ספינג', פריקסה וטיול מוזר לצפת

ציונה היא חברה נהדרת ומקסימה שלי, וגם טוניסאית אמיתית. אצלה בבית תמיד אפשר למצוא המון מטעמים נהדרים, ואין כמו הפריקסה שלה, שהוא הכי טעים שיצא לי לאכול ואני פשוט לא יכולה לעמוד מולו, למרות שתמיד כשאני אוכלת אותו אני נזכרת בגראונד זירו ובאחד עשר בספטמבר.

אני לא יודעת איפה אתם הייתם באחד עשר לספטמבר ההוא, אבל אני חיכיתי ליום הזה הרבה. זה היה בחודש אלול, מיד אחרי החופש. סוף סוף, אחרי תיאומים אינסופיים והרבה כיסופים, יצאנו אחותי ואני ליום וחצי של חופש. התכנית היתה לנסוע למירון ואחר כך לצפת, לישון שם בלילה ולחזור למחרת. האינתיפאדה הקשה היתה אז בשיאה וקצת חששנו לנסוע, בעיקר בואדי ערה, אבל הצורך להתאוורר היה הרבה יותר חזק והחלטנו שיהיה מה שיהיה אנחנו חייבים להגיע לצפון הקסום והרגוע (לפחות אז). במסגרת ההרפתקאות גם היה לנו פנצ'ר בגלגל, איפה? בואדי ערה מול אחד הכפרים שם. למזלנו הרב, מיד עצרה לנו ניידת משטרה והשוטרים עזרו לנו עם הפנצ'ר ושמרו עלינו עד שיכולנו להמשיך לנסוע.

בעקבות המתח שהרגשנו שם (באותה תקופה היו לא מעט פיגועי ירי בדיוק באותו איזור) אני זוכרת שיחה שהיתה כמו חצי נבואה כשאחותי שואלת את עצמה איך אפשר להמשיך ולחיות בארץ כשהפחד הופך להיות בן לוויה קבוע - ואני עניתי לה שאף אחד לא מבטיח לה שבחו"ל יהיה טוב יותר.

כך נסענו לנו כשאנו משתדלות ככל האפשר ליהנות מהדרך, מהתפילות אצל רשב"י ומיופיה הקסום והרגוע של צפת. את הטיול התחלנו עם פריקסה וספינג' נהדרים שקנינו בדוכן קטן של אוכל תוניסאי, שזוכה לביקורים קבועים ממני בכל פעם שאני באזור. צעדנו בנחת בין סמטאותיה הקסומות של העיר העתיקה, כשאנו סופגות לתוכנו את השלווה, היופי ואווירת הקדושה, כשלאט לאט, בעודנו מתענגות מטעמו של הספינג' התחלנו להבין שמשהו מסביבנו מאד מאד לא בסדר. בכל מקום שהלכנו היה רדיו פתוח ואנשים הצטופפו סביבו והקשיבו והמתח העצום שהיה באוויר הצליח לחדור אפילו לתוך הטיול הפסטורלי שלנו. ובאמת דקות ספורות לאחר מכן הפלאפון התחיל לצלצל ולא הפסיק, קודם אמא, אחר כך הבעלים ואפילו חמותי, כשכולם מפצירים בנו להפסיק את הטיול ולחזור מיד הביתה כי לא ברור מה קורה בעולם. בתוך רגעי הבלבול וההלם של היום הנורא הזה אפילו צפת נראתה מאיימת במיוחד. אני זוכרת ששמענו שני בחורים בתחנת דלק מדברים ואחד אמר לשני, "מה אתה אומר, אחי, סוף העולם הגיע?" וחברו ענה לו, "נראה לי שכן, זה בטח גוג ומגוג או משהו כזה".

אמנם אחותי ממש התקשתה להיפרד אבל אני כבר לא היתי מסוגלת להרגיש לא פסטרוליה, לא שלווה ולא נחת, וכך כמעט מספר דקות אחרי שהוא התחיל נאלץ הטיול להיקטע, כשכל מה שנשאר לנו להתנחם בו היו הספינג' והפריקסה הטעימים שאכלנו שכנראה לעד יהיו קשורים אצלי לבניני התאומים ולאחד הטיולים המוזרים של חיי.

פריקסה

ציונה עושה פריקסה מעולה ולא דחוס מידי, לא אחד כזה שכשלוקחים ביס מצד אחד הכל נופל מהצד השני. היא שמה כמויות עדינות של כל המילוי ושכבות דקות, וכל הטעמים משתלבים לקונצרט אמיתי בפה.

זמן הכנה: 15 דקות. זמן התפחה: 30+10 דקות. זמן טיגון: 15-20 דקות.

המרכיבים (10 לחמניות):

ללחמניה:

1 ק"ג קמח

1 כף שמרים יבשים

1 כף מלח

1 כף סוכר

ביצה אחת גדולה

2 כוסות מים פושרים

2 כפות ברנדי

שמן לטיגון

למילוי:

אריסה

טונה

תפוחי אדמה מבושלים

ביצים קשות

זיתים וחמוצים

ממרח לימונים כבושים

טורשי - סלט דלעת טוניסאי

משוויה - סלט פלפלים ועגבניות

אופן ההכנה:

1. בקערה או במיקסר מערבבים את החומרים היבשים, ומוסיפים את הרטובים. מערבבים ולשים עד לקבלת בצק אחיד. מכסים ומתפיחים חצי שעה.
2. מחלקים לעשרה כדורים ומעצבים מהם לחמניות מאורכות. מתפיחים כעשר דקות.
3. מחממים שמן עמוק עד שחתיכת בצק הנזרקת לתוכו מבעבעת. מטגנים את הלחמניות 2-3 בכל פעם עד שיזהיבו מכל צד. יש להזהר כשהשמן חם מאד לא לשרוף את הלחמניות וכדאי לשחק עם החום של הגאז. מעבירים לניר סופג ומצננים מעט.
4. פותחים את הלחמניות וממלאים בשכבות של כל מרכיבי המילוי לפי הטעם. מגישים מיד.
   

ספינג'

סופגניה טוניסאית פריכה ונהדרת. ציונה ממלאה אותה בריבת שזיפים ביתית ושמנת חמוצה - אולי לא בדיוק לפי הכללים אבל כל כך טעים!

זמן הכנה: 15 דקות. זמן התפחה: 30+10 דקות. זמן טיגון: 15 דקות

המרכיבים (20 סופגניות):

1 ק"ג קמח

1 כף שמרים יבשים

1/2 כפית מלח

3 כפות סוכר

1 ביצה גדולה

3 כוסות מים פושרים

2 כפות ברנדי

להגשה:

ריבה משובחת (רצוי ביתית)

שמנת חמוצה

אופן ההכנה:

1. שמים יחד את כל החומרים בקערה גדולה ומערבבים היטב. מניחים לתפוח מכוסה במגבת כחצי שעה.
2. מחממים שמן עמוק במחבת. בעזרת 2 כפות יוצקים את הספינג' לתוך השמן בצורות שונות ומטגנים עד שיזהיבו מכל צד. מעבירים לניר סופג. ממלאים בריבה ושמנת ומגישים.