דובר נולד: מי יעביר את הסבל שלנו בצורה נכונה?
איגוד הפרסום הישראלי מחפש את הדובר הבא של ישראל, רצוי ללא מדים ועם יכולת להציג את הסבל האמיתי שעוברים הוא ומדינתו בימים קשים אלו. הפרסומאי גיל סמסונוב מסביר למה זה חשוב
"הציבור הישראלי בכלל לא מבין כמה המצב ההסברתי שלנו חמור, כי הוא לא רואה את הרשתות הזרות כמו CNN ,Sky, ו-BBC. המצב שם הוא קטסטרופה אחת גדולה". כך אמר ל-ynet הפרסומאי גיל סמסונוב. לדבריו, "כל מה שרואים שם זה את הסבל העצום של הלבנונים, ומהעבר השני סוללה של גנרלים ישראליים ודוברת שמציגים סרטי ירי, טנקים ועוצמה צבאית".
זו הסיבה שסמסונוב החליט, ביחד עם איגוד הפרסומאים והתאחדות המלונות, לרכז סדנה שתחפש את תושב הצפון, שיוכל לענות ברהיטות לכתב זר שבא לסקר את המתרחש כאן, ולתאר את הסבל שעוברים הוא וחבריו. או, בלשונו של סמסונוב: "מטרת הסדנה היא לתרגל הופעה מוצלחת של המרואיינים והעברת מסרים בצורה נכונה לגבי הסבל היומיומי בישראל".
"הסדנה כוללת צילומים בעזרת טלוויזיה במעגל סגור של המרואיינים, כאשר הם עצמם מבצעים סימולציה של ראיון בשידור, ולימוד של חשיבה תקשורתית בזמן ראיון".
דברו עברית
אביה בת ה-15 מכרמיאל נראית נרגשת לנוכח ההמולה שמסביבה. היא מתיישבת לסימולציה, ובשלב מסוים מספרת כיצד המוות הגיע לקרבתה בסיפור מרגש על חבר שנפל. "אתה רואה", מתלהב סמסונוב. "אני כמראיין לא חשבתי וגם לא יכולתי לעצור את הסיפור המרגש הזה. היא תפסה אותי ואת זמן המסך והעבירה סיפור אישי כואב ששום מראיין, עוין ככל שיהיה, לא יכול לעצור".
סמסונוב, שהרים את הפרויקט בהתנדבות, רתם לשם ארגון וביצוע הסדנא את אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל, שגייס את המלונות לשם אירוח הסדנאות. יאיר גלר, יו"ר איגוד הפרסום הישראלי, גייס במקביל את מרצי ביה"ס למקצועות הפרסום "הבצפר", ולכולם יש את אותו היעד: למצוא את הפנים הבאות שיעבירו את המסר בצורה המקצועית והטבעית ביותר.
"נתחיל עם הדבר הבסיסי ביותר שלא הופנם כאן", מתרגז סמסונוב, "והוא הצורך להתעקש ולדבר בשפה שהיא לא שפת האם שלך. איזה מין דבר זה, שהתושבים חייבים לדבר באנגלית עם התקשורת הזרה? זה נראה רע ולא טבעי! האם הנשים בלבנון מדברות באנגלית? לא - כי שפת האם משלבת גם את הטון וגם את ה"לוק" של האדם בצורה הטבעית ביותר וזה מה שאני רוצה שיראו על המסך מיליוני הצופים".
"לצה"ל יש דוברת", ממשיך ואומר סמסונוב, "אבל למאות אלפי המשפחות שחייהן נהרסו, שחיות במתח, בחרדה, בחוסר נוחות ושנאלצו לעזוב את הבית ולהימלט מאימת הטילים והקטיושות – אין דוברים מקצועיים. התוצאה היא שבעולם הרחב נראה כאילו רק האוכלוסייה האזרחית בלבנון סובלת, בעוד שסבלה של האוכלוסייה הישראלית כמעט ואינו בא לידי ביטוי בתקשורת הבינלאומית".
סמסונוב לוקח את פרויקט "דובר נולד" אישית: "שאיש לא יחשוב שאנו עושים כאן משהו שיתנדף עם סיום הקרבות. אנחנו מרימים פרויקט גדול שיריץ סדנאות רבות כדי להגיע ליעד שהצבנו – שיהיה דובר ישראלי אותנטי שיציג אותי ואותך, ואת מה שקורה כאן באמת. לא ייתכן שיהיה דובר אחד וזהו דובר צה"ל. צריך גם מישהו שיהיה הדובר של כולנו, ואת אותו הדובר אנו מחפשים".
"מה שקורה כאן זו ההתחלה", ממשיך ואומר סמסונוב. "הפנים של אביה בת ה-15 מכרמיאל, למשל, הם הפנים שצריך לראות על המסך. זה מה שאני רוצה שמקבלי ההחלטות כאן יבינו - שאנשים כמוה רק מדברים כיום פנימה ולא החוצה, שהתמונות היוצאות כיום לכל העולם מכאן הן אותן תמונות של טנקים מטוסים וגנרלים המציגות רק צד אחד של המלחמה. אנחנו צריכים להביא את הסיפור כמו שצריך, אנו מדינה שבסופו של דבר סובלת, והמסר הזה של הסבל ומה שעובר כאן על כולנו אינו מגיע לאן שצריך להגיע כי פשוט אין מי שיעביר אותו".
אז מי יהיה הדובר הבא של ישראל?
