כותבי הטוקבקים באירופה נגד ישראל
הם מקללים, משתמשים בביטויים גסים ולא מסתירים את שנאתם. לא, אלה לא כותבי הטוקבקים הישראלים: האיבה לישראל בעקבות ההפצצה בכפר קאנא גרמה לגולשי האינטרנט האירופיים לשלוח את האלגנטיות לסל המיחזור – ולצאת במתקפה חזיתית. אתרי האינטרנט מתמלאים באלפי הודעות שטנה ומשאירים את תומכי ישראל חסרי אונים: "זה פשוט מייאש," הם אומרים
הפילוסוף היהודי ברנאר אנרי לוי רגיל לעמוד במרכז דיונים אינטלקטואליים מעונבים לצד אנשי רוח צרפתים מובילים. שום דבר במהלך השנים הארוכות בהן הוא כותב טורים עבור כלי התקשורת בצרפת לא הכין אותו למפגש עם
טוקבקיסטים מתלהמים באינטרנט.
"בא לי להקיא כשאני קורא את הדברים שלך," הגיב גולש שהזדהה בשם תיירי למאמר של לוי באתר האינטרנט המכובד של ה"לה מונד," שעסק בדילמות של ישראל במלחמתה מול האיסלאם הקיצוני. תיירי לא היה לבד – "המאמר הזה פשוט מסריח," קבע גולש אחר בשם פרנסואה.
אם בימים כתיקונם מקפידים הגולשים האירופים על איפוק וסגנון כתיבה מעונב, באה מלחמת לבנון ושברה את כל מחסומי הנימוס של הטוקבקיסט האירופי המצוי.
תגובות נאצה מהסוג שמקובל באתרי האינטרנט בישראל הן תופעה נדירה בעולם הווירטואלי הצרפתי או הגרמני. אבל אם בכתבות על הפוליטיקה המקומית, התגובות באינטרנט עדיין שומרות על צביון קריר וחוקי הפוליטיקלי קורקט – בכל מה שנוגע לתגובות נגד ישראל כנראה שכבר אין חוקים.
פראות עיוורת
באופן מפתיע הפך דווקא אתר הבית של הלה מונד היוקרתי לכתובת עבור טוקבקיסטים, שלא מהססים לגנות את ישראל בסגנון בוטה, שלא היו
מביישים אף גולש ציוני מצוי. התופעה הזו מדהימה במיוחד אם מתחשבים בעובדה, שלא מדובר בגולשים ממדינות ערב: האתר מאפשר להגיב אך ורק למנויי העיתון המודפס, שנמנים ברובם על האליטה הצרפתית.
אפילו ידיעה מסוף השבוע האחרון על מטח שיא של רקטות לעבר הגליל גררה עשרות תגובות אנטי-ישראליות. "בניגוד למה שאתם מדווחים, חיזבאללה לא יורה לעבר אזרחים. אם זה קורה, זה רק במקרה," כתב גולש בשם בודולין.
גולש אחר, ג'אם, העדיף להפנות את הקוראים לסבל העם הלבנוני. "איך אנשים מעיזים לומר שזו מלחמה צודקת!? המלחמה הזו לחלוטין לא צודקת, חסרת פרופורציה והרסנית עבור העם הלבנוני. לבנון נהרסה לחלוטין על ידי עם ברברי."
אם הנימה השלילית נגד ישראל בחזית הטוקבקים הגיעה לשיא בעקבות מות עשרות הלבנונים בהפצצת חיל האוויר בכפר קאנא. "בשם הילדים המתים אני נשבעת שאיש באירופה לא יקבל את שראל," הקלידה דימה תגובה נזעמת. "האומץ של ישראל הוא רק בהרס מהאוויר," החווה את דעתו גולש אחר, ואחר הוסיף: "ישראל תוקפת את לבנון בפראות עיוורת."
קשה למצוא תומכים בישראל
בחלק מהתגובות ניכר במובהק מרכיב אנטישמי. "אם ישראל כל כך רגישה לכבודם של נשים וילדים," כותב טוקבקיסט צרפתי בשם טוטי, "איך זה ששליש מהקורבנות הם ילדים? לעם ישראל יש כבוד רק לנשים בנות הדת היהודית. האחרות עבורן הן בנות גזעים נחותים להן לא מגיע לחיות."
תומכים בישראל בקרב מקלידני הרשת בצרפת קשה למצוא. גם מי שמעיזים להביע עמדות פרו-ישראליות עושים זאת בטון נמוך, כמו למשל הגולשת שמכנה עצמה "עצבות." "זה נורא," היא כותבת, "לגלות שהקוראים מתמוגגים מירי הקטיושות לעבר ישראל כמו גם מהנגיחה של זידאן בגמר המונדיאל. בא לי לעזוב את המדינה הזאת."
גם בקרב 246 הטוקבקיסטים שהגיבו למאמר של אנרי לוי לא נמצאו תומכים רבים לישראל, אם כי לא מעטים הביעו את סלידתם מהעוינות הגדולה נגד ישראל. "כל כך הרבה תגובות וברובן פשוט שנאה," כתבה אחת הגולשות. "האם מנויי לה מונד הם כל כך לא סובלנים? זה מייאש."
בבריטניה יש גם בעד
תופעה דומה של עוינות כלפי ישראל מתרחשת באתרי האינטרנט בגרמניה. אירועי הלחימה בלבנון עוררו גל חדש של ביקורת נוקבת על ישראל בקרב
הגולשים, שלא תמיד נוקטים בשפה מעודנת. כך, למשל, מיד לאחר אירועי כפר קאנא, הקים אתר האינטרנט הפופולרי של השבועון הגרמני הנפוץ "דר שפיגל" פורום סביב השאלה האם ישראל הרחיקה לכת בפעולותיה בלבנון.
תוך ימים ספורים התמלא הפורום באלפי תגובות. בניגוד לימי האינתיפאדה, העזו לא מעטים להתייצב להגנתה של ישראל ולהביע תמיכה מלאה בזכותה להגן על עצמה. אבל היו גם גולשים שמצאו באלמוניות של האינטרנט הזדמנות פז לגלות את שנאתם התהומית לישראל וליהודים.
"אם להאמין ליהודים הדתיים," כתב לדוגמא הגולש המכונה "מוח שחור," "הרי שהשואה מצדיקה כל מה שישראל עושה. גם ההתקפות המתוארות כ'כירורגיות' על ידי הצבא הישראלי הן בעצם רצח אוכלוסייה אזרחית, ומותר לומר זאת – גם אם מיד יטענו שאני אנטישמי."
הטוקבקיסט "קורא אחד" מיהר להצטרף אליו: "ישראל אחראית לרצח העם הזה ודבר לא יפטור אותה מהאחריות לכך." והגולש "לודברוק" מיהר לסכם את הדיון: "אני מאמין לצה"ל כמו שאני מאמין לחיזבאללה או למשטרה הסינית. האם צה"ל יפרסם אי פעם הודעה בנוסח: 'ביצענו טבח או פגענו במכוון בבניין של האו"ם."'?
בניגוד לאתרים דוברי הצרפתית והגרמנית, אתרי החדשות בבריטניה מושכים טוקבקיסטים מכל רחבי העולם, בזכות השפה האנגלית הנגישה. לצד מתקפות חריפות על ישראל מצד גולשים ממדינות ערב, אפשר למצוא גם לא מעט תגובות אוהדות לישראל. בניגוד לצרפת, תעשיית הטוקבקים הבריטית נמצאת עדיין בחיתוליה, ורוב אתרי החדשות אינם מאפשרים לקוראיהם לשלוח תגובות לכתבות.
קול ציון מתורכיה
אחד מיוצאי הדופן הוא האתר של העיתון הנפוץ ה"דיילי מייל." התגובות באתר עוברות סינון מוקפד, כך שקשה למצוא טוקבקים מתלהמים, ובכל זאת בולטת לעיתים נימה אנטי-ישראלית. "אני תוהה מדוע המערב מעלים עין מכך שחיזבאללה וחמאס הוקמו בגלל חוסר הצדק בעולם," שואל עפאן יוסוף מסרילנקה וזוכה לתגובה מהירה מביל משיקגו: "חיזבאללה פועל בפחדנות ומנצל את האוכלוסייה הלבנונית למטרותיו."
את הדיון מסכם גולש תורכי, שבמפתיע מגלה תמיכה בישראל. "אם חמאס וחיזבאללה יתפרקו מנשקם יהיה שלום," הוא כותב. "אבל אם ישראל תתפרק מנשקה, היא לא תתקיים לרגע אחד נוסף."
כתבו: ספי הנדלר, פריז מודי קרייטמן, לונדון ואלדד בק, ברלין
