לשני במעלית, במשרד, בברים, גם בלי שום סיבה. נסה את זה כאן בארץ ותקבל את המבט של "מי זה לעזאזל ולמה הוא אומר לי שלום". מה שכן אפשרי ורצוי ללמוד מהאמריקאים זה את האפשרות לנהל שיחה, כשמטרת השיחה היא רק להכיר. להכיר ולהתעניין. זה לא אומר כלום מעבר לכך.

 

אני קוראת לזה שיחות "מרי פופינס"

 

אז כשאתה ניגש לבחורה בבר, במקום להגיד לה "את מוצאת חן בעיניי, אפשר לקבל את הטלפון שלך?" פשוט תפתח שיחה. אפשר לדבר על המקום עצמו (רק בלי משפטים בנאליים כמו "את באה לפה הרבה?"). אפשר לדבר על הקהל במקום, לבקש ממנה המלצה למשקה, להתעניין במשהו שקשור לבגדים שהיא לובשת, לשאול אותה שאלה מעניינת. אפשר גם לספר לה על סצינה מסרט שנזכרת בה כרגע בגלל משהו שראית בבר (בסדנאות שלי אני קוראת לזה שיחת "מרי פופינס").

 

בחורות לא נרתעות משיחות, לא נרתעות מלהכיר גברים. אנחנו נרתעות כשבחור פונה אלינו בצורה זולה, לא מעניינת, מנג'ס לנו או מנסה לקנות אותנו במשקה לפני שהוא יודע אפילו איך קוראים לנו.

 

כשאתה באמת מפתח את הרצון להכיר בן אדם, מפתח את היכולת להתעניין באנשים (בכלל, לא רק בבחורות) הכל נהיה קל יותר, קליל יותר, נעים יותר. בהצלחה!

 

 

  • שרון רובינשטיין היא יועצת דייטינג, מחברת הספר "מה היא רוצה" ובעלת אתר "בייבמאסטר".

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צ'מעי, זה מזכיר לי את הקטע ההוא מ"מגנוליה"
צ'מעי, זה מזכיר לי את הקטע ההוא מ"מגנוליה"
צילום: ויז'ואל/פוטוס
שרון רובינשטיין
שרון רובינשטיין
צילום: חנוך גריזיצקי
מומלצים