במקום להתבלבל, השקטת הצונאמי הפנימי
קחו תרגיל: במשך שבוע, מדי ערב לפני שאתם נרדמים, הסריטו בתודעה את סיפור מהלך היום. התבוננו ללא שיפוט בסרטים הפנימיים של מהלך העניינים, ושאלו את עצמכם: האם אני שבע רצון ממה שקורה איתי? האם המשימתיות מנחה לי את החיים, או שאני קשוב לתהליכים פנימיים רגשיים?
אחד הדברים שמאפיינים אותנו בתקופת החיפושים הוא שאנחנו לא בדיוק יודעים מי בדיוק מתאים לנו או מה ומי אנחנו רוצים וצריכים. לפעמים אנחנו מקבלים החלטה אסטרטגית עם עצמנו, שעכשיו נסתער - על אתר ההיכרויות, או על מקומות בילוי - ונמצא את בני הזוג האולטימטיביים. לפעמים אנחנו נוקטים גישה של "לזרום עם החיים", לבלות ולחגוג כמה שיותר.
תהיה אשר תהיה המוטיבציה הפנימית, זו המודעת לנו וגם זו החבויה, החיים שלנו תזזיתיים ללא תקנה.
אני מציעה שתעשו תרגיל: בשבוע הבא, מדי ערב לפני שאתם נרדמים, הסריטו בתודעה את סיפור מהלך היום שזה עתה הסתיים, כולל את מפגשי הדייטים שלכם. התבוננו ללא שיפוט בסרטים הפנימיים של מהלך העניינים, ושאלו את עצמכם שאלות כמו: האם אני שבע רצון ממה שקורה איתי? האם אני מחייך אל החיים והם מחייכים אלי? האם אני מלא מרץ וחיוניות, או שיש ענני עצב שמעבים על השמחה? האם המשימתיות מנחה לי את החיים, או שאני קשוב לתהליכים פנימיים רגשיים?
התבוננות על אופן ההתנהלות הפנימית
התרגיל הזה הוא אישי, ואין צורך לדווח עליו לאיש. עשו את התרגיל זה, ותגלו משהו מעניין ואולי מפתיע שיקרה לכם. עצם התרגיל, ללא קשר למסקנות אליהן מגיעים לגבי התסריטים הפנימיים ומשמעותם לחיים, מביא את מי שמבצע אותו להתבוננות על אופן "ההתנהלות הפנימית". מי שמצליח לבצע את התרגיל מדי ערב במשך שבוע יכול בעצם להתבונן במסך הפנימי על המורכבות של קשרים בין מחשבות, רגשות ותחושות. אפשר לראות כך איך המחשבות מציפות לנו את המוח ללא הפסק וללא תכנון. להבחין שתשומת הלב מוסטת מהמטלה שלקחנו על עצמנו. לשים לב איך רגשות מסוימים משפיעים על התחושתיות של הגוף הפיזי, איך רגשות קובעים לנו את מצב הרוח. לחוש את הגוף הפיזי שלנו, עד כמה השרירים תפוסים, הצוואר כואב, או איברים פנימיים משוועים להתייחסות ולתשומת לב. כך גם אפשר לגלות לפתע את "הצונאמי הפנימי" שגועש בתוכנו ללא הפסק, גם למי שכלפי חוץ מפגין ארשת פנים ושפת גוף של שליטה ואיפוק.
ההתנהלות הפנימית הדינמית בין מחשבות, רגשות ותחושות אינה בשליטת המוח הרציונלי שלנו. אנחנו מנותבים, ואפשר לומר משועבדים, לתהליכים הפנימיים בגוף-נפש שלנו, שלא תמיד מובנים לנו. וזה לא משנה איזו השכלה יש לנו, או איזה מקצוע.
השאלה היא, האם על ידי תרגול אפשר להשקיט את הצונאמי הפנימי הזה? ואולי שאלה מקדימה - בשביל מה זה טוב, אם כולנו נמצאים באותו מצב תודעתי בו המוח מסביר הסברים ומצדיק התנהגויות ללא הפסק.
התשובה היא שאנחנו מוציאים הרבה אנרגיה על תחזוקה של הבלגן הפנימי של מחשבות, תסריטים פנימיים ופנטוזים. אם נשקיט את הבלגן הזה, נוכל לנתב אנרגיה מרץ לקבלת החלטות ולהתבוננות יותר נקייה על החיים.
הרגעת מערכות פנימיות (צילום: סי.די. בנק)
השקטת הצונאמי הפנימי הוא תרגול שכולל הרגעת מערכות פיזיות, נשימות תשומת לב לאיברים פנימיים ובניית מרכז פנימי של שקט, על ידי מודעות לחוויה של הרמוניה פנימית, דימיון מודרך ושמירת החוויה של השקט בזיכרון.
חוויה של שקט כמו בשינה, במצב ערנות
בדרך כלל חוויית שקט קשורה למנוחה, ואף לשינה. אולם, קיימת טכניקה לחוות שקט פנימי מתוך מצב של ערנות. אנחנו יכולים ליצור התניה חיובית בין מרכז השקט הפנימי שבנינו לבין סימן כלשהו "שיפעיל" את מרכז השקט הזה מתי שנרצה, בכל סיטואציה שנהיה.
ככל שנתרגל את חווית השקט הפנימי נוכל להשקיט מערכות, מחשבות ורגשות יותר מהר, ואז נפנה אנרגיה לחיוניות מתוך מצב של רוגע.
אם נחזור לדימוי של הצונאמי הפנימי, או של סערה בים, הרי בסערה - הבלגן חוגג, הבוץ עולה למעלה, יש חוסר בהירות, והרבה התפרצויות והתנפצויות. לעומת זאת, כשהים רגוע וצלול, אפשר לראות את הדברים כפי שהם.
לגבי חיפוש הזוגיות, כשמשקיטים את הצונאמי הפנימי, דברים מתבהרים - המוטיבציה הפנימית שלנו מתחדדת, אנחנו יודעים מי עושה לנו טוב, מי מתאים לנו יותר, ואנחנו נהנים גם להתבונן על התמהיל של הרגשות, המחשבות והתחושות שיוצר בנו את החשק, המרץ והחיוניות, לקשר איכותי.
- אביגיל ברג
היא מטפלת הוליסטית, מלמדת כלים אלטרנטיביים לשקט פנימי.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
