התקשורת בכלל והאינטרנט בפרט ממלאים תפקיד חשוב במלחמה בין ישראל לחיזבאללה בצפון הארץ ובדרום לבנון - ומשמשים כנשק פסיכולוגי וככלי לזריעת דיסאינפורמציה ודמורליזציה בשני הצדדים. אך השליטה בתקשורת אינה נתונה בידי הממשלה הישראלית ואף לא בידי ממשלת לבנון או החיזבאללה (על אף
השידורים הנמשכים של אל-מנאר). הפעם ניצבים בשני צדי המתרס גולשים ובלוגרים מעדכנים ומפרשים את המלחמה המשתוללת מבעד לחלון ביתם.
בימים הראשונים לאחר פרוץ הלחימה בצפון ב-13 ביולי, בעקבות התקפה של ארגון חיזבאללה על סיור של צה"ל בתוך גבול ישראל, חטיפת שני חיילים והריגת שלושה, דיווחו כלי התקשורת - בטלוויזיה, ברדיו, באינטרנט ובדפוס, על מיקום נפילות קטיושות. רבים הביעו תרעומת - ובצדק - על המידע המודיעיני היקר הזה - הניתן חינם לחיזבאללה, ועשוי לאפשר לאנשיו לכוונן את הטילים לאתרים אסטרטגיים.
הצנזורה הצבאית פירסמה הוראות חדשות, לפיהן אין לנקוב בשמות אתרי הנפילה המדויקים של הקטיושות, ולהסתפק באזכור שמות של ערים גדולות בלבד, ואם מדובר ביישוב קטן, יש לציין את האיזור הכללי. נוסף על כך, הצנזורה אסרה לדווח על נפילות טילים על מתקנים אסטרטגיים או בסיסים צבאיים (אם היו כאלה), על ביקורי בכירים בצפון עד לסיומם, ועל שחרור התושבים מהמקלטים, כדי להקשות על הפגיעה בהם.
ההנחיות האלה - חשובות ככל שיהיו - מתאימות יותר למציאות התקשורתית של שנות ה-90, אז מספר המחוברים לאינטרנט היה קטן, ושיעור הגולשים הכותבים וקוראים בפורומים ובבלוגים היה זניח. בפועל, אם ביקרו אנשי החיזבאללה באתרים קהילתיים כמו רוטר.נט, ישראבלוג או תפוז, נגלה לעיניהם שלל רב - מידע מדויק המפר את כל הוראות הצנזורה - שפירסמו גולשים המתגוררים באיזור.
הצנזורה מודאגת
אנשי הצנזורה הצבאית פנו אתמול (א') לאנשי אתר "תפוז"
בעקבות מידע שפורסם בקומונת "חדשות בזמן אמת".
הקומונות בתפוז הן איזורים קהילתיים אשר גולשים פותחים באופן אוטומטי והם מנהלים אותן עצמאית. בסוף השבוע התפרסמו בקומונה תמונות וכתובות של נפילות טילים על ידי גולשים מכל איזור הצפון. לעיתים אף דווח על פגיעות בנפש והרוגים לפני הדיווחים הרשמיים של מגן דוד אדום וכוחות הבטחון.
"הם ביקשו לחדד מה מותר ומה אסור", אומר ל-ynet עורך "תפוז", ניר אופיר, "הם רצו לברר מי עומד מאחורי הקומונה וביקשו מאיתנו לסנן את התכנים המתפרסמים. הסברתי כי הקומונה מופעלת על ידי גולשים ואנחנו לא יכולים לשלוט בתכנים המתפרסמים".
בעקבות הפנייה נוספה ההוראה הבאה לכל דף כתיבת הודעה בקומונה: "לאור המצב הביטחוני, חל איסור מוחלט על כתיבת מיקום נפילת רקטות".
לדברי אופיר, "מלבד ההודעה שפירסמנו, גילינו שאנשים התחילו להפעיל צנזורה עצמית ולא לפרסם מידע על נפילות. אנשים מתחילים להיות מודעים לסכנות וזה קורה פחות".
אופיר סבור כי בעוד הגישה המסורתית של הצנזורה הצבאית היא כי לא ניתן לסנן הודעות המתפרסמות בפורומים, הפנייה האחרונה עשויה להצביע על שינוי כיוון. "אני לא חושב שהם מאמינים כי אפשר לפקח על כל התכנים המתפרסמים בפורומים. הם בעיקר מבקשים לעורר את מודעות הגולשים לנושא". על פי בדיקת ynet, אתרים אחרים טרם קיבלו פניות דומות מהצנזורה.
לא הפעם הראשונה
לא מדובר בפנייה ראשונה מסוגה. לקראת מלחמת המפרץ השנייה, הצנזורית הראשית לשעבר, תא"ל רחל דולב, שלחה מכתב
לכלי תקשורת בישראל, בהם, לראשונה, גם פורומים פופולריים באינטרנט, המפנה את תשומת לבם להנחיות הצנזורה עקב המצב הביטחוני, לפיהן אין לפרסם סודות צבאיים ערב מלחמה.
הצנזורה, הפועלת מכח תקנות הגנה לשעת חירום (1945), אוסרת על כל אדם לפרסם מידע שהצנזור לא אישר ואינה מוגבלת לכלי תקשורת בלבד.
תקנות אלה קובעות כי הצנזור רשאי לאסור על פרסום כל מידע שעלול לסכן את שלום ציבור או לפגוע בביטחון ישראל. כל אדם שמפרסם מידע תוך הפרת צו הצנזור ייאשם בעבירה על פי התקנות האלה. אך הבעיה העיקרית של הצנזורה אינה הסמכות אלא יכולת האכיפה, שהופכת מסובכת במיוחד באינטרנט.
_a.jpg "הגולשים מתחילים להפעיל צנזורה עצמית צילום: עדי ארקין")
