הבון טון הנוכחי הוא להתפלא. מה, זה עדיין לא נגמר? איך הם ממשיכים לירות רקטות? איך צה"ל, הידוע גם בכינוי "החזק במזרח התיכון", לא זימבר להם, לאיכרים השיעים האלה, את הצורה? הרי במלחמת ששת הימים גמרנו שלושה צבאות ערביים צ'יק-צ'ק.
אז לגבי ששת הימים, זה נכון. והנה עוד נתון: בששת ימי המלחמה נפלו כ-800 ישראלים. עוד 3,000 נפצעו. וזה עוד במלחמה שמוגדרת כמוצלחת ביותר בתולדותינו, שקרבות האוויר והקרקע שלה נלמדים מווסט-פוינט ועד פו"מ. במלחמה משלמים מחיר דמים, גם אם אתה מנצח - וצודק.
מלחמת לבנון השנייה קשה לעיכול. קודם כל, הנפגעים מגיעים מקרב האזרחים בעורף והחיילים כאחד. אין חזית, יש חזיתות. מחצית ממדינת ישראל חיה את חייה בפחד יומיומי, מחצית ממשיכה את חייה כרגיל. בנהריה רבים במקלט מי יילך למכולת. בתל-אביב המקלט הוא זיכרון עמום ממלחמת המפרץ של 1991.
עבור חלק גדול מדי מהמדינה הזו, נדמה ש"מלחמה" זה שם קוד למשחק וידאו, שבו צריך לנצח במהירות ובהחלטיות את ה"באד גאי", לקרוא את הכיתוב "גיים אובר" וללכת לחטוף משהו לאכול. כבר כתבתי כאן
שככל הנראה, צריך כל דור ללמוד מחדש שלחיים במזרח התיכון יש מחיר. זה אומר גם שבכל דור ודור יש מלחמה של אין ברירה. ושלא ימכרו לכם אחרת.
במלחמת לבנון השנייה, יש ברירה בטקטיקות: יותר כוחות קרקע בשטח או פחות, יותר הפצצה של תשתיות אזרחיות או פחות - אלו סוגיות שכדאי ורצוי להתווכח עליהן. אבל אסור לשכוח כל העת שהמטרה היא צודקת, ראויה, ושחלק נכבד מהעולם מביט אלינו בדאגה כשהוא יודע זאת.
ויכול גם ראש הממשלה אולמרט לומר זאת בגלוי, קבל עם ועדה: נכון, החיילים החטופים היו הקש ששבר את גב המטכ"ל. אבל
| תשובה מהכיכר |
|
| על מה אנחנו מפגינים / יובל בן-עמי |
|
בכל יום שעובר, שוחרי השלום בביירות שונאים אותנו קצת יותר |
| לטור המלא |
|
|
|
בחטיפתם חשפו לעינינו את האמת: איראן בנתה לעצמה בעשור האחרון בסיס כוח אימתני בגבולנו הצפוני, ופעלה לשנות באופן ממשי את מאזן האימה במזרח התיכון. שינתה, חימשה, הסיתה - ולא שילמה שום מחיר.
סוגיית המחיר היא המטרידה ישראלים רבים, ואני ביניהם. לא בכדי הגיעו בשבת אלפי ישראלים להפגין בתל-אביב נגד המלחמה. רבים במחנה השמאל מרגישים שהמחיר שמשלמים האזרחים הלבנונים על המלחמה גבוה מדי. שמספר האבידות בצד השני איבד פרופורציות. שחיל-האוויר של חלוץ חוזר לימיו הרעים בשטחים. אלה טיעונים כבדים, וכל מה שנותר לי לומר בתגובה אלו שתי מילים: סעו לצפון!
באמת. קחו יום חופש מהעבודה וסעו לחיפה, לנהריה, לכרמיאל או לצפת. אתם תחזרו אנשים אחרים. אתם תבינו מה זו מלחמה, להבדיל
מאותו משחק וידאו שקיים אצלכם בראש. אתם תבינו שחצי מהמדינה הזו לא יכול לאפשר לעצמו את הלוקסוס של לקחת יום חופש מהעבודה כמוכם, או לדאוג לאזרחים המארונים או הסונים או השיעים במדינה שמצפון. כי הישראלים בצפון דואגים בימים אלה בעיקר לילדים שלהם ומחזיקים אצבעות לחיילים שלנו, שיעשו את העבודה ויחזרו הביתה.
המלחמה הזו לא תיגמר מהר, כי ככה זה במלחמות - גם אם הן צודקות. אז סעו לצפון, עוד יש זמן.
