בעקבות החשד להטרדה מינית שביצע השר רמון, והותר היום (יום ג') לפרסום, לפיו צעירה שעבדה במשרד ממשלתי טוענת כי השר ניסה לנשקה באופן אגרסיבי, בניגוד לרצונה, עולה שוב השאלה איפה עובר הגבול בין הבעת חיבה לגיטימית ובין הטרדה מינית?
עו"ד ציון אמיר, מומחה למשפט פלילי, מנסה לענות על השאלה ומבהיר את לשון
| הטריד? |
|
| נחקר חשד להטרדה מינית שביצע השר רמון / אבירם זינו ואפרת וייס |
|
הותר לפרסום: צעירה שעבדה במשרד ממשלתי טוענת כי השר חיים רמון ניסה לנשקה באופן אגרסיבי, בניגוד לרצונה. מקורבי רמון: לא היו דברים מעולם |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
החוק: "באופן עקרוני, עבירה של הטרדה מינית יכולה להתקיים בכמה סיטואציות. אחת מהן היא כאשר יש יחסי מרות בין המטריד למוטרדת. בסיטואציה כזו, מצב המטריד הוא לא קל, משום שכשיש יחסי מרות, גם אם לכאורה יש הסכמה של המוטרדת, עדיין יכולה להתקיים עבירה של הטרדה. החוק מכיר בכך שהמוטרדת לא תמיד יכולה לבטא התנגדות מול איש מרות והסכמה שלה עלולה להיות הסכמה פורמלית ולא אמיתית, ולכן איש מרות כזה יכול למצוא עצמו בבעיה גדולה אם אכן ימצא שיש קשר ביניהם".
עו"ד אמיר ממשיך: "יש עבירות אחרות של הטרדה מינית שלא קשורות ליחסי מרות. מקרה אחר למשל, החוק אוסר על התייחסות מינית או הצעות מיניות חוזרות ונשנות מצד המטריד למוטרדת. זה יכול להיות בין כל שני אנשים, אם המטריד מציע הצעות מיניות או מביע התייחסות למיניות של המוטרדת ואז המוטרדת מבהירה שאינה מעוניינת".
לגבי המקרה של רמון הוא אומר: "אין לי מספיק מידע לגבי המקרה של רמון וזה יכול ליפול לשתי הקטגוריות. אם מדובר ביחסי מרות, אז זו בעיה גדולה יותר, אבל אם אין יחסי מרות עם המתלוננת, אז התלונה צריכה לעמוד בשתי תנאים: ההתייחסויות למיניות צריכות להיות חוזרות ונשנות (התייחסות חד פעמית אינה מספיקה), והתנאי השני, שהמתלוננת הביעה חוסר הסכמה. אם חוקרים אותו על מעשה מגונה, זה יותר חמור. נשיקה על הראש זה גבולי, על המצח זה גבולי, על השפתיים זה מעשה מגונה. ובמקרה כזה, יהיה לו מאוד קשה".
מאחר ומדובר בשר המשפטים עו"ד אמיר בטוח שינהגו ברמון ב"רגישות הראויה", לאחר שיגבו עדות של המתלוננת ואת עדותו שלו. בנוסף הוא אומר כי החוקרים ינסו לברר אם יש עדים מהמעגל הראשון או השני ששמעו מהמתלוננת מה קרה, וכדי לבדוק את האמינות ינסו גם למצוא ראיות חיצניות כמו הקלטה או עדי ראייה שהיו נוכחים.
"זה מאוד משנה אם האירוע היה במקום ציבורי או אם רק שניהם היו נוכחים", מסכם עו"ד אמיר. "במקום ציבורי הוא יוכל לטעון שזה היה תמים, אם זה רק שניהם, זו מילה שלו מול מילה שלה".
אנשי ציבור צריכים להיזהר זהירות יתרה
באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שמחים על כך שעל אף המלחמה, ההטרדה המינית לכאורה של חיים רמון עלתה לסדר היום. דוברת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית שרון מייבסקי: "לפני כשבועיים כולם דיברו על הנשיא קצב ואז נפלו הקטיושות ואנשים שילמו בחייהם, והנושא נדחק הצידה. טוב לראות שעדיין מתעסקים בנושאים האלו".
מייבסקי מתייחסת למקרה הספציפי של רמון ואומרת: "האיגוד מצטער לשמוע שיש תלונה נגד עוד נציג ציבור. אנחנו מחכות לראות לאן תתפתח החקירה ומזכירות לכולם שמרכזי הסיוע 1202 עובדים גם בעיתות מלחמה".
לגבי סוגיית הנשיקה אומרת מייבסקי: "אני חושבת שכל נשיקה שמישהו מעניק
למישהי או למישהו בניגוד לרצונה, זו הטרדה מינית. כל מגע שנעשה בניגוד לרצונו של אחד מהשניים – נשיקה, חיבוק, נגיעה או אמירה צריכה להיעשות בהסכמה של שני הצדדים. זה מאוד פשוט".
מייבסקי מספרת על כך שאישה החווה הטרדה מסוג זה נכנסת למצב נפשי קשה: "ברמה הבסיסית יש כאן תדהמה מאוד גדולה כשאת מוצאת את עצמך מול סיטואציה כזו. את מופתעת ונטולת יכולת להגיב. אף אחד לא יכול להתכונן לזה, ולכן זה תמיד קשה. ישנן נשים שמסתגרות, ישנן כאלה שמחפשות דווקא קרבה של אנשים אחרים, ישנן כאלה שפונות למרכזי סיוע, זה מאוד אינדיבדואלי. ברגע שמישהו עושה משהו בניגוד לרצוני, החל במילים, מגע נשיקה חיבוק או מעשה מגונה, התחושה הבסיסית היא שהבחירה נלקחה ממני ושהשליטה על הסיטואציה אינה בידיי. אף אחד לא אוהב להיות במצב כזה, לא אישה ולא גבר. אנשי ציבור צריכים להיזהר זהירות יתרה בכל הנושא הזה".
