רכס לבן מתרומם מערבית לירושלים, מתחת להר אורה ויד קנדי, ובמתינות משתפל עד שער הגיא, שם נפתחת שפלת יהודה. שמו של הרכס, כמו גם שמם של המעיין והעמק הזורמים בתחומו, ניתן בשל צבעו של סלע החוואר הצובע בלבן את ההר.
לתשומת ליבכם: במקום אין שירותי הצלה והרחצה והטיול הם באחריות המטיילים. כמו כן קיים איסור לשתות ממי הבריכות והמעיין.
אל המעיין: הגעה עם הרכב עד לבריכות עצמן.
על המעיין: כ-100 מעיינות שכבה יש בהרי ירושלים ויהודה, עין לבן הוא אחד היפים מביניהם. מי המעיין זורמים אל בריכות האגירה בתעלה פעילה שאורכה כ-40 מ'. בשנים האחרונות החליטו צעירי ירושלים וסביבתה לשפץ מעיינות ולשחזר את בריכות האיגום הקדומות, ששימשו להשקיית הגידולים החקלאיים.
מפלס המים: במקום שתי בריכות, אחת עם מים רדודים המתאימה לילדים קטנים, והשנייה רחבה יותר ועמוקה (כמטר וחצי).
מפלס הצפיפות: המקום מוכר לתושבי ירושלים. בימי שישי מגיעים לשם מבקרים רבים.
מפלס צלילות: המים אמנם נראים ירוקים, אך הם צוננים ומרעננים לטבילה ושחייה.
מה עוד? במקום חורש טבעי של עצי אלון, אלה וחרובים, ואף בוסתן ובו נטיעות של תושביו הקדומים של האיזור - עצי שקד, אגוז ותאנה. לצד הבריכות יש משטח עפר גדול ומוצל המתאים לפיקניקים, אך אין בו שולחנות. הבאים ברכב 4X4 יכולים להמשיך בדרך העפר מהחניון לעין אל בלאד או ליד קנדי. זהו גם מסלול מצוין גם לרוכבים על אופניים.
לא לשכוח: אין איסור על הדלקת אש באזור, אבל צריך לעשות זאת בזהירות רבה. למרות שבמקום יש מים זורמים, מדובר בסביבה יבשה והצמחייה יכולה להתלקח בקלות.
איך מגיעים: נוסעים על כביש בגין דרום, יורדים ביציאה האחרונה לכיוון קניון מלחה עד לגן החיות התנכ"י. מקצה מגרש החנייה של גן החיות מתחילה דרך עפר כבושה, המתאימה לנסיעת כל הרכבים. דרך זו נקראת "דרך נדב", ע"ש לוחם הצנחנים נדב אלעד שנפל בפעילות מבצעית בחברון. משפחתו של נדב מתחזקת את הכביש ואת הבריכה לזכרו. אחרי כ-5 דקות נסיעה מגיעים לחניון קטן ומאולתר, שם יש שילוט לעין לבן. טיפוס של שתי דקות במדרגות מוביל לבריכות. ניתן להגיע ברכבת מתל אביב וללכת ברגל (כרבע שעה) עד למעיין.
מפת טיולים וסימון שבילים: מפה מס' 9, מבואות ירושלים.
נהניתם? אנא אפשרו לבאים אחריכם ליהנות גם כן. איספו את הליכלוך והפסולת. חבל שמקומות חמד כאלה נעלמים מתחת לערימות הלכלוך.
