הסוד הגדול: מהיכן משדרת "אל-מנאר"?

התעלומה שמאחורי תחנת אל-מנאר: היכן מסתתרות תחנות השידור של חיזבאללה, "אל-מנאר" ו"א-נור"? "א-שרק אל-אווסט" דיווח כי איש לא יודע היכן ממוקמת התחנה, ואפילו לא אורחיה שמובאים אליה "בהתאם לנהלים המסובכים המונעים מהם לדעת היכן היא ממוקמת". זאת ועוד, כ-70% מהעובדים הוקפצו לתחנה ואילו היתר נצטוו להישאר בכוננות בהתאם לצורך. גם שיחת טלפון לתחנה אינה משימה פשוטה, שכן כל העובדים החליפו את מספרי הטלפון שלהם. לכן, מדווח העיתון, כדי להגיע בטלפון לאחר מבכירי התחנה – יש צורך לעבור בשרשרת סבוכה של התקשרויות שרובן נעשות באמצעות הרשת הסלולרית. מיקומה, אם כן, נשאר חידה גם עבור מקצת מעובדיה והשידור מבוצע ממספר אתרים כדי לשמור עליה.  

"אנחנו עדיין בתחילת הדרך. עברנו רק לתוכנית ב' ויש לנו עוד מספיק אותיות", אמר אחד מבכירי התחנה בחיוך. דובר התחנה, איבראהים פרחאת, סיפר כי התחנה התכוננה מבעוד מועד והכינה לעצמה תוכנית חירום לשידור. לדבריו, הכשירות בה נמצאת התחנה היא "מצויינת", למרות "התנאים הקשים בשטח". הוא לא מצטער על בניין התחנה שקרס לגמרי בתקיפות חיל האוויר שכן לדבריו "זהו מחיר המערכה, למרות שמדובר במחיר כבד".  

שידורי התחנה לבטח נפגעו מתקיפות חיל האוויר, וניתן לחוש זאת בנקל בתוכן השידורים ובדגש על מהדורות החדשות הדלות והלחוצות. במקביל, התחנה עדיין מצליחה לשדר מדי פעם "קטעים מיוחדים" כמו זה של השלל שלטענת הארגון נפל בחלקם אחרי הקרב במארון א-ראס. חיל אוויר גם תקף את משדרי התחנה, אולם פרחאת מתגאה כי מהנדסיו, או "לוחמי אל-מנאר" כלשונו, מיהרו לתקן את האנטנות שנפגעו כדי לשפר את איכות השידורים.

לימין חיזבאללה: פעיל השמאל והמרצה באוניברסיטת חיפה, ד"ר אילן פפה, טוען כי מבצע צה"ל בלבנון הוכן מראש וכי מטרתו היא להנחית מכת מוות על "ההתנגדות הלבנונית והפלסטינית" בעידוד אמריקני. זאת, הוא טוען, משום שמדובר בשני הכוחות היחידים אשר מתנגדים ל"הגמוניה הציונית" באזור ולתוכניותיה החד צדדיות. פפה אמר את הדברים בראיון לעיתון הערבי-ישראל "כול אל-ערב", היוצא לאור בנצרת. דבריו פורסמו גם בעיתון הבינערבי "אל-קודס אל-ערבי" היוצא לאור בלונדון. לדבריו, דעת הקהל התומכת בממשלה בתוקפנותה נגד לבנון תשתנה לגמרי אם הלחימה תיארך מעבר לסוף השבוע. 

פפה, שתמך בחרם האקדמי על האוניברסיטאות בישראל, אמר כי הקולות בישראל המתנגדים ללחימה עודם חלושים בהשוואה למלחמת לבנון בשנת 1982, ואמר: "הפעם המלחמה נראית לישראלים כלגיטימית יותר, אולם יכולתם לשאת אותה היא מוגבלת. במיוחד כשהם רגילים לחיות חיי נוחות ורווחה ולא במקלטים". לדבריו, מאזן הכוחות הצבאי נוטה בבירור לטובת ישראל אולם היא לא תוכל לגבור על חיזבאללה. "ישראל תחוש בהצלחה באופן זמני אולם היא תגלה במהרה כי עוצמתה של ההתנגדות לא נשברה וכי היא לא תישבר גם אם היא תזדקק לזמן נוסף כדי להתארגן ולכן בטווח הארוך ישראל היא זאת שתפסיד".

משחקי ריגול: ובינתיים משיכים להגיע דיווחים על "חשיפת רשתות ריגול ישראליות" בלבנון על ידי המודיעין הלבנוני. מקורות בטחוניים בלבנון דיווחו אתמול כי נעצרו מספר רשתות ריגול ישראליות, אשר חלקן עבדו בצורה קולקטיבית בשעה שאחרות עבדו בנפרד.

העיתון הלבנוני "אל-אינתיקאד" ביום שישי כי יחד עם אותם פעילים נתפס ציוד התקשרות והאזנה בו עשו שימוש כדי לעקוב אחרי טלפונים סלולריים. לדבריהם, מדובר בפעילים המחזיקים באזרחויות של מספר מדינות וכי ביניהם לבנוני, עיראק, פלסטיני, סורי, סודני, מצרי ועוד וכי חלקם עבדו כשומרים במוסדות שונים בלבנון.

לפי הדיווח, הסוכנים הללו נהגו לסמן את האתרים החשבים שישראל ביקשה לפגוע בהם כאשר הסימון לא נראה בעין בלתי מזויינת אלא באמצעות ציוד מתוחכם. תודות לכך – ישראל פגעה בדיוק רק בתקיפות חיל האוויר וכן הצליחה לעקוב אחרי מכוניות מסויימות.

מי שעוד משכה את תשומת הלב היתה אזרחית מלטה, שטענה כי היא מתוניסיה ואשר ביקשה, כמעט בכוח, לסייע לפצועים ברובע "דאחיה" בביירות. לפי הדיווחים, האשה, החשודה בריגול לטובת ישראל, משכה את תשומת הלב לאחר שהגיעה למקום בו פעל צוות רפואי והתעקשה לסייע למרות שהובהר לה כי אין צורך בכך. היא התעקשה להגיע לקומה השלישית מתחת לפני הקרקע, שם נמצאים חלק מהפליטים וגרמה לוויכוח קולני ולחשדות בקרב צוות הרופאים והמטפלים. לאחר שנתבקשה לעזוב והתעקשה לשוב למקום, היא נמלטה ותמונתה הופצה בכל רחבי לבנון עד שאותרה ונתפסה.

הרווח של סוריה: בתוך כל זאת נראה כי יש מי שמאשים, גם אם במרומז, את סוריה באחריות למשבר הנוכחי. בקצרה: חיזבאללה דורש מישראל לסגת מחוות שבעא, אולם ישראל טוענת כי השטח, לפי המפות, הוא סורי ולא לבנוני. האו"ם קיבל את עמדת ישראל ושלח את לבנון לדבר עם סוריה בעניין. מאז, דורשים בלבנון מסוריה להסכים לסימון הגבול כך שהחוות יועברו לידי לבנון וניתן יהיה לדרוש מישראל לסגת מהן, אולם הסורים לא ממש נלהבים לוותר לאחיהם הלבנונים על השטח הזעיר במורדות הר דוב.

שר ההסברה של לבנון, ראזי אל-ערידי, טען בראיון ל"א-שרק אל-אווסט" כי "אילו הסכימה סוריה לשרטט את הגבול היינו הולכים למועצת הביטחון כצד החזק ויכולים לפעול להשגת דרישתנו. אם ישראל היתה מסרבת אחר כך לסגת מחוות שבעא, ההתנגדות (חיזבאללה) היתה יכולה למלא את חובתה כשהיא נתמכת בידי הסכמה פה אחד בלבנון ולגיטימיות בינלאומית. אולם סוריה סירבה, והנה באה ישראל, כשהיא נתמכת בלגיטימיות הבינלאומית ופתחה בתוקפנותה".