הכרעה בחזית התקשורת
גינגי פרידמן קורא לקברניטי המדינה ליטול יוזמה ולהקים, כבר היום, נבחרת של מיטב אנשי המקצוע בשוק: פרסומאים, אסטרטגים, יחצ"נים, אנשי קריאייטיב וכו', ולהטיל עליהם את המשימה להכין ולהוציא לאור קמפיין בינלאומי שהבריף שלו פשוט וקצר - להציג לעולם את עומק התבוסה שנחל החיזבאללה ואת המחיר הכבד ששילמו הוא ועמו על ההתגרות בנו
המלחמות המודרניות נערכות בשדה הקרב, אך מוכרעות בשדה התקשורת. מאז מלחמת וייטנאם, זו כבר אקסיומה. אם נתייחס למלחמתנו בחיזבאללה, ברור לכל שבשדה הקרב החיזבאללה הוכה מכה קשה. מאגרי הנשק והטילים שלו הושמדו (ברובם), מפקדותיו נהרסו, תשתיותיו הצבאיות והאזרחיות הפכו לתילי חורבות, ולוחמיו ניגפים מפני צה"ל. אבל ראש החיזבאללה לא ניכנע, ועדיין ממשיך לטעון לניצחון.
אין ספק שאם בסוף הקרב, העולם בכלל והחיזבאללה בפרט לא יפנימו שהם הפסידו וצה"ל ניצח, הרי הניצחון שייך להם. כי רק הפנמה והטמעה של תודעת התבוסה יכולה להוליד את ההישג האחד והיחיד שמדינת ישראל צריכה לשאוף אליו, והוא אפקט ההרתעה.
אם לא הצלחנו ליצור הרתעה, אמיתית, תודעתית, לא עשינו כלום. והדרך היחידה בה נשיג הרתעה היא על-ידי החדרה לתודעת העולם המערבי, העולם הערבי, העולם המוסלמי, והחיזבאללה שהם הוכו. באופן ובצורה שהם לא העלו בדעתם.
מה המסקנה? שעם כל הכבוד לצה"ל, אחרי שוך הקרבות, בעצם כבר עכשיו, צריך להעביר את המערכה ולהביא להכרעה בחזית התקשורת. דהיינו: פרסום ויחסי ציבור.
המשימה העומדת על הפרק היא החדרה לתודעה העולמית שישראל הכתה את כוחות הרשע, שוק על ירך מצד אחד ושהישראלים החליפו דיסקט. הישראלים "החנונים" הפסיקו להיות "צפויים", "רציונליים", "שוחרי שלום",
"נאורים" ו/או "נחמדים". סוף סוף, אחרי 60 שנה, ישראל התערתה בשכונה. מה שנקרא "ברומא נהג כרומאי". ישראל הפסיקה להתנהג כאירופאי, במזרח התיכון ואימצה לעצמה את קודי ההתנהגות המקובלים באיזור. בקיצור, מדינת ישראל הסירה את המסכות, ואיתן את הכפפות, ומעתה והלאה כל מי שיעז "להתעסק איתה" - דמו בראשו.
באותה הזדמנות, אני גם מציע שנפסיק להתהדר בצבא "המוסרי ביותר בעולם". זאת מכיוון שאת העולם המערבי זה לא מרשים (אף צבא מערבי לא טוען להיות מוסרי) ואת אויבינו זה מצחיק, ומנוצל על ידיהם, עד תום.
רק אם נצליח לבנות, לטפח ולהטמיע את הדימוי החדש הזה בקרב שכנינו נדע שניצחנו. ולא, חבל על הזמן. במובן הישן של המשפט. בקיצור, התודעה יוצרת את המודעות.
אז איך עושים זאת? את הצעד הראשון עשינו כבר, בתגובותינו "הבלתי מידתיות" בעזה ובלבנון. אבל כידוע מה שקובע זה לא המהות כמו הדימוי. לכן, אני קורא לקברניטי המדינה ובראשם לראש הממשלה ולשרת החוץ, שניהם אנשים רציניים שמבינים משהו בתקשורת, ליטול יוזמה ולהקים, כבר היום, נבחרת של מיטב אנשי המקצוע בשוק: פרסומאים, אסטרטגים, יחצ"נים, אנשי קריאייטיב וכו', ולהטיל עליהם את המשימה להכין ולהוציא לאור קמפיין בינלאומי שהבריף שלו פשוט וקצר - להציג, קבל עולם, את עומק התבוסה שנחל החיזבאללה ואת המחיר הכבד ששילמו הוא ועמו על ההתגרות בנו. בעזרת נתונים, צילומים ו"קבלות", בלי התנצלויות ובלי הבעות צער, אך עם הרבה גאווה. ומאידך, לבנות את הדימוי החדש של "הבריון השכונתי" שמומלץ לא להתעסק איתו.
כל זאת בהנחה שהעולם, ממילא, לעולם לא יאהב אותנו, לא יבין אותנו ולא "ירשה" לנו מה שמותר לכל האחרים. אז לפחות שיחששו מפנינו.
הנבחרת שתיבחר לצורך המשימה, חייבת לשאוב את כוחה מראש הממשלה, כמקור הסמכות, הבלעדי, שלה. הם חייבים לקבל שכר מלא (מה שלא עולה כסף, לא שווה כסף), יועמדו לרשותם תקציבים הולמים וכל מערך הדוברות של המדינה יוכפף להם. בדיוק כמו שמפלגות נוהגות לעבוד בבחירות. רק כך, ננצח.
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN, החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
מומלצים
