אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet


טורים אחרונים
 
 
 
 
 
תבעו מאיתנו לחדול מהחיסולים כי הכנסנו מימד חדש ו'בלתי פרופורציונלי' במאבק בטרור. אבל הייתה זו רק שאלה של זמן עד שהמערב יחווה זאת על בשרו וישנה את עקרונות מוסרו הצדקני"
 
 
 
 
 
 


 
משה אלעד  

 

בלי פרופורציה? ועוד איך

מול טרור, הקפדה על פרופורציות עלולה לעלות בחיי אדם. הניסיון מלמד שהעולם מגנה, אבל בסוף מבין - ומצדיע

פורסם: 01.08.06, 22:43

שוב ושוב טוען העולם כי ישראל מגיבה "באופן בלתי פרופורציונלי". ז'אק שיראק הצרפתי, למשל, היה רוצה שאם חיזבאללה חטף שני חיילים ישראלים - ישראל תחטוף שני מחבלי חיזבאללה. עין תחת עין. כיום יותר מתמיד ברור שמקורן של הטענות הללו באינטרסים של מנהיגים צבועים ושל כלי-תקשורת משוחדים. מלחמה זו היא אולי ההזדמנות הטובה של מערכת ההסברה הישראלית לומר סוף-סוף לעולם: כן, אנו מגיבים בצורה בלתי פרופורציונלית, כי האיום על ישראל הוא בלתי פרופורציונלי. כדאי גם להזכיר לכל אותם צדקנים, כי הטיפול "חסר הפרופורציות" בביטחון הלאומי לא החל במלחמה הנוכחית; מאז הוקמה המדינה, היא הציבה כמה אבני דרך שהעולם ביקש תחילה להסיר, אך כעבור זמן קיבל את נוכחותן - ואף הצדיע להן. הנה שלוש דוגמאות בולטות:

 

בטיחות בטיסות. ישראל הייתה הראשונה להנהיג נהלי בטיחות "בלתי פרופורציונליים" במטוסי "אל על". מספר חטיפות, שבוצעו על-ידי הטרוריסטים של אש"ף בשנות השבעים, חייבו אותה להציב במטוסיה מאבטחים, להקפיד מאוד על בדיקת הנוסעים והכבודה ואף להנהיג את שיטת הפרופיל החשוד (profiling). פעם אחת אפילו ערכו כוחותיה ביקור פתע באנטבה ושיחררו חטופים ממרחק לגמרי לא פרופורציונלי. נוסעים זרים, שהתרגלו לשיטת הבדיקה המקלה ואפילו השערורייתית במטוסי חו"ל, התרעמו על "חוסר הפרופורציה" הישראלית ואף היו שהחרימו את "אל על" - זאת עד ל-11 בספטמבר 2001.

 

כמי שהשתמש לא מעט בשדות תעופה אמריקניים, בעיקר בזה של בוסטון בימים שקדמו ל"אסון התאומים", תהיתי לא אחת מה גורם להם להנהיג בשדות התעופה שלהם נהלי בטיחות הטובים לאוטובוסים או למוניות. רק אחרי האסון הבינותי שהיה זה הרצון האמריקני להיות "פרופורציונלי". המומחים הישראלים, שהוזעקו לארצות-הברית לשם ארגון מערך אבטחה חדש בנמלי התעופה, שיננו למארחיהם שבעידן של טרור אכזרי, הנהגת פרופורציות עלולה לעלות להם בחיי אדם. והתוצאה, שאבטחת שדה התעופה של בוסטון כיום היא תעתיק כמעט מושלם של האבטחה בנתב"ג.

 

סיכול ממוקד. כאשר בשנות השבעים חיסלה ישראל את ראשי הטרור האשפ"י מ"ספטמבר השחור", ביקרו באירופה ובארצות-הברית את המעשים ותבעו להפסיקם. תחת זאת דרשו שנעצור את הפושעים ונביאם לדין, משל היו גנבי רכב או אנסים. אף שישראל לא נטלה אז אחריות פומבית על חיסולם של רוצחי הספורטאים במינכן, למשל, העולם המתחסד והצבוע תבע מאיתנו לחדול מכך, משום שהכנסנו מימד חדש ו"בלתי פרופורציונלי" במאבק בטרור. אבל שוב הייתה זו רק שאלה של זמן עד שהמערב עצמו יחווה זאת על בשרו וישנה את עקרונות מוסרו הצדקני. פיגועי אל-קאעידה וחיזבאללה שיחררו לאוויר מושגים חדשים ובתוכם ה-targeting ו"קלפי המבוקשים" של בן-לאדן, זרקאווי, זוואהירי ועימאד מורניה, ללמדך שוב שפרופורציות הן עניין של זמן בלבד.

 

תקיפת הכור העיראקי. אחרי שהשמידה ישראל את הכור ב-1981, היו רק מתי מעט בעולם שעמדו לצידה בימים הקשים. מנהיגים בעולם, בהם גם אמריקנים, נזפו ב"ישראל ההיסטרית" על שפעלה באופן בלתי פרופורציונלי, משום שלדעתם, לא אובחן כל איום מיידי על קיומה. עשר שנים מאוחר יותר, במהלך מלחמת המפרץ, הבין העולם ובראשו אמריקה שהסרת האיום הגרעיני העיראקי על-ידי ישראל מנעה אסון בלתי פרופורציונלי בהיקפו, ושפגיעתו לא הייתה מכוונת רק כלפי ישראל. הלקח אותו חייב העולם להפיק היום הוא שככל שאיראן הגרעינית תזכה להבנה בשם אותה "מדיניות פרופורציונלית", כך הנזק שתגרום בעתיד יהיה יותר ויותר בלתי פרופורציונלי.

 

מה לעשות, ישראל היא קורבן של חוסר פרופורציה. המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון מוקפת בעשר דיקטטורות ערביות, ששתיים

 מהן - איראן הגרעינית וסוריה המפעילה טרור בגבולות ישראל - אינן מסתירות כלל את רצונן בחיסולה. שלוחיהן, חיזבאללה בצפון והחמאס במרכז ובדרום - הם שני ארגוני טרור פונדמנטליסטיים, המזכירים לישראל מדי יום שהיא חייבת ללחום על קיומה. אחרות כסעודיה וכווית תומכות בארגוני הטרור מדינית, מוראלית וכספית. ה"ידידות" לכאורה - מצרים, ירדן ומרוקו - מסתפקות בלחצים מדיניים על ארצות-הברית, האיחוד האירופי והאו"ם לרסן את ישראל.

 

ההסברה הישראלית חייבת לשנן לעולם את הכלל הפרופורציונאלי הבא: אם יניחו הערבים את נשקם, לא תהיה כל מלחמה, אולם אם ישראל תניח את נשקה - לא תהיה ישראל.

 

אלוף-משנה (מיל') משה אלעד שימש בתפקידים בכירים בלבנון ובשטחים, וכיום חוקר במוסד שמואל נאמן בטכניון

 


תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    שמירהשמרו כתבה  

 
 


 
חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
רכילות
וידאו
הוט
רשת
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
אינדקס
לאישה
לימודים
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
לאתר הסלולרי
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אנציקלופדיה
Israel News
ירוק
לאשה
דילים
כולסטרול
כלכליסט
בלייזר
Go
מנטה
משחקים
mynet
זולי הקיפוד
מוסכים
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
מחירון דירות
רכב חדש
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
מפות
עברית.evrit
מחירון שיפוצים
דירות חדשות

בית המערכות מקבוצת ידיעות אחרונותRealCommerce - ניהול תוכןTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"ם
as33-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©