שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: יגאל צור
    רואים רחוק רואים שקוף
    היא יכולה להיות ממש הכל - שבירה ומחוסמת, עדינה או עוצמתית, שקופה ואטומה, שימושית או אמנותית. מיכל בן ארי מזמינה אתכם לפגוש זכוכיות, ואת מה או מי שמשתקף וניבט דרכן. מבט על ודרך זכוכית מגדלת

    חשבתם פעם לטייל בעקבות עצים? אבנים? או מתכת? הרי ברוב המקרים, כשיושבים לתכנן טיול, הקו המנחה הוא אם יש אזור טוב לפיקניק. אבל למה שלא נעזוב לרגע את ההרגלים הישנים ונכוון את המסלולים שלנו קצת אחרת? אין זמן טוב יותר מהחופש הגדול בשביל להעמיס את המשפחה ולצאת למסע בעקבות חומרים. המסעות הקודמים: אבן , עץ . 

     

    קרה, נקיה ושבירה, הזכוכית מעוררת מחשבות על מדינות צפוניות וקרות. אבל דווקא היא מנהלת מערכת יחסים חמה עם טמפרטורות גבוהות ובמיוחד עם האזור שלנו - שכן לא רחוק מכאן, במסופוטמיה העתיקה, גילו לפני כ-7,000 שנה את הדרך לייצר אותה.

     

    מג'ולים ועד דלתות, לזכוכית יש מגוון שימושים רחב. עושר התכונות שלה, והעובדה כי ניתן להתיכה ולעצבה חדש מבלי לפגוע באיכותה, מאפשר לה להפוך כמעט לכל דבר. במסע המקומי שלפניכם, נפגוש שיטות עבודה ותוצרים מזכוכית, ונגלה איך היא חדרה לחיינו.

     

    עבר שביר

     

    בשנת 1891 החליט הברון רוטשילד לשווק את יינות ראשל"צ וזכרון יעקב בבקבוקים מתוצרת הארץ. לשם כך שלח הברון את מאיר דיזנגוף ללמוד ייצור זכוכית ובקבוקים בצרפת ובאנגליה, ועם שובו הוקם מפעל זכוכית

    בכפר הערבי טנטורה. הבקבוקים החלו להתבקבק, אלא שהקשיים לא איחרו לבוא: מחסור בחומרים ובכוח אדם מקצועי, עלויות גבוהות, תחרות קשה, חוסר כדאיות כלכלית וגם קדחת שפגעה בפועלים ובבני משפחותיהם. בשנת 1895 המפעל נסגר ושנים רבות עמד המבנה נטוש. כמעט מאה שנה מאוחר יותר, בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20, הקימו בו חברי קיבוץ נחשולים את מוזיאון המזגגה.

     

    רוב המוזיאון מוקדש לארכיאולוגיה ימית, אבל יש במקום גם תצוגה המספרת את סיפורו של בית החרושת לבקבוקים.

     

     

    פאזל זכוכיות

     

    פיסות זכוכית צבעונית משתלבות בפאזל שיוצר מוצר שלם וצבעוני - האמנות שהגיעה לשיאה בחלונות הכנסיות הגותיות של המאות ה-12 וה-13, מתקיימת גם כיום וגם פה.  

     

    בקיבוץ נחשון פועל שדמי, אמן זכוכית ותיק. לאחר מלחמת ששת הימים, כשהוחלה ריבונות ישראלית על המנזר בלטרון, פגש שדמי אצל השכנים החדשים נזיר הולנדי בן 82 שהתמחה בוויטראז'ים לכנסיות. שדמי, גרפיקאי בוגר בצלאל, הוקסם

    מחומר הגלם ומעבודותיו של הנזיר, והפך לתלמידו המסור (והשתקן).  מאז מייצר שדמי, כבר 35 שנים, חלונות ויטראז', בעיקר לבתי כנסת.  

     

    המבקרים בקיבוץ נחשון יכולים לסייר במפעל ולהתרשם מתהליך הכנת החלונות ומשיטות העבודה בזכוכית. הסיור עוקב אחרי התהליך -  חיתוך הזכוכית, צביעה, התכה ואפייה. בתיאום מראש ובתשלום ניתן לקיים במקום גם סדנאות ויטראז' ויצירה בזכוכית.

     

     

    אחד האמנים המפורסמים בעולם ששמו נקשר באמנות הויטראז' הוא מרק שאגאל. ויטראז' פרי יצירתו נמצא בבית הכנסת במתחם בית החולים הדסה עין כרם. החלונות הגבוהים (2.5 מטר) בבית הכנסת אף שכו לכינוי "חלונות שאגאל". 12 החלונות, כמניין שבטי ישראל, מחולקים לארבע קבוצות, על פי סדר מסע השבטים במדבר. כל חלון מחולק בעצמו ל-12 מקטעים וצבוע ב-12 צבעים, כדוגמת האפוד של הכהן הגדול.  ניתן לתאם ביקור עם הדרכה במקום.

     

    בית הכנסת, בית החולים הדסה עין כרם, טל': 02-6776272. הכניסה בתשלום.

      

    זכוכית מותכת

     

    עוד אמן שהסתנוור מהזכוכית הוא גדעון פרידמן, שהגשים חלום והקים בערד את מוזיאון הזכוכית. במסגרת פרויקט רובע האמנים "אשת לוט", קיבלה משפחת פרידמן האנגר בגודל 1,600 מ"ר, מפעל גרביים בעברו, והקימה בו מספר אולמות תצוגה וחדרי לימוד. המוזיאון נפתח בסוף 2004 וכיום מציגים

    בו 20 אמני זכוכית העובדים בשיטות שונות (פסיפס, ויטראז', ניפוח, תכשיטנות ועוד). כמו כן, מתקיימות במקום סדנאות יצירה לכל הגילאים.

     

    פרידמן עצמו הגיע לערד כנגר ופסל בעץ, אלא שלפני כ-13 שנים, במהלך טיול לפראג, הוא גילה את טכניקת ה"פיוזינג" - התכת זכוכית בחום של כ-600 מעלות - ונכווה מייד (במובן המושאל של המונח). מאז החל לעסוק בתחום, הספיק פרידמן להציג במקומות רבים בארץ ובעולם וגם לפתח טכניקות שונות לפיסול בזכוכית. הזכוכית שנחשבת לחומר 'קר' מקבלת משמעות 'חמה' בעבודתו של פרידמן, שעובד באמצעות להביור גם בטמפרטורות של 1,200 מעלות. מטעמי מיחזור גדעון עובד בזכוכית חלונות, וגם המוזיאון עצמו מספק הדרכה בתחום המיחזור למעוניינים.

     

     

    זכוכית במוזיאון

     

    אולי זה החום שגורם לאוצרים שונים לבחור בדימוי הקריר של הזכוכית כמרענן הרשמי של הקיץ.

     

    במוזיאון ארץ ישראל מוצגת כעת התערוכה "איי הזכוכית - אמני הזכוכית במוראנו 1920-2005", שעוקבת אחרי האמנות והאומנות שנוצרה במפעלי הזכוכית המפורסמים של ונציה ומוראנו כגון ואניני, קרלו

    מורטי ועוד. הזכוכית הונציאנית נחשבת עד היום לקרם דה לה קרם של התעשיה ובתערוכה ניתן להתרשם מעבודות של אמני זכוכית מפורסמים - מאגרטלים וחפצי נוי דרך פסיפסים ועד לעבודות תלת מימדיות נועזות. התערוכה מוצגת עד ה-30 ביולי.

     

    עוד במוזיאון א"י: ביתן הזכוכית. תצוגה של כלי זכוכית נדירים שנמצאו באיזורנו ומשוייכים לתקופת הברונזה המאוחרת (לפני המצאת הניפוח) ולתקופות הרומית והאיסלמית בהן ייצרו על ידי ניפוח.

     

    • מוזיאון א"י, חיים לבנון 2 רמת אביב, ת"א, טל': 03-6415244. כניסה: 24-35 שקלים.

      

    במוזיאון ארצות המקרא מוצגים תחת הכותרת "אוצרות זכוכית, מטמוני מסתרים" כ-400 כלים, תכשיטים וחפצים מזכוכית, שנוצרו לפני אלפי שנים ברחבי אגן הים התיכון. התערוכה שופכת אור על התפתחות העבודה בזכוכית, וכך אפשר להתרשם מטכניקות מצריות קדומות, מהשלמות היוונית וגם מהנקודה היהודית: שיטת ניפוח שפיתחו יהודים במאה ה-1 לפנה"ס בירושלים, שאפשרה ייצור המוני ומהיר של זכוכית והופצה ברחבי העולם.

     

    החפצים בתערוכה מוארים באמצעות סיבים אופטים הגורמים להם לזהור בגלריה החשוכה. עוד בתערוכה: הסברים ותרשימים המתארים את השיטות השונות ליצירת זכוכית בעת העתיקה וסרט העוסק בנושא.

     

     

    תקרת הזכוכית

     

    רבים מכירים את פירמידת הזכוכית שבכניסה למוזיאון הלובר בפריז, אבל גם לנו יש כזו, וגם היא בכניסה למוזיאון - לזה הפועל  במרכז מונארט לאמנויות באשדוד. למתחם הכניסה למבנה המרשים, ששוכן מול חוף הים, יש גג בצורת פירמידה הבנויה מזכוכית.

     

    במוזיאון עצמו 13 חללי תצוגה בשלוש קומות, ובהם תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית ישראלית ובינלאומית. המרכז הוא גם משכנם של הגופים האמנותיים היוצרים בעיר: התזמורת הקאמרית, התזמורת האנדלוסית, הקונסרבטוריון העירוני, להקות המחול הייצוגיות של וחבורות הזמר העירוניות.

     

    מרכז מונארט, הגדוד העברי 16 אשדוד, טל': 08-8545130

      

    חלונות 2006

     

    השקיפות של הזכוכית מאפשרת 'ללכת עם ולהרגיש בלי' או 'להיות בפנים ולהרגיש בחוץ'. יש מקומות שמציעים גם את הנוף הנשקף מחלונותיהם במסגרת הדיל הכללי. מסעדת 2C למשל, שיושבת במרומי מגדלי

    עזריאלי, מאכילה את היושבים בה גם בנוף של תל אביב וסביבתה. מסעדת ואלרי, לעומת זאת, היא לכאורה מסעדת דרכים שגרתית, אבל מיקומה במבנה זכוכית (אקוסטית) המעוצב כספינת ענק חושף בפני הסועדים את הנוף של חוף בית ינאי.

     

    מתחם "הטירות הנעות ברוח" שיישוב נמרוד ברמת הגולן מציע (בימים כתיקונם) את הנוף המשגע של ברכת רם, החרמון והרי הלבנון, שנשקף מבעד קיר חלונות הזכוכית. המתחם מכיל שתי סוויטות מפוארות ומעוצבות. אחת מהן שוכנת במבנה מתומן שכולו חלונות זכוכית, והשניה משלבת עץ וזכוכית. בשתי הסוויטות תמצאו גם עיצובי ויטראז'.

     

  1. 2C: דרך פתח תקווה 132, קומה 49, הבנין העגול, טל': 03-6081990
  2. ואלרי: גשר בית ינאי, תחנת דלק פז חופית, טל': 09-9606720.
  3.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רואים רחוק רואים שקוף"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מונארט. פירמידת זכוכית
    צילום: יפה רזיאל
    ואלרי. נוף לחוף
    צילום: יפה רזיאל
    צילום: עמית מגל
    המזגגה. זכוכית לשעבר
    צילום: עמית מגל
    מומלצים