על הסכין

המפגש הכי אינטימי בין סכין מנתחים לאורנה דץ היה לפני כ-13 שנה במהלך ניתוח קיסרי בסיום ההריון עם בנה הבכור, עומר. חוץ מזה, היא מבקשת לעדכן שהיא בריאה ושלמה בכל רמ"ח אבריה שמתפרסים על פני גופה הפרופורציונלי, שמיתמר לגובה 178 סנטימטרים ומתפזר על פני 58 קילוגרמים. מספיק לרפרף בתמונות ארכיון של דצה כדי לקבוע שבגיל 41 היא נראית הכי טוב שאי פעם נראתה, ולמען האמת, למעט כמה תאונות אופנתיות שקשורות לעובדה שהתחילה את דרכה המקצועית בשנות ה-80, היא נראית כמעט אותו הדבר, רק הרבה יותר טוב. היא חטובה מתמיד, זוהרת גם כשהיא בג'ינס דהוי וגופייה שנרכשה ספק בשוק הכרמל ספק בכיכר המדינה, בעלת מודעות אופנתית ("גם בשנות ה-80 הייתי מעודכנת אופנתית, רק שהיום זה נראה מזעזע") ועם פנים חלקות מקמטים שאינן מסגירות את גילה.

טופלת אסתטית לאורך השנים?

"ממש כלום. הכי הרבה זה מניקור, פדיקור, שחי, מפשעות ושפם".

"אורנה דץ עושה שפם"! זה סוג של כותרת!

"עשיתי שפם, אני מודה. אל תשכח שאני ממוצא מזרחי", היא צוחקת. "אצלנו השורשים הם חזקים ואיתנים וצריך לעזור להם להיעלם".

את רוצה להגיד לי שאפילו מחט קטנטנה לא נגעה לך בקמטוטי העיניים או הפה, שבאופן מחשיד אין לך, למרות גילך הבשל?

"ממש לא. סורי. זה בגנים שלי. לא עשיתי כלום, ולא שזה אומר שאני לא צריכה".

את צריכה?

"זהו, שאני לא מרגישה צורך. אני אוהבת את מה שאני רואה, אין לי בעיה עם עצמי ואני מקבלת לא מעט מחמאות על המראה שלי. למה לעשות משהו אם אפשר לדחות את זה?".

והיה ותצטרכי, תעשי?

"מבחינתי, אנסה לדחות את העניין כמה שיותר".

אל תגידי לי שאת נגד ניתוחים פלסטיים.

"ממש לא. העניין הוא שאני עדיין מרגישה כמו ילדה ולא כמו אשה בת 41. ביום שאעשה בוטוקס זה ישנה לי את כל התפיסה על עצמי. פתאום אני אהיה אשה מבוגרת שעושה טיפולים קוסמטיים".

ומה העמדה שלך בנוגע לניתוחים?

"אני בעד. אם אפשר לתקן משהו שיגרום לבן אדם להרגיש שלם עם עצמו, אז למה לא?".

אז למה לדעתך קם קול צעקה כשתוכנית כמו "הברבור" (תוכנית הניתוחים הפלסטיים מארצות הברית) נחתה בארץ?

"זאת התחסדות בעיניי. בתי החולים מלאים בלקוחות שיש להם תור לעוד חצי שנה בגלל מחסור במקום פנוי, ופלסטיקאים הם האנשים הכי אמידים במדינה. אנשים רוצים להרגיש יותר שלמים".

אני מכיר לא מעט אנשים שעברו ניתוחים אבל מרביתם לא מרגיש שום שינוי בחיים.

"הם חשבו שזה ישנה להם את החיים?".

חשבו.

"היתה להם אובססיה בראש?".

היתה.

"יפה, אז עכשיו הם גם נראים יותר טוב ובעיקר נעלמה להם האובססיה. זה לא הישג?".

הסיבה לפלישה לתיק הרפואי של דצה נובעת מהעובדה שהאשה ו"המהפך" עולים השבוע עם תוכנית יופי חדשה בשם "המראה", שעוסקת בהארד קור של תעשיית היופי - הניתוחים הפלסטיים. מדובר במעקב אחרי קבוצת אנשים (12 נשים וגבר אחד) שיוצאת למסע אינטנסיבי של ניתוחים פלסטיים (כל מנותח עבר בממוצע חמישה ניתוחים) כדי לשנות את חייהם. התוכנית, שנולדה לפני כשנה וחצי במוחה של דץ, עברה תלאות ענק שכללו חיפוש בית שידור, החלפת עורכת, כמעט התפטרות שלה, לחצים של הרשות השנייה והחבאת התוכנית בלוח השידורים של ערוץ 10, ולבסוף איומים בתביעות מנותני החסות שראו איך התוכנית מתפיידת ואיתה המימון שנתנו. אפילו המצב הביטחוני הנוכחי דחה את עליית פרק הבכורה מיום חמישי שעבר לזה שיבוא (אם ירצו השם והחיזבאללה). "בסופו של דבר הכל לטובה", אומרת דצה כמה שעות אחרי שהתבשרה על הדחייה של שידור הבכורה. "העובדה שהתוכנית עברה כל כך הרבה גלגולים רק היטיבה עימה".

איך נולד הרעיון לתוכנית?

"הרעיון התחיל כשסיימתי את החוזה שלי עם קשת, אחרי חמש עונות של 'המהפך'. אמרתי לאבי ניר (כיום מנכ"ל קשת - י.א) שאני רוצה לעשות שדרוג ל'המהפך', ולעשות מהפך אקסטרים, עם ניתוחים פלסטיים, אבל הוא דחה את הרעיון".

למה?

"הוא הסביר לי שזה לא מתאים לרוח התחנה, שזה חומר קשה לצפייה שלא יעניין את הצופים, ובעיקר שזה ערב המכרז ותוכנית כזו לא תעבור אותו. אמרתי לו תודה רבה ולהתראות, ויצאתי לחפש לי בית אחר".

מאוד אמיץ מצידך לעזוב את גוף השידור שנחשב להכי חזק בטלוויזיה הישראלית.

"באמת הייתי קצת כמו ילדה קטנה שרוצה את הסוכרייה שלה. שכחתי שאז הייתי רק בת שלוש בעולם הטלוויזיה. יצאתי החוצה והבנתי פתאום שזה מאוד לא קל".

אחרי סבב ארוך של פגישות במשרדי הפקות וערוצים שונים היא חתמה לבסוף עם המפיק איתן אבוט ממימד, שהפיק את דצה ב'המהפך' ובטקס מלכות היופי שהיא מנחה בשלוש השנים האחרונות. בשלב זה המצב הרפואי של התוכנית רק הלך והידרדר. בית החולים שהיה אמור לקיים את הניתוחים פרש ערב יום הצילומים הראשון, והפרויקט נאלץ לחכות עד שיימצא בית חולים חדש. "הבעיה הכי גדולה של התוכנית היא העובדה שמלכתחילה היא הוגדרה על ידי התקשורת כתואמת 'הברבור', למרות שלא היתה כוונה לעשות משהו כזה", אומר אבוט.

"זימנו אותי לעשות סדרה דוקומנטרית, איכותית שמספרת סיפור על אנשים עם הקשיים שלהם והדרך לפתרון, וזה מה שקסם לי מאוד", מעידה הילה שלזינגר, שהיתה העורכת הראשונה של התוכנית, לפני שהוחלפה. "הפרקים שהכנתי היו מצוינים, איכותיים, בעלי סיפורים מעניינים ומאוד רגשיים. אבל ברגע שההפקה החליטה להפוך את הסדרה לעוד סוג של ריאליטי באוריינטציה אולפנית החלטתי שאני מפנה את המקום".

"מההתחלה דובר על תוכנית דוקומנטרית, וזאת הסיבה שיוצרת התוכנית היתה הילה שלזינגר, שנבחרה בהתאם לדרישות ההפקה", אומרת דץ. "מעולם לא דובר על כך שאנחנו עושים תחרות במסגרת התוכנית כמו ב'הברבור'. כל מה שעשינו היה לקחת 12 אנשים ממקומות שונים, ולהציג את השינוי שלהם ממקום אנושי לגמרי".

אחר כך צצו בעיות התוכן שכמעט גרמו לדצה להשאיר את המפתחות על שולחן הניתוחים. "העורכת הראשונה של התוכנית ואני לא ראינו את הקונספט באותה עין. אני רציתי שזה יהיה סיפור אנושי וחם שילווה תהליך של חודשיים שבסופו יש גילוי מול המראה וליווי לבית המשפחה, והיא רצתה שזה יהיה משהו דוקומנטרי".

לי זה נשמע בדיוק אותו הקונספט.

"היא רצתה את זה עובדתית, בלי רגש, ושאני אקריין את זה. ואני רציתי את זה מרגש ועם המון דרמה, וללוות את המנותחות".

בקיצור היא רצתה אותך בחוץ ואת רצית להיות על המסך.

"ממש לא. תאמין לי שקיבלתי אחרי 'המהפך' המון הצעות להגשת תוכניות, אבל התעקשתי כמו מזל שור אופייני, ללכת על התוכנית הזאת. זה מה שרציתי לעשות. אני לא עושה טלוויזיה סתם בשביל להיות בה, אני עושה מה שמדבר אליי. הלכתי איתה למרות שלא היה לי קל עם זה. אני אדם מקצועי ועושה מה שאומרים לו. אחרי שצילמנו הכל והתוכנית הראשונה נערכה, ישבתי לראות ולא אהבתי את התוצאה".

מה למשל?

"לא היה בזה שום מתח או דרמה. זה לא היה מסקרן. זו היתה סתם תוכנית על ניתוחים פלסטיים. זה היה משעמם. הצופים ראו את המנותחת כבר לפני החשיפה. דברים כאלו".

השינוי התפיסתי נולד אחרי שדצה התחילה לבצע הקרנות פרטיות לחברים. בין הצופים היו בני הזוג תמרה סלם ואורי גרוס, שעבדו עם דצה במסגרת "המהפך". "תוך כדי שהם צפו בפרק הם התחילו לדבר בינם לבין עצמם על מה היה אפשר לעשות. אמרתי להם, למה שלא תקחו ותצילו את זה? וזה מה שהיה. תמרה מונתה לעורכת, הוספנו יום אולפן שבו יש ראיון עם הבנות אחרי חצי שנה, בוצעה עריכה מחודשת, הוספנו קריינות ומוזיקה הולמת, והיום אני מאוד מרוצה מהתוצאה. זה הכי קרוב למה שפנטזתי עליו במגבלות החומרים שצולמו".

ולמרות כל התלאות ערוץ 10 לא ממש עושה לזה יחסי ציבור מסיביים. בקושי יש פרומואים, וזה משודר בשעה 23:00 בלילה. זה מאכזב?

"היו לי כל כך הרבה אכזבות עם התוכנית הזו, שמה זאת עוד אכזבה קטנה? אני מאמינה שמי שירצה לראות את זה יגיע לזה בכל שעה".

"אנשים בערוץ 10 קיבלו החלטות בעקבות הפרסומים, כי הם מצאו את עצמם מתמודדים עם דימוי בעייתי של תוכנית", אומר אבוט. "באופן תיאורטי בערוץ 10 אמרו שהם לא יעלו גרסה ישראלית ל'הברבור'. בשורה התחתונה, מותר לזכיין שלא היה שותף לתחילת הפרויקט לבקש שינויים".

"כשראינו את התוכנית בפעם הראשונה ביקשנו שימתנו מעט את הקטעים הגרפיים של הניתוחים כי ממש מראים שם איך שוברים את האף, ויש אנשים שקשה להם לראות את זה", נזכרת איילת מצגר, מ"מ מנכ"ל הרשות השנייה וסמנכ"ל הטלוויזיה של הרשות. "כשנודע לנו שזה משודר ב-23:00 נרגענו".

אחרי כל התלאות שעברת, עכשיו גם החיזבאללה מעכב עליית התוכנית. מישהו עשה לך שחור?

דץ: "אתה רואה מה זה? עכשיו גם ארגנו לי מלחמה. זו בהחלט תקופה לא נעימה, אבל כולנו נעבור את זה. לגבי התוכנית אני מאמינה שכל עכבה לטובה, ובסופו של דבר היא תשודר".

סיפור התלאות והמאבק שעברה דץ עם התוכנית הוא סוג של מטאפורה לסיפור הקריירה שלה. סיפור של קריירה בת 20 שנה, עם מאבק הישרדותי, בוז, חוסר פרגון מצד קולגות בתחילתו וכיבוש יעדים עד להפיכתה לאחת ממנחות הטלוויזיה החמות ביותר, ולחצי מצמד שנחשב למעצמה כלכלית בתעשיית הבידור בזכות סדרת קלטות הילדים "טיף וטף". גם אם דץ ודצה הם לא כוס התה שלכם, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשניים יוצרים, פועלים, בועטים ומגלגלים לא מעט כסף בתעשייה אכזרית שבה טאלנטים נעלמים כשם שהם נולדים. "ההתחלה היתה מאוד קשה. עברנו הרבה תלאות ורגעים משפילים. 

אורנה ומשה דץ (צילום: רפי דלויה)

 אני זוכרת שפעם היה מופע בחו"ל שלקחו אליו את הזמרים הכי הכי שווים באותה תקופה. המפיק שהכיר אותנו לקח אותנו כדור הצעיר, וכשהגענו למלון באה אליי זמרת מפורסמת ואמרה לי 'מה אתם עושים פה?', עניתי לה 'מה שאת עושה פה', אז היא אמרה לי 'התכוונתי את מי אתם מלווים?'. בערב לקחו את כל הזמרים למסעדה ואותנו לא הזמינו. זה היה מאוד פוגע ואני לא שוכחת את התחושה הזאת. זה הדלק שלי. בזכות זה למדתי את אחד השיעורים של החיים. אמרתי לעצמי אז שאם פעם אלוהים ייתן לי המזל להגשים את החלום שלי, אני לא אהיה כזאת. היום זה מוביל אותי ובגלל זה אני אובר-רגישה לאנשים ואובר-בוחנת את ההתנהגות שלי. אני יודעת מה הרגשתי וכמה זה לא נעים".

אורנה ומשה דץ שהפכו בשלב מסוים ל"דץ ודצה" נחשפו לקהל בשנת 1987 כששרו את "קופידון" בתחרות הקדם אירוויזיון. במשך השנים שיגרו השניים לרדיו עשרות שירים בניחוח מיינסטרים ארץ ישראלי, והופיעו בפני כל מי שרק היה מוכן לשמוע אותם. הפרגון כאמור, היה חלקי. השינוי והפיכתם לקונצנזוס קרה ב-1991, אז זכו במקום השלישי בתחרות האירוויזיון עם השיר שהפך ללהיט, "כאן". ספירת המלאי שלהם נכון להיום כוללת עשרה דיסקים, שני אלבומי פלטינה, אחד זהב, חמש קלטות "טיף וטף" ואחת של "בא לי מסיבה לי" שמכרו מאות אלפי עותקים ("בזכות 'טיף וטף' רכשנו לעצמנו קהל מבוגרים חדש, שבאו עם הילדים. זה ההישג שלנו"), מופעים בימתיים שמלווים את הקלטות, ובימים אלה הם שוקדים על סדרת קלטות חדשה לילדים שהולכת להיות גרנדיוזית אפילו יותר מהסדרה הראשונה.

נאבקתם במשך שנים כדי לזכות בהכרה מוזיקלית, והתחושה היא שמרוב עשייה שלך בטלוויזיה ושל דץ כמפיק מוזיקלי זנחתם את המוזיקה שלכם.

"ממש לא".

עובדתית אתם לא מככבים ברדיו, ומבלי להעליב, חוץ מ"כאן" אני באופן אישי לא ממש זוכר שירים שלכם.

 "אני אזכיר לך בשנייה הרבה שירים".

(מתחילה לשיר)

"אתה בליבי אתה הילד שלי...".

הממ... לא זוכר.

"בתפילה...".

לא זוכר.

"כך אלוהים ברא אותנו".

נשמע מוכר...

"כל מה שקדם, שקדם".

מכיר!!!

"על מפתן יומך...".

צעצועים אלפיים...

"יש לנו לא מעט שירים מוצלחים. נכון שבשנים האחרונות קצת התרחקנו מזה כי היינו עסוקים בפרויקטים אחרים, אבל מבחינתי אני קודם כל זמרת ואני חוזרת לזה בקרוב".

כלומר?

"התחלתי לאסוף חומרים לאלבום סולו".

דץ ודצה נפרדים?!

"ממש לא נפרדים. אני רוצה עכשיו לשיר לבד וזה לא אומר כלום על העבודה המשותפת שלנו. זה פן נוסף בדברים שאני עושה".

ואיך היית רוצה שזה יישמע?

"הכי אני בעולם. אשה בת 40 שלא הולכת להתחפש. הייתי רוצה שזה יהיה עם כל השירים שאני שומעת ואומרת לעצמי 'כזה אני רוצה'".

כמו מה?

"כמו שירים של יהודית רביץ, מירי מסיקה, איה כורם, קרן פלס, חמי רודנר, מיקה קרני ודנה ברגר. שירים שהולכים איתך. בינתיים דיברתי עם יוני בלוך, אוהד חיטמן, פיטר רוט ואני מקווה באזור אוקטובר להיכנס להקלטות".

יש טעויות שעשית בעבר בקריירה המוזיקלית שלך ושהיום תימנעי מהן?

"תשמע, זה לא סוד שלא את כל השירים שהקלטתי עד היום אהבתי, או התחברתי אליהם. כשעושים שירים בשניים צריך להתחשב בפרטנר ולהתפשר לפעמים. הפעם אני לא מתכוונת לוותר. אני יודעת שאני רוצה לספר סיפורים של חיים, זוגיות, יחסים, ולא לשיר על פרפרים, טבע ו...".

"חופים"...

"'הם לפעמים געגועים לנחל'. שזה שיר יפה אבל לא נראה לי שהוא יהיה בתקליט שלי".

שלוש תכונות אופי בולטות במפגש עם אורנה דץ. חיוביות אינסופית, חוש הומור ופתיחות.

ללא ספק, תכונות אופי שלא פוגשים כל יום אצל טאלנטים בתעשיית הבידור, שדואגים לטפח את התדמית שלהם, לדבר כמה שפחות ולטשטש את חייהם. דצה ברורה וגלויה כמו ספר פתוח. יש שיאמרו פתוחה יתר על המידה, וזוכה לחשיפת יתר במדורי הרכילות כתוצאה מחברותה הקרובה ללא מעט מפורסמים. עם ג'ודי מוזס-ניר-שלום, חברתה בעשור האחרון, היא צילמה השבוע פיילוט לתוכנית לייף סטייל שמיועדת לשידור בקשת (ספיישל "המהפך" צפוי גם הוא בחודש אוקטובר, במסגרת חודש האופנה של קשת) ושאר הקליקה המקיפה אותה כוללת את משפחות יצפאן, הררי, רביבו והצלע החדשה והצעירה, אגם רודברג.

מה הקטע עם אגם? היא בת 20 ואת בת 40.

"היא מקסימה וזה הכל".

ואתן באמת חברות?

לא לשימוש אורנה דץ (צילום: רועי חביב)

"מאוד".

את על תקן אחות בוגרת?

"לא. אין לנו יחסי אחיות או אמא ובת אלא חברות".

את אשכרה מתקשרת אליה ואומרת לה "אל תשאלי אבל אתמול צרחתי על דץ ורבנו"?

"אתה מקצין, אבל כן. בעיקר אני מייעצת לה".

אז אתן אחיות.

"ממש לא. היא בחורה חכמה ובוגרת. יש חיבורים בחיים שלא צריך להיאבק כשהם קורים ובטח שלא צריך להצדיק או להתנצל עליהם. אני גם לא מרגישה צורך להתנצל על החברים המפורסמים שיש לי. זה מאוד טבעי. אני 20 שנה במקצוע ואני מכירה אנשים. את יצפאן אני מכירה מהימים שהיינו בלהקה צבאית, ושהוא היה מבקש ממני כמה שקלים לאוטובוס".

הקליקה שלכם די מעניינת את מדורי הרכילות.

"אנחנו מעניינים אנשים".

את מציצה בתגובות עליכם באינטרנט?

"משתדלת שלא. אני פשוט לא מאמינה מאיפה מגיע כל הרוע הזה. אני משתדלת להתרחק מרוע. אחרי הביקורות של הדיסק הראשון שלנו, אמרתי לדץ שאני לא רוצה את המקצוע הזה. לא הפסקתי לבכות ושאלתי את עצמי למה אני צריכה להיכנס מתוך בחירה לכאב, אבל הוא לא ויתר לי. אני הייתי מוותרת מזמן כי ברגע שפוגעים בי במבט הכי קטן אני נעלמת".

ומה יהיה בבוקר שבו יופיעו הביקורות על "המראה"?

"מתחסנים עם השנים וכשאתה שלם אתה פחות נפגע. חשוב לי יותר שהקהל יחבק את התוכנית".

יבאס אותך אם הם לא יחבקו את התוכנית?

"בטח, זה בייבי שלי. עשיתי את התוכנית לקהל ולא למנהלי הערוצים. אני חושבת שהתוכנית הזאת טובה ושהיא למעשה הסיפור של עם ישראל". 

"ספר שמדבר על גלגולי נשמות ותיקונים. ספר שהשפיע על החיים שלי כי קיבלתי המון דברים לחיים".

"משחק ותסריט מעולים. איכות של חוץ לארץ".

סרט: "מחול הפגיונות"

"דץ מטפח בבית ספריית די.וי.די עצומה. בזכותו אני רואה סרטים, וזה סרט שהלך איתי שבועות אחר כך. האפקטים, הסיפור והנושא מהפנטים".

"המילים שלה נוגעות בי ומבחינתי זה כישרון מאוד גדול. היא יוצרת אמיתית. אם יש משהו שאני מקנאת בו הוא באנשים שכותבים, יוצרים ורוקדים".