מחכים לגאידמק במקלט
קשישים, עולים וחד-הוריות לא יכולים לנדוד דרומה למשפחה או למלון. איפה המדינה? סומכת על יוזמות פרטיות
השינוי שחל בעמדות החברה הישראלית בא לביטוי, בין השאר, ביחס לתושבים שעזבו את הערים הסובלות מפגיעות טילים ועברו להתגורר באזורים בטוחים יותר, במרכז ובדרום. מי זוכר עדיין את ביטויי הגנאי שהטיח ראש העיר תל-אביב, שלמה להט (צ'יץ), בתושבים שנטשו במלחמת המפרץ ועקרו לאילת או לירושלים? כעת מעודדים ראשי הערים את התושבים להתפנות, וכך מתרוקנות קריית-שמונה, צפת, נהריה, טבריה וחיפה מתושביהן.
אין כמובן רע בכך, שהתושבים עוקרים למרחבים בטוחים כדי להגן על משפחותיהם ועל השקט הנפשי שלהם. ואולם, מרבית המשפחות שהתפנו הן מן המעמד הבינוני והגבוה. משפחות שיכלו להזמין חדרי מלון באילת ובתל-אביב, או למצוא מקלט בבתי חברים וקרובי משפחה. מי שנשאר בערים הפגועות הללו הם בעיקר הקשישים, העולים ומשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך.
בצפת, למשל, יושבות במקלטים הציבוריים המשפחות החלשות. במשך שבוע הצטופפו בהם אימהות חד-הוריות לצד נרקומנים, חסרי בית, משפחות דתיות מרובות ילדים ואחרים, ואיש לא פתח את דלתות המקלטים במשך שבוע, כדי לבדוק מה צרכיהם. האם יש מזון לכולם ומזון לתינוקות בפרט? האם היו להם חיתולים להחלפה ותרופות? גם אם הבנק היה מגיע אל המקלט עצמו לא הייתה בכך תרומה, כי לרובם אין חסכונות לשחרר כדי לרכוש מזון ותרופות, שהרי רוב יושבי המקלטים הציבוריים חיים מקצבאות בלבד.
פעילותו המבורכת של המיליונר הישראלי ארקדי גאידמק, שהקים בניצנים כפר נופש למשפחות מהצפון שלא נמצאה להן מסגרת בטוחה אחרת, מעידה על כך שהמדינה סומכת על יוזמות פרטיות ואינה מטריחה עצמה לפעול כפי שפעל אדם פרטי ביעילות ובנחרצות לטובת אזרחים נזקקים. מיליון שקל ליום עולה לארקדי גאידמק להפעיל את מחנה הנופש בניצנים, והוא לא פנה לרשויות בבקשה להתחלק איתו בהוצאות.
הפער החברתי-כלכלי בישראל, שהוא מן הרעות החולות הקשות ביותר המאיימות על הביטחון הלאומי של החברה הישראלית, התרחב לאין שיעור, ואין ספק כי לאחר שוך הקרבות - ישוב וידון בשיח הציבורי הישראלי. עד אז נותר רק לשאול, מי יגל עפר מעיניך, מדינה יקרה שלי?
פרופ' עליזה שנהר, נשיאת המכללה האקדמית עמק יזרעאל וסגנית ראש העיר חיפה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
