העורף איתן, והממשלה?
אתם מבקשים מאיתנו להיות סבלנים, להפגין עמידות ואורך רוח. עכשיו תורכם להוכיח שקורבננו לא היה לשווא
בעודנו יושבים בבתים, דבוקים למסכי הטלוויזיה, מאזינים וצופים בעוד מדינתנו הקטנה נלחמת בקרב בו אין לה ברירה אלא לנצח, אנו מוזהרים, מחוזרים, מיודעים, מהוללים ומורתעים. דקה אחר דקה אנשי החדשות דוחפים לנו מיקרופונים לפה, מצמידים אוזניות, דוחקים בנו לומר אם אנחנו מפחדים, מיואשים, מתכננים לברוח או כועסים על הממשלה.
מי יכול לשכוח איך גדי סוקניק פנה לשוטר שהוזעק לביתו המופגז, שם מצא את ילדיו התינוקות בידי אמם. "האם אתה מתכנן לעזוב? אתה מבוהל?" שאל סוקניק. כאשר השוטר אמר בקול רגוע שלמרות שהוא אכן מודאג, אין בכוונתו לעזוב, סוקניק פנה לאישה שלצדו: "אני מבין שאת מבוהלת ומתכננת לעזוב". שומו שמיים, שרק לא נפספס הזדמנות לתפוס רגלים קרות ולברוח.
וכאשר ראש עיריית צפת, באומץ ופטריוטיזם, דיבר על תמיכתו הבלתי-מסויגת בחיילים, היה שם כתב טלוויזיה שהמשיך לשאול: "מה הביקורת שלך על הממשלה? מה חסר לך? על מה אתה כועס?"
וישנו השידור הישיר, בזמן אמת, של מתקפות חיזבאללה. שידור שמאפשר לאויב לא רק לחגוג אלא גם למקד את הכוונות ולשלוח רקטות נוספות לאותו הכיוון. באיזו עוד מדינה בעולם על דובר הצבא להתחנן בפני העיתונאים, בשידור חי במהלך מלחמה, ולבקש מהם לא לעשות דבר כזה? היכן הצנזורים הצבאיים?
ישנם גם חברי הכנסת, ששוב ושוב קוראים לציבור "להיות חזק", שטוענים ש"הניצחון במלחמה הזו תלוי בכוח הסיבולת של הציבור, בעמידותו". תודה רבה לכם, אבל לא כוח הסיבולת של הציבור הוא זה שמטריד אותי. אני מוטרדת דווקא מכוח הסיבולת והעמידות של הממשלה.
עמי אילון לדוגמה, ראש השב"כ לשעבר, שבעזרת תובנות השירות החשאי הצליח לשכנע אותנו שההתנתקות "תשפר את ביטחון ישראל". הנה הוא מופיע בטלוויזיה, בסך הכל ארבעה ימים לתוך המלחמה, וכבר אומר שעל הממשלה הישראלית להסתמך על גופים בינלאומיים שיצילו אותנו. תודה רבה שחלקת עמנו את חכמתך המעשירה והמוכחת, מר ח"כ. תודה שהראית לנו, הציבור, כמה חזקה עמדת ממשלתנו.
דיווח מדאיג אחר טוען שצה"ל לא מפסיק את זרם החשמל בביירות, ובכך מאפשר לחיזבאללה לכוון ולדייק בירי הרקטות, על-מנת לספק את רצונה הכנוע של הממשלה לרצות את הנשיא בוש. אני מקווה מאוד שלא זו הסיבה.
יש לי דבר אחד לומר לשרי הממשלה שלי: קיבלתם את ההחלטה הנכונה, ההחלטה היחידה. אנו גאים בעמדתכם ותומכים בפעולותיכם. אין לנו ברירה אלא להגן על עצמנו, להשיב על מלחמה במלחמה שערה.
עם זאת, ההחלטה הזו דורשת מאיתנו להעמיד בסכנה את חיינו וחיי בני משפחתנו. אם עלינו להישאר במקלטים ללא טרוניה, לסבול את אימת מתקפות הטילים ולקבור את מתינו - אנו לא רוצים לעשות זאת ללא סיבה. תנו לנו להרגיש שסבלנו לא לשווא, שממשלתנו חזקה גם היא, סבלנית ואיתנה.
חברי הכנסת והעיתונאים דורשים מאיתנו להפגין רוח ציבורית איתנה. שיפגינו אותה בעצמם.
מומלצים
