מדריך: ארגוני סיוע לאנשים עם צרכים מיוחדים

אי-הסדר ותחושת אובדן העשתונות השוררים ביישובי הצפון השכיחו מסדר היום המלחמתי שלנו את מי שממילא לא זוכים לתשומת לב גם בימים כתיקונם: הנכים, בעלי המוגבלויות, נכי הנפש, האוטיסטים והמפגרים. האירועים הביטחוניים הקשים חשפו עצב רגיש ובלתי מטופל בחברה הישראלית, והפכו את מצוקת האוכלוסיות הללו לבלתי נסבלת. אולם כבר מראשית השבוע שעבר, נרתמו כמה עמותות וארגונים לסייע לאנשים הנתונים במשבר של ממש.

"נכה שחי בקריית-שמונה ולא יכול להגיע למכולת כיוון ששעות הפתיחה שלה מוגבלות, או לא מסוגל להסתובב באזור מגוריו כדי לחפש כספומט פועל, או שפשוט אינו רוצה להתרחק מהמרחב המוגן כיוון שאינו יכול לרוץ אליו במקרה של אזעקה - נמצא בבעיה אמיתית", מתאר בכאב רוני שכטר, יו"ר "מטה מאבק הנכים" שפתח מוקד תמיכה בשל המצב. "לנכה הזה, שאינו מוכר למוסדות כיוון שבימי שגרה הוא מסתדר עצמאית, אין אוכל ותרופות. הוא זקוק לעזרה".

אל קו התמיכה לאנשים בעלי מוגבלויות שמפעילה מראשית השבוע שעבר "החברה למתנ"סים" זורמות מאות פניות, חלקן מכמירות לב במיוחד. אחת מהן היא של יוסי (שם בדוי), נפגע נפש המתגורר בחיפה ונמצא כבר שבוע במצב קשה של חרדה. "מאז שהחלו האיומים על נפילות הטילים, אני לא מסוגל לצאת מהבית", הוא סיפר לאנשי המקצוע המפעילים את המוקד. "מוצרי המזון בבית שלי כמעט אזלו והתרופות הפסיכיאטריות בהן אני משתמש כבר נגמרו".

אנשי המוקד מסבירים כי במצב כזה המחסור בתרופות יוצר חוסר איזון ביוכימי ומגביר את המצוקה, שמעצימה את התקפי החרדה ואת תחושת הבדידות - וחוזר חלילה. יוסי סיפר שהגורמים בהם הוא נעזר בזמן שגרה אינם זמינים בימים אלו. שיחתו התקבלה כבר בשעות הבוקר, מה שאפשר המשך טיפול מידי. באמצעות המתנ"ס המקומי אותר מתנדב שהגיע לבקר את יוסי ואף רכש עבורו תרופות ומזון. בנוסף הוצע לו לחשוב על פעולות מרגיעות שיוכל לעשות בתוך הבית, ואף ליצור קשר עם חבר רחוק עמו יוכל לפחות לשוחח בטלפון.  

"לעתים נדרש פתרון מידי ולעתים די בהקשבה". מוקד "החברה למתנס"ים"